לאחר שהודיע על פרישתו: הממשלה ביטלה את ההחלטה על הדחת בר
לאחר שראש שב"כ הודיע כי יפרוש מתפקידו ב-15 ביוני, הממשלה ביטלה את החלטתה להדיחו. "התפטרותו מגיעה במועד מאוחר מדי, אך בשל הצורך בלכידות פנימית מוצע לבטל את ההחלטה", נכתב. לאחר מכן, נתניהו ביקש מבג"ץ למחוק את העתירות: "הפכו לתיאורטיות"
הממשלה ביטלה היום (שלישי) את ההחלטה על הדחת ראש שב"כ רונן בר, וזאת אחרי שהודיע אתמול כי יעזוב את תפקידו ב-15 ביוני. לאחר מכן, ראש הממשלה בנימין נתניהו שיגר לבג"ץ בקשה למחוק את העתירות שהוגשו: "העתירות שהוגשו הפכו לתיאורטיות, והסעד שהתבקש, ביטול ההחלטה כאמור, אינו נדרש עוד". בג"ץ בתגובה דרש את עמדות הצדדים עד 7 במאי.
בהחלטת הממשלה נכתב: "ביום 20.3.2025 התקבלה החלטת ממשלה להפסקת כהונתו של ראש השירות ביום 10.4.2025 או כשימונה ראש שירות קבוע, לפי המועד המוקדם. במסגרת עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה, ולאחר שהתקיים דיון בעתירות ביום 8.4.2025, ניתן צו ביניים לפיו ראש השירות ימשיך לכהן בתפקידו עד למתן החלטה אחרת".
"במשך 20 הימים שחלפו מאז מועד הפסקת כהונתו לפי החלטת הממשלה, ממשיך בר לכהן כראש השירות מכוח צו שיפוטי וללא אמון של הממשלה. ביום 27.4.2025 הודיעה הממשלה לאחר הצבעה פה אחד כדלקמן: 'הימשכות צו הביניים שכופה על ממשלת ישראל את רונן בר כראש השב"כ פוגעת בביטחון המדינה בכל יום שעובר, פוגעת בניהול המלחמה בעיצומה של מלחמה רב זירתית, פוגעת בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות ומעבירה סמכות ואחריות ביטחונית לבית משפט שנעדר מנדט בחוק וכלים לממש אחריות כבדה זו'".

"ביום 28.4.2025, למחרת היום שבו הגיש ראש הממשלה לבג"ץ את תצהירו, שיגר רונן בר מכתב לראש הממשלה שבו הודיע לו על החלטתו לסיים את תפקידו כראש שירות הביטחון הכללי ביום 15.06.2025. ראש הממשלה סבר מלכתחילה כי מן הראוי שרונן בר יפרוש בצורה מוסכמת ומכובדת מתפקידו כראש השירות כפי שפרש הרמטכ"ל. התפטרותו של רונן בר מגיעה במועד מאוחר מדי, חמישה שבועות לאחר שהממשלה החליטה על הפסקת כהונתו וגם מועד סיום כהונתו שצוין במכתב ההתפטרות מאוחר מאוד".
לסיכום נכתב: "עם זאת, תהליך מינויו של ראש השירות הבא יארך זמן ותקופה זו תנוצל להעברה מסודרת של התפקיד. נוכח המשבר המתמשך בין רשויות המדינה בעיצומה של מלחמת התקומה, המצב הקשה בתוך שירות הביטחון, הימשכות ההליך המשפטי, רצונה של הממשלה למקד את המאמץ הלאומי בענייני ביטחון, הצורך בלכידות פנימית בייחוד בימי הזיכרון והעצמאות ומתוך אחריותה העליונה של הממשלה לביטחון המדינה; מוצע לבטל את החלטת ממשלה מס' 2904 לאחר שהיא התייתרה".

אתמול, יום לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש את תצהיר התגובה שלו לבג"ץ, ראש שב"כ בר הודיע כאמור שיסיים את תפקידו ב-15 ביוני. בהודעתו אמר: "כמי שעומד בראש הארגון לקחתי אחריות - ועתה, בערב המסמל זיכרון, גבורה והקרבה, בחרתי להודיע על מימושה והחלטתי לסיים את תפקידי כראש שירות הביטחון הכללי", הודיע בר, שהוסיף: "אהבתי למולדת ונאמנותי למדינה הן הבסיס לכל החלטה שקיבלתי בחיי המקצועיים. כך גם הערב".
בפתח נאום הפרישה בפני עובדי השירות התייחס בר למחדל 7 באוקטובר: "אחרי שנים בהרבה חזיתות, בלילה אחד, בחזית הדרום, נפלו השמיים. כל המערכות קרסו. גם השב״כ כשל במתן התרעה. נוכח גודל האירוע, כולנו, אלה שבחרו בשירות הציבור והגנה על ביטחון המדינה כמשימת חיינו, ונכשלנו במתן שמיכת ביטחון באותו יום, צריכים להרכין ראש בצניעות למול הנרצחים, ההרוגים, הפצועים, החטופים והמשפחות ולפעול בהתאם. כולם".
"מימוש האחריות הלכה למעשה הוא חלק בלתי נפרד מהדוגמא האישית וממורשת מנהיגנו ואין לנו לגיטימציה להובלה בלעדיה", המשיך ראש שב"כ, והוסיף: "זהו ארגון, שלתפקודו התקין חשיבות שלא תסולא בפז לביטחון המדינה ולדמוקרטיה הישראלית. בחודש האחרון נאבקתי על כך והשבוע הושלמה הנחת כלל התשתית הנדרשת בפני בית הדין הגבוהה לצדק, ואני מקווה כי פסק הדין שינתן יבטיח שהשב"כ ישמר ככזה, לאורך זמן וללא מורא".