כל מה שרציתם לדעת על סערת התאגיד בשתי דקות

לאחר שישראל כמעט הלכה לבחירות בגלל תאגיד השידור הציבורי, הושגה פשרה שנויה במחלוקת. האם בג"צ יתערב במתווה?

זמן צפייה: 02:14

בשנת 2013 החליטה ממשלת ישראל בהמלצת מבקר המדינה להקים גוף שידור ציבורי חדש שיחליף את רשות השידור ויביא לביטול אגרת הטלוויזיה. שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן טען כי "המהלך יחזיר את הרלבנטיות של השידור הציבורי" ואפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו שדחף לרפורמה חלק לה שבחים: "אנו רוצים שידור ציבורי חזק ויעיל למען אזרחי ישראל".

ביולי 2014 אושר חוק רשות השידור החדש, לפיו הרשות תיסגר ובמקומה יוקם תאגיד השידור "כאן" עד סוף מארס 2015. עשרות עיתונאים מכלי התקשורת השונים גויסו לתאגיד החדש.

הדחייה - והסערה

אלא שככל שהתאגיד החל לקרום עור וגידים חלה תפנית בעמדת נתניהו והוא החליט לסגור את התאגיד שעוד לא קם. לאחר שלוש דחיות בפתיחת התאגיד, ניסה נתניהו לדחות את הפתיחה ל-2018. בדיון מיוחד שכינס נתניהו אמרה השרה מירי רגב "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?" ואילו יו"ר הקואליציה דוד ביטן הכריז "אקדם חוק לפירוק התאגיד והשארת רשות השידור".

למרות שבתאגיד הכריזו כי יהיו מוכנים לעלות לאוויר ב-1 בינואר 2017, שוב אישרה הכנסת את דחיית השידורים ל-30 באפריל. רגע לפני תחילת השידורים, נתניהו דרש למנוע את פתיחת התאגיד ו"לשקם את רשות השידור", או לכל הפחות להדיח את ראשיו, כך על פי פרסומים.

ההסתדרות נגד הפשרה. נתניהו וכחלון. התאגיד
ההסתדרות נגד הפשרה. נתניהו וכחלון. התאגיד | צילום: פלאש 90, יונתן סינדל

שר האוצר משה כחלון התנגד למהלך בטענה שמדובר בפריצה של המסגרת התקציבית. בישיבה מיוחדת של ראשי סיעות הקואליציה הוחלט להיענות לדרישת שר האוצר, אלא שאז חלה תפנית  מפתיעה נוספת בעמדת נתניהו.

"אתה לא תהיה ראש הממשלה"

רגע לפני המראתו לסין הודיע נתניהו כי במידה ותאגיד השידור לא ייסגר הוא יילך לבחירות. בעקבות המשבר הקואליציוני החל משא ומתן אינטנסיבי שארך כשבועיים בהשתתפות היועמ"ש אביחי מנדלבליט. במהלך הדיונים נתניהו אמר לכחלון: "אתה רואה את הסקרים ויודע מה יהיה מצבך". כחלון השיב: "אני אולי אפסיד שני מנדטים, אבל אתה לא תחזור לכסא רה"מ".

לאחר מרתון פגישות הושגה פשרה לפיה הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי, ללא חטיבת חדשות, שתוקם כתאגיד נפרד עם הנהלה נפרדת, על בסיס עובדי רשות השידור הישנה. במקביל יבוטלו כל תוכניות התחקירים, וההפקות החיצוניות שתוכננו לתאגיד הציבורי. המנכ"ל אלדד קובלנץ והיו"ר גיל עומר הנוכחים יישארו בתפקידם ועד מינוי המועצה והמנהלים החדשים, מי שישלוט בחדשות רשות השידור, יהיה מקורבו של נתניה ברי בר ציון.

ההכרעה עוברת לבג"צ

עיתונאי התאגיד הפגינו בקריית הממשלה נגד הפיטורים ונגד "השתקת חופש הביטוי". ארגון העיתונאים ועו"ד אלדד יניב הגישו עתירות לבג"ץ נגד הפשרה בטענה כי נתניהו מנוע מלהתערב בסוגיות הקשורות לתחום התקשורת. על פי הערכות מדובר בהפסד מיידי של לפחות 100 מיליון שקל, ועלות שנתית נוספת לשידור הציבורי של עשרות מיליוני שקלים. בג"צ הורה למדינה להגיב לעתירה עד ליום ראשון הקרוב.