כאב השיניים שגרם לי לרצות למות

יום ראשון 4/12

קם בבוקר. כאב עז. או שמישהו דוקר אותי בחניכיים העליונות או שסתם הגעתי לגיהנום. עוד לפני שאני עולה על ארבעה אדווילים במכה, אני בודק אצל דוקטור גוגל. התוצאה הראשונה אומרת לי "אם יש לך כאבי שיניים, אל תקרא בגוגל, זה רק יאכיל אותך סרטים, צא מפה". אני מפנים, נכנס לתוצאה הבאה, ומגלה שיש לי סרטן.

אותו יום – מאוחר יותר

אני אצל רופא שיניים. בינתיים אחד כזה של הביטוח, ולא פרטי. זה לא משנה, לשניהם יש את אותו כיסא שגורם לפריצת דיסק.  אני אומר לו שכנראה יש לי סרטן, אבל הוא משכנע אותי שזו בטח רק דלקת. אני בודק מצב לאיידס, והוא מעלה השערה שאולי נצטרך כאן טיפול שורש, אני מעלה אפשרות לאבולה, אז הוא מסביר שבמקרה הכי גרוע צריך לעקור את השן. עכשיו אני רגוע. קיבלתי סתימה זמנית והוראה ליצור איתו קשר אם הכאבים ממשיכים.

יום למחרת

גבר בן 28 שוכב בתנוחת עובר במיטתו. הוא עצוב ומכור לאדויל. פרצופו נפוח ונפשו עייפה. מי שלא ידע כאבי שיניים, לא ידע כאבים מהם, סבל מהו. מילא היה מדובר רק בשיניים, אבל עכשיו כל צד שמאל של הגוף שלי, בדגש על הפנים, משותק מכאבים. והכי גרוע – אני בכיין, מוחצן כאבים, כזה שדואג להודיע לכל מי שסביבו שכואב לו, שהוא סובל, ושצריך להעריך אותו על זה שהוא בכלל בא לעבודה. בקיצור – אני גבר קלאסי. אגב, לידי עובדת אישה בחודש השביעי להריונה שחטפה אתמול צירים ופונתה לבית חולים בנונשלנטיות של יאיר לפיד בראיונות - אצלי העצב של שן 26 קצת חשוף ואני שוקל להתאבד. יחי הפמיניזם. אני חייב רופא מומחה.

אותו יום - מאוחר יותר

מגיע למרפאה פרטית. שזה בדיוק כמו מרפאה רגילה, רק שבמקום המתקן מים הגדול של מי עדן, יש תמי 4 מגניב. על זה אני משלם 3000 שקל. בזמן שאני מעלעל באחד מהמגזינים שיוצאים לאור רק בשביל מקומות כאלה, אני מקבל טלפון מחבר שלי שהוא גם סטודנט לרפואת שיניים וגם כבר לא חבר שלי. הוא אומר לי שאני מוזמן לטיפול אצלם במרפאה. אני צוחק. שאני אלך במרפאה של סטודנטים, אפילו לא מתמחים, ואסכן את השיניים הקטנות והצהובות שלי? בחיים לא. כשהוא אמר שזה עולה רק מאה שקל, התנעתי את האוטו.

תוך חצי שעה אני במרפאה של אונ' ת"א, ותוך שעה עומדים מעליי סטודנט שנה ג' מהמגזר, סטודנט שנה ד' מהמגזר, סטודנטית עם רעידות במפרק, ופרופסור שאמורה לפקח על התהליך אבל מכורה לקאנדי קראש. שמע ישראל. אחרי שעתיים של טיפול ללא הרדמה הם מגיעים למסקנה חד משמעית. אני צריך לעשות טיפול שורש. או עקירה. או סתימה. אין ברירה, צריך מומחה.

חוזר למרפאה. נכנס לדוקטור. אני בא ללחוץ לו את היד אבל על המשקפיים יש לו זכוכיות מגדלת מוגזמות כאלה אז אנחנו מתפספסים. מקווה שההמשך יהיה טוב יותר. אחרי חמשד  דקות הוא קובע נחרצות – יש לי סרטן. סתם, מדובר בדלקת שהסתבכה וכעת העצבים בשן מתים וחייבים לעשות טיפול שורש. או עקירה. או טיפול שורש. עד אז, הוא נתן לי אנטיביוטיקה, משככי כאבים ומספר טלפון של פסיכולוג. שמישהו יציל אותי.

[brightcove_iframe video_id='news-specials-004' autoplay='1' credit='' kid='1_ognpyt3b' duration='65']