שיפור מעמד וקידום אינטרסים: מה מרוויחות ישראל וטורקיה מחידוש היחסים?

ברקע היתרון היחסי של הנשיא הרצוג מול ארדואן, שלו בניגוד לפוליטיקאים אחרים אין היסטוריה כעורה עם הנשיא הטורקי, השניים צפויים להתניע מחדש את היחסים שנותקו לפני למעלה מעשור. עם זאת, האינטרסים של ארדואן עם ישראל רבים ומגוונים - והם עשויים להוות מכשול אם ישראל תסרב לאחת או יותר מבקשותיה של אחת המדינות הגדולות במזרח התיכון

דגלי טורקיה וישראל מעל שגרירות טורקיה בתל אביב
דגלי טורקיה וישראל מעל שגרירות טורקיה בתל אביב | צילום: רויטרס

במסגרת ביקורו של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה ופגישתו עם הנשיא רג'פ ארדואן, המהווה ביקור רשמי ראשון מזה 14 שנים של בכיר ישראלי במדינה, מספר מומחים מנתחים את ההיבטים השונים של הפגישה בין השניים ואת הרווח שכל מדינה עושיה לגרוף כתוצאה מכך.

"יש מדינה חשובה במזרח התיכון, שראש המדינה הוא דיקטטור בחסות כביכול בחירות, נמצא במצוקה אישית מכיוון שהאהדה אליו ירדה בצורה דרסטית והוא עכשיו רוצה לשפר מעמדו בכל מזרח התיכון", אומר יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל. "האינטרס של ארדואן הוא לשנות את הפוזיציה שלו, בין השאר לשפר את מעמדו האישי. הוא נמצא בעימות עם כמעט כל מי שמסביבו, אז הוא מנסה לשפר יחסים עם מי שאפשר באזור", הוסיף עמידרור.

מדוע הפסגה בין השניים מתקיימת דווקא עכשיו?

"זו הפעם הראשונה שטורקיה צריכה אותנו יותר מאשר אנחנו צריכים אותם, אבל גם לנו חשוב שתהיה מערכת יחסים טובה איתם. מערכת היחסים בין טורקיה לחמאס היא שלילית עבורנו, הכתבות האנטישמיות בתקשורת הטורקית, זה דבר שארדואן יכול לעצור והוא לא עוצר. כלומר יש לנו דרישות ברורות", טען עמידרור.

מה האינטרס הישראלי בטורקיה?

"האינטרס שלנו הוא אסטרטגי, שתהיה לנו מערכת יחסים יותר טובה עם כל מדינה במזרח התיכון ואנחנו צריכים להיות בהמשך הדרך מאוד קונקרטיים בדרישות שלנו מטורקיה: המעורבות הטורקית הבעייתית בעזה, הפסקת התעמולה האנטישמית בטורקיה והדברים האחרים. אסור לתלות שום דבר ישראלי ברצון טוב של הטורקים, כלומר אסור להיות תלויים בטורקים בשום דבר" אמר עמידורו. לגבי היחסים של ישראל עם יוון, קפריסין ומצרים, אמר ראש המל"ל: "בשום פנים ואופן אזור לפגוע במערכת היחסים המאוד טובה שנוצרה בנינו לבין קפריסין, יוון ומצרים תמורת היחסים עם טורקיה. להיפך, צריך למנף את היחסים עם טורקיה בשביל לשפר עוד יותר את היחסים עם המדינות הללו".

גיורא איילנד, שכיהן גם הוא כראש המל"ל, התייחס לפגישה הנשיאותית בין הרצוג לארדואן ואמר: "תוך כמה שנים - כולם הפכו להיות אויבים של ארדואן, והמדינה שלו נמצאת מדרדרת כלכלית, זאת לצד תסיסה נגדו וניסיון ההפיכה שלא צלח ב-2016. הוא מצפה שאנחנו נשפיע על וושינגטון לגבי מצבו עם ארה"ב". לגבי האינטרס הכלכלי הטורקי: "ארדואן חושש מהברית שלנו עם יוון וקפריסין, מכייוון שהוא רוצה לקחת חלק בהקמת צינור גז לאירופה דרך קפריסין ויוון או דרך טורקיה".

מה הופך את הנשיא הרצוג לאיש השעה? 

"ההיסטוריה שלו עם הפוליטיקאים הישראלים לא מזהיר, ועכשיו כשבא נשיא נעים הליכות כמו הרצוג, שלא הגיע מלכתחילה עם התנגשות עבר עם ארדואן אלא ההיפך, אז זה נוח לו מאוד", אמר איילנד. "אבל צריך להבין, כל עוד ארדואן בשלטון - ישראל תהיה 'כבדהו ומאוד מאוד חשדהו'. מבחינת ישראל, מעבר להיבטים כלכליים, צריך לזכור שטורקיה מתסיסה בהר הבית הרבה מאוד גורמים מוסלמים, גם גורמי חמאס וגם גורמים מהפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. זאת, בנוסף לחמאס שמפעיל גורמים בטורקיה שמשם מכווינים פיגועים ביהודה ושומרון ואלו הדברים שישראל תבקש שיפסקו", סיכם איילנד.

פרופ' דרור זאבי, מומחה ליחסי ישראל-טורקיה מאוניברסיטת בן גוריון, על מערכות האינטרסים בין המדינות: "לישראל ולטורקיה יש אינטרסים באיראן ומטרה משותפת להגביל את ההתפשטות שלה כמעצמה אזורית. גם הטורקים מפחדים מזה, לא רק ישראל". לדבריו של פרופ' זאבי, "יש לשתי המדינות אינטרסים גם בסוריה, אמנם לא תמיד חופפים, אבל יש מקום לתיאום".

ומה עם האינטרס הכלכלי ושוק האנרגיה?

"ישראל, יוון וקפריסין מנסות להעביר צינור גז לכיוון איטליה ולדלג על טורקיה. לטורקיה יש גם אינטרס אנרגטי וגם אינטרס של חיבור לצינור ומציאת גז באזור שלה".

ישראל כגשר עבור ארדואן לוושינגטון

"טורקיה מעוניינת מאוד להתחבר מחדש לארה"ב. היא מפחדת מרוסיה והיא חושבת שקשר עם ישראל יסייע לה להתחבר לוושינגטון. ברגע שהיא קנתה מרוסיה את סוללות ה-S400 והגדירה שהיא לא מחויבת לנאט"ו, אז כמובן שהאמריקאים הבינו שזה בעייתי. ודבר נוסף, זה שטורקיה רוצה להתערב במהלכי ישראל והפלסטינים, כלומר היא גילתה שבניתוק היחסים עם ישראל היא לא יכולה לסייע לעזה, וזה גם אחד מהשיקולים שלהם".