המבקר: עלייה בשיעור הפטורים הנפשיים ומענה לקוי לאיום הרחפנים

מדוח מבקר המדינה עולה כי רבע מהחיילים הולכים לקב"ן או פסיכיאטר • שיעור שטחי האימון של צה"ל ממשיך לעלות • לכוחות הביטחון אין את היכולות הנדרשות להתמודד עם רחפנים במרחב האזרחי

לשכת הגיוס בתל השומר
לשכת הגיוס בתל השומר | צילום: חדשות 13

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) דוח העוסק במערכת הביטחון. מהדוח עלה כי שטחי האימון של צה"ל מהווים 35% מקרקעות המדינה - ולמרות הניסיון לצמצם אותם שיעורם ממשיך לעלות. כמו כן, המבקר הציג את העלייה בשיעור הפטורים הנפשיים למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחוני) והתייחס לאיום הרחפנים והמחלוקות שמעכבות את תהליך אסדרתו.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: חדשות 13

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

"רב הנסתר על הגלוי": כך נראים אימוני שייטת 13 מבפנים • בלעדי

"נערי שובה אליי": מרגול מספרת על השיר שהביא אותה לקדמת הבמה

ירושלים, סרט מלחמה: המציאות האלימה ב"חצר האחורית" של הבירה

שטחי האימון של צה"ל מהווים 35% מקרקעות המדינה - ושיעורם ממשיך לעלות

מבקר המדינה מצא כי 78 שטחי אימונים סגורים משמשים לאימוני צה"ל. שטחים אלו מתפרסים על כ-35% מקרקעות המדינה ועל למעלה מ- 7.6 מיליון דונם. אנגלמן מגלה כי שיעור גידול היקף שטחי האימונים משנת 1955, עת הוצא צו הסגירה הראשון, לעומת היקפם במועד סיום הביקורת עומד על פי ארבעה. כ-73% משטחי האימונים שיועדו לגריעה עבור צרכים אזרחיים בשנת 2015 טרם נגרעו עד מועד סיום הביקורת (11 מתוך 15 שטחים).

בביקורת עלה כי המצב החוקי ולפיו צה"ל רשאי בכל עת לסגור לצורך אימוניו שטחים שייעודם אחר, אף שמדובר במטרה ביטחונית חיונית, גורם לאי-ודאות בנוגע ליכולת לממש את התכנון לגבי שטחים אלה, ובמקרים מסוימים - לפגיעה בשלמות תהליך התכנון עצמו. בנוסף, לא נמצאו צווי סגירה לגבי שלושה משטחי האימונים הסגורים וכן נמצאו אי-התאמות בגבולות של השטחים הסגורים בין צווי הסגירה לבין שכבות המידע לגביהם.

עוד נמצא כי אין בידי מחלקת האימונים שבזרוע היבשה, האמונה על תכנון, הפעלה ובקרה של האימונים ביבשה, תמונת מצב כוללת ומהימנה לגבי מידת השימוש ואופן השימוש בשטחי האימונים. אגף התכנון לא בוחן מול זרוע היבשה והפיקודים המרחביים באופן יזום את מידת ניצול שטחי האימונים לצורך ייעול השימוש בשטחי האימונים ולצורך תהליכי גריעת שטחים.

הרמטכ''ל מבקר חיילים במהלך אימון
הרמטכ''ל מבקר חיילים במהלך אימון | צילום: דובר צה''ל

כמו כן, בחלק משטחי האימונים נעשה שימוש אזרחי קבוע במשך עשרות שנים. במצב זה קיימים סיכוני בטיחות לאזרחים שבפועל מצויים בשטחים אלה. נוסף על כך, הדבר גורם לכך שצה"ל אינו מתאמן על מלוא השטח בשל נוכחות אזרחית זו. בכל הנוגע למידע לציבור על שטחי האימונים ומגבלות הכניסה אליהם, נמצא כי באתר האינטרנט של צה"ל אין מידע לגבי אופן תיאום כניסת אזרחים לשטחי האימונים, דרכי ההתקשרות, מועדי פתיחת השטחים, אזהרות או מידע רלוונטי אחר.

בביקורת עלה כי זה חמש שנים לפחות חל עיכוב בתהליכי גריעת שטחי האימונים שצה"ל הסכים כי ניתן לפנותם לטובת שימושים אזרחיים וזאת עקב אי-פינוי נפלים מאותם שטחים. הדבר נובע הן בשל הימנעותו של צה"ל לפעול לפינוי נפלים כאשר הדבר נחוץ לצרכים אזרחיים והן בשל היעדר תקציב ייעודי לפינוי נפלים.

אנגלמן ציין בדוח כי "אוכלוסיית המדינה הולכת וגדלה, ובהתאמה גדלים הצרכים השונים שלה בשימוש בקרקע לצורכי דיור, חקלאות, תיירות, תעשייה ועוד. שטחי האימונים, המשתרעים על שטחים שלהם נקבעו ייעודים שונים בתוכניות המתאר הארציות, נסגרו בפני הציבור. שטחי האימונים חיוניים והכרחיים לצה"ל לצורך שמירת כשירותו המבצעית. עם זאת, סגירת שטחי האימונים על ידי צה"ל פוגעת לעיתים במימושן של תוכניות המתאר". המבקר ממליץ כי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וצה"ל יבחנו במשותף סגירת שטחי אימונים לטובת הצרכים שצוינו.

תגובת דובר צה"ל לנושא שטחי האימונים של צה''ל ביבשה

לוחמי חטיבת גבעתי באימון
לוחמי חטיבת גבעתי באימון | צילום: דובר צה''ל

עלייה בשיעור הפטורים הנפשיים למלש"בים; 3% מהחיילים בשירות חובה בעלי סעיף נפשי

על פי הדוח, כמעט כל חייל רביעי בצה"ל (24% מהחיילים בשירות חובה) נפגש עם קב"נים ופסיכיאטרים. בשנים 2019-2017 התקיימו למעלה מ-140,000 פגישות כאלה בכל שנה. 3% מהחיילים בשירות חובה הם בעלי סעיף נפשי בפרופיל הרפואי שלהם. 6.8% מכלל החיילים שהשתחררו משירות חובה מצה"ל קיבלו פטור על רקע נפשי (פרופיל 21). בקרב אוכלוסיית החיילים הבודדים שיעור מקבלי הפטור על רקע נפשי הוא 7.7% ובקרב חיילים שהם עולים חדשים השיעור הוא 6.9%.

במאי 2017 פרסם המבקר דוח בנושא "מערך בריאות הנפש בצה"ל", כך שדוח זה מהווה מעקב להערות שעלו בדוח הקודם. הליקוי בדבר אי הסדרת זמן ההמתנה המרבי של חייל למפגש עם קב"ן תוקן חלקית ועדיין לא פורסמה הוראת קרפ"ר בנושא. גם הליקוי בדבר קיום מפגש ביקורת בריאות הנפש באופן יזום לחיילים מטופלים תוקן באופן חלקי בלבד.

לצד המעקב, התגלו גם ליקויים חדשים בביקורת הנוכחית: המבקר מצא כי מפקדת קצין רפואה ראשי לא קבעה אמת מידה למשך זמן ההמתנה למפגש עם פסיכיאטר. בנוסף, כ-24% מההפניות שנתנו רופאים צבאיים לבדיקת פסיכיאטר וכ-13% מההפניות שנתנו קב"נים לבדיקת פסיכיאטר בחודשים ינואר 2017 עד יולי 2019 לא מומשו, כשהסיבה לאי המימוש לא נבדקה ע"י הגורמים הרלוונטיים. בכל הקשור למעקב אחר נטילת תרופות, נמצא כי אין מעקב ממוחשב אחר דיווחי חיילים לגבי נטילת התרופות הניתנות להם.

המבקר בחר גם להחמיא לצה"ל על כמה צעדים בתחום: הקמת תחום "שדה וכושר נפשי" הפועל לחיזוק הכושר הנפשי ולמניעת תחלואה נפשית בקרב החיילים. כמו כן, בביקורת הקודמת עלה כי רוב ההמלצות שנתנו הקב"נים למפקדים כללו המלצה ל"ליווי תומך לחייל על ידי המפקד", זאת בלי שנקבעה המתכונת למימושה וללא כל הנחיה והכשרה מעשית למפקדים כיצד לנהוג לפיה. בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי תוקן ומחלקת בריאות הנפש הסירה את ההמלצה האמורה מהמערכת הממוחשבת כדי לאפשר מתן המלצות ממוקדות.

מבקר המדינה ציין בדוח כי "שירותי בריאות הנפש שצה"ל מעניק לחיילים הם נדבך בסיסי וחשוב בכלל שירותי הרפואה בצה"ל. לאיכותם ולזמינותם משמעות ערכית ממדרגה ראשונה כיוון שהם נועדו להבטיח את בריאותם הנפשית ואת חוסנם הנפשי של חיילי צה"ל. לכן על צה"ל להתמקד בתחומים הטעונים שיפור כפי שעלו בדוח זה, וכן לתת תשומת לב מיוחדת לתופעה של עלייה בשיעורי הפטור משירות צבאי על רקע נפשי של המיועדים לשירות ביטחון, תופעה בעלת השפעות לאומיות ואסטרטגיות משום השפעתה על בניין הכוח של צה"ל".

מהדוח עולה כי שיעור הפטור הנפשי למלש"בים עלה ל-2.7% בקרב ילידי 2002, לעומת 1.3%-1.6% בקרב ילידי 2001-1997. אנגלמן ציין כי ראוי שאכ"א ומחלקת בריאות הנפש יבצעו בקרה על מימוש כלל הצעדים שהוחלט לנקוט כדי לצמצם את היקף המלש"בים המקבלים פטור משירות על רקע נפשי, זאת נוכח הצפי להפחתה של כ-2,000 חיילים בעשור הקרוב על רקע העלייה בשיעור הפטור הנפשי.

תגובת דובר צה"ל לנושא מערך בריאות הנפש בצה"ל

אין אסדרה בנושא הרחפנים; ברוב מתקני צה"ל אין מערכת להגנה מפני רחפנים

בנובמבר 2017 פרסם המבקר דוח על הסיכונים הנובעים משימוש ברחפנים נוכח התרחבות התופעה. שנתיים לאחר מכן ערך דוח מעקב שמסקנותיו מתפרסמות היום. נכון לגמר הביקורת, יולי 2020, בישראל קיימים כ-30 אלף רחפנים, מרביתם לצורכי פנאי או ספורט. בשנת 2019 נערכו 90,000 טיסות רחפנים בשמי גוש דן.

בדוח הקודם צוין כי אמצעי האכיפה המוקנים לרשות התעופה האזרחית (רת"א) אינם מספקים מענה מיטיבי, אך גם היום המשטרה ורת"א לא הסדירו את התנאים הנדרשים לאכיפה אפקטיבית. בנוסף, עלה כי המשטרה, צה"ל, שב"ס, רשות שדות התעופה וחברת החשמל לא השלימו את קביעת גבולות הגזרה ואת הכללים להעברת האחריות ביניהם בנהלים.

רחפן
רחפן | צילום: רויטרס

כמו כן, לאחר שבדוח הקודם נמצא כי צה"ל והמשטרה לא ראו עצמם אחראים להתמודדות עם איום הרחפנים המופעלים משטח המדינה, הקבינט החליט על הסדרת האחריות בין שני הגופים. עם זאת, מדוח הביקורת עולה כי המשטרה לא מימשה את התפיסה המבצעית ולא ערוכה בהתאם.

עוד עלה כי היקף ההצטיידות במערכת מסוימת לסיכול רחפנים לשם הגנת מחנות צה"ל ומתקניו הוא כ-22% מהצורך שהציג אגף המבצעים בצה"ל וכי מערכת אחרת לא קיימת ברוב המכריע של מחנות צה"ל ומתקניו. בשל כך בעת איום של רחפן על מחנה או מתקן של צה"ל יש חשש כי צוותי האבטחה לא יוכלו לתת את המענה המבצעי המיטבי.

רק 87 מיליון שקלים הושקעו בתוכנית המענה הטכנולוגי לאיום הרחפנים, למרות שהתקציב שהחליט עליו הקבינט המדיני-ביטחוני עמד על 150 מיליון שקלים. זאת כיוון שלא הושגה הסכמה לגבי מודל המימון.

בביקורת נמצא כי תכולות שנדרשו בעיקר למשטרה, לשב"כ ולשב"ס  לא נכללו כרכיבים מחייבים בפרויקט פיתוח המענה הטכנולוגי. התוכנית הלאומית לפיתוח המענה הטכנולוגי לא סיפקה מענה להגנה מפני האיום לכלל הגורמים, ובפועל שב"כ והמשטרה בחרו להצטייד, באופן עצמאי, באמצעי הגנה שלא בהתאם להמלצות הצוות הלאומי להגנה מפני איום הרחפנים במנהלת מגן שבחיל האוויר.

בשל מחלוקת בין חיל האוויר לבין רת"א התעכב תהליך האסדרה של הפעלת רחפנים. עד למועד סיום הביקורת, מצב האסדרה לגבי הפעלת הרחפנים נותר ללא שינוי: מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים, ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל כל אישור הטסה. כך נותרו בעינם הסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים. עם זאת, בספטמבר 2020 חל קידום בפתרון המחלוקת ובקידום תהליך האסדרה של הפעלת רחפנים.

תגובת דובר צה"ל לנושא ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים

93% מהמשרתים באמ"ן ובאגף התקשוב אינם מתגוררים בדרום

סך התקציב שאישרה הממשלה בשנת 2011 להעברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב עומד על 19 מיליארד שקלים. עם זאת, המבקר מציין בדוח כי המחלוקות בין מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד התחבורה מהוות את החסם ליישום המהלך.

אלפי אנשי קבע מיחידות אמ"ן ואגף התקשוב צפויים לשרת בנגב ואלפי אנשי קבע וחיילים בשירות חובה צפויים לשרת בקריית המודיעין ובקריית התקשוב בנגב. עם זאת, 93% מהמשרתים ביחידות הללו אינם מתגוררים בדרום. בניסיון לשמר את כוח האדם האיכותי עם המעבר לדרום הוחלט על תוכנית תמריצים לאנשי קבע שיעברו לשרת בנגב שעלותה 1.3 מיליארד שקלים.

תגובת דובר צה"ל לנושא מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב

מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מודה למבקר המדינה על ביקורת מעמיקה זו ופועל בשיתוף פעולה מלא, בפתיחות ובשקיפות עם עורכי הביקורת. צה"ל מתייחס בכובד ראש לממצאי הביקורת וממשיך לפעול לעמידה בכלל יעדיו ובהסדרת הנושאים המומלצים גם בדו"ח הביקורת". (ההתייחסות הספציפית לסעיפי הביקורת הובאה בחלק הרלוונטי במהלך הכתבה).

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת כל העת יחד עם הגופים העוסקים בנושא במטרה לשמור על שלום הציבור וביטחונו. בהתאם, לפני כשנה הושלם נוהל משטרתי המסדיר את האכיפה בכל שלבי ההליך הפלילי. כמו כן גובשה תפיסת הפעלה שהוכיחה את עצמה בפועל במספר מבצעים לאומיים בשנים האחרונות (למשל: מבצע האירוויזיון). גבולות הגזרה בין המשטרה לרת"א, הרגולטור של הנושא בישראל, הוסדרו בנוהל ומהוות השלמה לחלוקת האחריות שנקבעה בהחלטת הממשלה, לנוהל האחיד הקיים לכל הגופים המונחים וכן לפגישות עבודה ושת"פ בין הגופים המתקיים בנושא תדיר.

"המשטרה מטפלת מדי שעה במגוון איומים בכל רחבי הארץ במשאבים מוגבלים, וכפועל יוצא ריכוז המאמץ בקשר לרחפנים מתבצע במקרים של סיכון חיי אדם וביצוע עבירות פליליות, באירועים מתוכניים ובלתי מתוכננים, בשגרה ובחירום. המשטרה ממשיכה כל העת לעסוק בבניית יכולות ואמצעים לשדרוג המענה המבצעי בהתאם לצורך, כשבהיבט הטכנולוגי כבר הוטמעו טכנולוגיות מבצעיות המאפשרות התמודדות מול איום הרחפנים. לצד זאת נדגיש כי השלמת ההצטיידות והפערים הנוגעים לבניין הכוח ומימוש מלא של התכניות בהתאם לפקודות לא תוקצבו, וכרוכים בהקצאת משאבים מתאימים לאחר אישור תקציב המדינה".