אשמת הפוליטיקאים: האלימות ברחוב מתחילה מההתבהמות בכנסת

אם למישהו יש ספק, אלימות הפכה אצלנו לדבר בשגרה, בדיוק כמו להגיד בוקר טוב. המונולוג

זמן צפייה: 03:12

ועכשיו, הרשו לי להגיד משהו בנימה אישית.

אינספור פעמים בשנים האחרונות, נשמעו קולות שחזו שהשיח האלים ברשת יגלוש בסופו של דבר לרחובות.
שהשנאה והגזענות בסוף יעלו לנו בחיי אדם. והנה, זה קורה לנגד עיניינו.
אתמול התרחשה קטטה אלימה במיוחד בין חיילים לעובדים בקניון בבאר שבע, בשבוע שעבר באותה העיר נשים תוקפות במכות אישה נוספת כשהסיבה היא ויכוח על מקום בבריכה.
לפני שבועיים כולנו הזדעזענו מהאישה בעפולה שנשלפה ממכוניתה והוכתה עד זוב דם בגלל שצפרה לנהג אחר, שלא לדבר על חטיפה של ילד בקלאנסווה ואלימות קשה על בסיס יומיומי במגזר הערבי.
וכל זה קורה בהפרש של כמה ימים בלבד.

אם למישהו יש ספק, אלימות הפכה אצלנו לדבר בשגרה, בדיוק כמו להגיד בוקר טוב.

חסכו ממני את הביקורת על זה שאני רואה שחורות ולא יודעת להגיד מילה טובה.
נושבות כאן רוחות רעות במיוחד ואנחנו בשתיקה ובאדישות שלנו נותנים להן יד. מי שמרשה לעצמו לאיים וקלל בלי בושה עם פנים חשופות ברשת החברתית,
אין לו שום בושה גם להחטיף מכות פנים מול פנים ואולי אפילו לרצוח.

זאת המציאות.
זאת המציאות העגומה שבה חברי כנסת ונציגי ציבור מתבהמים, מסיתים ומתגזענים בשמו של חופש הביטוי, כי כך הם צוברים יותר פופולריות, על ידי השרשת וקיבוע האלימות.

אנחנו נדרשים לחשבון נפש.
לא אותו אספסוף אלים שמתפרץ ברחובות, אלא אנחנו, הרוב הדומם, זה שהשתיקו אותו באלימות, באיומים ובקללות, זה שהפחד שיתק אותו.
כן, לשם הגענו.

ומילה אחת לראש הממשלה בינימין נתניהו:

קום ותגנה את האלימות שמשתוללת במדינה שאותה אתה מנהל, קום ותגנה בבירור!
ביטחונה וחוסנה של מדינה הוא לא רק בגבולותיה ובמלחמותיה. ביטחונה של מדינה הוא בראש ובראשונה במוסר, הערכים והדוגמה שהיא מקנה לאזרחיה, ובחינוך שהיא מעניקה לילדיה.

קום אדוני ראש הממשלה ותגנה, אולי תהפוך את המשוואה והשינוי לטובה, לשם שינוי, יבוא מלמעלה.