דו"ח המבקר על שומר החומות: "ליקויים במשטרה גרמו לפגיעה בביטחון"

אלפי פניות שלא נענו במוקד 100, רכזים שלא דוברי ערבית, כשל מודיעיני, מחסור ניכר בכוח אדם ובציוד ומעט כתבי אישום. המבקר מתניהו אנגלמן מפרסם דו"ח ביקורת חריף על אירועי מבצע שומר החומות בערים המעורבות. המשטרה: "חלק ניכר מההערות טופלו עוד לפני פרסום הדו"ח"

זמן צפייה: 04:30

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) דו"ח ביקורת חריף על אירועי מבצע שומר החומות לפני שנה ומצא מה שהוא הגדיר "ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה שגרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי שלהם זכאים אזרחי המדינה".

המבקר מצא כי בשנים 2020-2018, שקדמו למבצע שומר החומות במאי 2021, תחנות משטרה בערים מעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני, וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם. זאת בשעה שמסיכומים משטרתיים עולה כי המשטרה נדרשת להתמודד עם תיקים בעלי אופי זה.

בנוסף נמצא כי פעילות המשטרה בערים מעורבות נשענת במידה רבה על תגבורים, פעילות נרחבת של המפקדות המשימתיות, שוטרים שמסופחים באופן זמני לתחנות אלה, הסתמכות על שוטרי שח"ם ומתנדבים. בהקשר זה יצוין כי יש מחסור בשוטרים לשם איוש מלא של ניידות. כך לדוגמה בפברואר 2021 נעשתה בדיקת מדגם הפעלה של ניידות בתחנות המשטרה בלוד, בעכו וביפו. מבדיקה זו עלה כי בשלוש התחנות יש מחסור של צוותים מלאים המורכבים משני שוטרי קבע בניידות: בתחנת לוד חסרים 42 שוטרים (29%) ובתחנת יפו חסרים 29 (11%) שוטרים ובסה"כ חסרים 71 שוטרים. עוד עלה כי מקרב הצוותים הפועלים בתחנות, כ-74% בממוצע הם צוותים המוגדרים "חסרים", כלומר הצוות שבניידת מורכב משוטר קבע ושוטר שח"ם או מתנדב.

כוחות ביטחון בלוד במבצע שומר החומות
כוחות ביטחון בלוד במבצע שומר החומות | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

המבקר ממשיך ומצביע על הכשלים ומציין בדו"ח כי שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבע מתחנת יפו ושלושה מתחנת עכו אינם דוברי השפה הערבית. עוד עלה כי תשעה רכזי מודיעין משלוש התחנות לא שולבו במחזורי ההכשרה ללימוד השפה הערבית. בנסיבות אלו, כותב אנגלמן בדו"ח, "אי-ידיעת השפה יכולה להביא לחסר בתמונת המודיעין".

עוד עולה מהדו"ח כי באירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי, במימוש אחריותו למתן התרעה מפני האירועים, לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם, להזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם. אנגלמן מציין מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים שפרצו מחוץ לירושלים בכלל ובערים מעורבות בפרט וכי הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בירושלים.

בביקורת עלה כי הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובשב"כ לא הכירו את הנהלים הכתובים בנושא חלוקת האחריות בין שב"כ לבין המשטרה בנוגע לאיסוף והערכה מודיעיניים בתחום הסדר הציבורי - לא את הנוהל המשותף משנת 2004, לא את הגרסה השנייה לנוהל המשותף מהשנים 2018-2016 ובפרט לא את דרך הסדרת שיתוף הפעולה וגבולות הגזרה בין הארגונים, בדגש על חלוקת האחריות המודיעינית.

פעילות כיבוי מכונית משטרה שהועלתה באש בלוד במבצע שומר החומות
פעילות כיבוי מכונית משטרה שהועלתה באש בלוד במבצע שומר החומות | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

עוד נמצא כי שב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות, ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו. הדו"ח מגלה כי בפעילות שב"כ בערים מעורבות במהלך אירועי שומר החומות הוא נתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה.

חלק נוסף בדו"ח מתייחס לסוגיית כוח האדם ומבקר המדינה מצא ליקויים משמעותיים. לפי הדו"ח, בפרוץ המבצע הוקצו למחוז ירושלים כוחות תגבור בהיקף של כ-1,414 שוטרים, מהם כ-524 שוטרי יסמ"ג, תוך גריעה מסדר הכוחות של המחוזות האחרים. במועד פרוץ אירועי שומר החומות בעיר לוד כ-57% משוטרי היסמ"ג - כוח עיקרי, משמעותי וחיוני להתמודדות עם הפרות סדר - לא עמדו לטובת מחוז מרכז, הנושא באחריות הטריטוריאלית לגזרה זו.

מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועדים שבהם פרצו האירועים הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם לאירועים. כך, מצבת הכוחות שנכחה בלוד בתחילת המבצע עמדה על כ-25 שוטרים, ולא התבססה על כוחות ייעודיים אורגניים שהוכשרו לטיפול בהפרות סדר. כוח המשטרה שנכח בעכו ונערך להפגנה ב-11.5.21 היה קטן מדי ומנה 58 שוטרים בלבד, שרובם לא היו מצוידים ולא מוכשרים להתמודדות עם הפרות סדר. עד ליום 12.5.21, כעבור יומיים מפרוץ האירועים ומהתפתחות הפרות סדר ותקריות קשות, לא גיבש פיקוד המשטרה תמונת מצב רלוונטית המשקפת את היקפם ואת עוצמתם של האירועים. לפיכך חל עיכוב בגיבוש המענה המבצעי ובפריסת הכוחות הנדרשים להתמודדות עימם.

פצוע בפרעות בעכו במהלך מבצע שומר החומות
פצוע בפרעות בעכו במהלך מבצע שומר החומות | צילום: רוני עופר, פלאש 90

בעקבות התקריות החמורות שהתרחשו בלוד הוזרם תגבור לעיר, אלא שבפועל הוא עדיין היה קטן מדי. התקריות בעיר המשיכו להתרחש והמשטרה לא הצליחה לתת להן מענה הולם. המבקר מותח ביקורת בכך שלוח הזמנים שבו המשטרה צברה ופרסה את כוחות המילואים בשטח לא נתן את המענה המבצעי הנדרש.

נקודה נוספת שעולה בדו"ח המבקר היא העובדה שאלפי תושבים לא זכו למענה בשיחות פנייה שלהם למוקד המשטרתי. המבקר מציין כי אלפי פניות אחרות שנענו לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי. המבקר קובע כי מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע.

דו"ח המבקר מצא גם חוסרים ניכרים באמצעים לפיזור הפגנות, באמצעי קשר ובציוד מיגון. "יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים המתאימים לאופי המשימות ובכמות ההולמת את היקף הכוחות. פערים אלו פגעו בזמינות הכוחות, הגבילו את יכולותיהם, פגעו בתפקודם וביכולת השליטה והפיקוד על האירועים, היה בהם כדי לסכן את השוטרים, והם גרמו לפגיעה ניכרת במענה המבצעי של המשטרה לאירועים", נכתב בדו"ח.

באשר למספר העצורים, דו"ח מבקר המדינה מצביע על היעדר אחידות בנתוני המשטרה. לפי הנתונים, ישנו פער של כאלף עצורים בנתוני חטיבת החקירות לבין נתוני מדור וסטטיסטיקה. המבקר מצביע גם מספר מעצרים ומספר כתבי אישום נמוך באופן יחסי להיקף אירועי האלימות. לפי המבקר, רק נגד 574 חשודים, 18 אחוזים מהעצורים, הוגשו כתבי אישום.

רכבים שרופים בלוד במבצע שומר החומות
רכבים שרופים בלוד במבצע שומר החומות | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה מברכת על דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם קיימה המשטרה לאחר מבצע שומר החומות. דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכת לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. מתחילת האירועים בוצע הליך סדור של גיבוש תמונת מצב ברמה ארצית. בשל ריבוי האירועים והיקפם, הליך דיוק תמונת המצב נמשך באופן רציף. פריסת הכוחות בתחילת האירועים התבססה על הערכת מצב והמודיעין שהיה קיים. ככל שגובשה תמונת המצב ונצברו כוחות מבצעיים נוספים, אלה הופנו למוקדים רבים בערים השונות".

עוד נמסר: "חטיבת המודיעין הציגה הערכת מצב מודיעינית אמינה, עדכנית ומקיפה אשר הדגישה את תמונת המודיעין בהתבסס על מידע שהיה באותו זמן נתון. ככל שתמונת המודיעין השתנתה, הרי שהמשטרה פעלה בהתאם לכך. כחלק מהפקת הלקחים נבנתה תכנית התעצמות אשר נותנת מענה מדורג לפערים השונים בתחום ההצטיידות, ההכשרות וכוח האדם. הוקמה בין היתר מחלקת סיכול פשיעה באגף סי"ף שכל ייעודה לסכל את הפשיעה בחברה הערבית. בתחום המודיעיני התקבלו מספר החלטות שנועדו לחזק את היקף האיסוף המודיעיני והיכולת לגבש תמונת מצב. כמו כן בוצעה עבודת מטה עם הארגונים הביטחוניים הרלוונטיים למוכנות ותיאום לקראת התקופה המרכזת בתוכה צבר אירועים בעלי טריגרים לשנת 2022. נדגיש כי כל העת, משטרת ישראל ושב"כ פועלים בשיתוף פעולה מלא למען ביטחון המדינה וכך היה גם במקרה זה. שיתוף פעולה שהביא מאז מבצע 'שומר חומות' לחשיפת חשודים בביצוע עבירות חמורות, מעצרם והרחקתם מהחברה".

במשטרה טוענים גם כי "בעקבות האירועים הפליליים, במהלך מבצע שומר החומות' ומבצע חוק וסדר שהחל מיד אחריו, נעצרו אלפי חשודים, נתפסו מאות פריטי אמל"ח מסוגים שונים וכתבי אישום הוגשו בהתאם. מדובר בחשודים אשר היו שותפים באירועים שונים בהם בין היתר הפרות סדר והתפרעויות". על הכשלים במוקד 100 אמרו במשטרה: "במהלך ימיו הראשונים של המבצע התקבלו במוקד 100 קריאות אזרחים רבות בהיקף חריג ביחס לשגרה המבצעית של משטרת ישראל ולכוחות הפרוסים בשטח. כמו כן התקבלו מספר חריג של קריאות המתייחסות לאותו אירוע. הכוחות בשטח פעלו במקביל לפעילות בזירות של נפילות טילים בכל אירוע או פניה שהתקבלה במוקד 100 כאשר התעדוף שניתן הוא ראשית לאירועים מסכני חיים ופגיעה בסמלי שלטון".

מהשב"כ נמסר בתגובה: "ממצאיו ומסקנותיו של דו"ח מבקר המדינה נלמדים, ומשתלבים בפעילות השירות, שהתקיימה כבר בעת האירועים וביתר שאת לאחריהם, וכן לתחקור והפקת לקחים מהאירועים. מתחילת 2022 החליט השב"כ במסגרת יעודו, להרחיב את פעילותו במגזר הערבי ככלל ובערים המעורבות בפרט. נקבעו תחומים שבהם תורחב ותועמק פעילות השירות, בדגש על סוגיות בתחום הסדר הציבורי הלאומני והממשק שבין הפעילות הפלילית לביטחונית. מהלכים אלו נעשים בהתאם לסמכותו של השירות על פי דין ותוך שיח שוטף עם גורמי היעוץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל. כפי שצוין בדו"ח, שב"כ הצביע על תופעות בסיס בחברה הערבית, כמו גם על הסלמה לאורך זמן, אשר זכתה למענה שוטף בהיערכות של המשטרה לאירועי מחאה, גם אלימים".

עוד נמסר מהשב"כ: "בניגוד לנאמר בדו"ח, שב"כ זיהה מרגע תחילת האירועים, כי מדובר בהסלמה על רקע לאומני ובהתאם נערך בחמ"לים ובשטח למתן מודיעין בזמן אמת ולסיכול בהתאם להתרעות שהעביר. השב"כ הוביל להגשת כתבי אישום למול 133 מפגעים המעורבים באירועים ולפענוח של 28 פיגועים.  מערכת היחסים בין שב"כ למשטרת ישראל הינה חזקה, שוטפת ועוצמתה מעבר לתהליך כזה או אחר. סוגית הניטור הרשתי מטופלת תוך השקעת תשומות ומשאבים רבים וניכר מאמצים אלה נושאים פרי. עם זאת, נדרשים מהלכים נוספים, לרבות במישור תיקוני החקיקה, והשירות מקדים מהלכים אלה בשיתוף עם הרשויות. חשוב לציין כי השב״כ כפוף למגבלות החוק וריסון הכוח בכל הנוגע לעומק הכיסוי למול אזרחים ישראליים".

מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה: "במהלך השנה האחרונה בוצע במשרד לביטחון פנים ובמשטרת ישראל תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים מאירועי שומר חומות. תהליך זה התבטא בשורה ארוכה של צעדים, פעולות ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, ותוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים. המשרד לביטחון פנים, בהובלת השר עמר בר-לב, ביצע במהלך השנה האחרונה פעולות תשתיתיות בהיקף נרחב, הנוגעות באופן ישיר לממצאי הביקורת שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה. ביצוע שינוי עמוק ומקיף ביכולות ההתמודדות עם אירועים עתידיים הדומים במאפייניהם לאירועי "שומר חומות" – הינו יעד מרכזי אותו הציב המשרד ופעל לאורו במהלך השנה האחרונה. בכוונת המשרד להמשיך ולהתמיד בתהליכי היישום של הלקחים השונים, להטמיע אותם באופן שוטף ולהבטיח שינוי מהותי במוכנות הלאומית לאירועים דומים בעתיד".