החרדים מסמנים את היעד הבא: החוק שימנע מעצר עריקים
לאחר שהתקבלו הערכות משפטיות כי הנוסח המרוכך של "חוק יסוד: לימוד תורה" יספק את ההגנה הנדרשת לפטור מגיוס ולמימון אברכים, המפלגות החרדיות סוללות את הדרך לאישורו בכנסת. היעד הבא: חוק מעצר העריקים
המהלכים הפוליטיים סביב "חוק יסוד: לימוד תורה" מגיעים לנקודת הכרעה: לאחר דרישה של הליכוד לשנות את החוק ולהותיר בו בעיקר ערך הצהרתי וסמלי, התקיימו מגעים קדחתניים מול הרב דב לנדו, מנהיג דגל התורה, שהביע את הסכמתו לריכוך החוק תחת תנאי אחד ויחיד - קבלת חוות דעת משפטית שתבטיח כי גם הנוסח המעודכן, הסמלי לכאורה, ישמש כבסיס משפטי שיגן על הצרכים החרדיים - בהם הפטור מגיוס, הפטור מלימודי ליבה והמשך תקצוב מוסדות התורה והאברכים.
בתוך כך, הרבנים החרדים כבר סימנו את היעד הבא שלהם: העברת חוק שיקפיא את מעצרי העריקים החרדים. מדובר בצעד שנועד להרגיע את השטח ולהבטיח שקט לקראת מערכת הבחירות הקרובה. זאת, גם לאחר שנחשף בחדשות 13 כי המשטרה כבר שינתה את מדיניותה בפועל, ובשבועיים האחרונים לא בוצעו מעצרים יזומים של עריקים חרדים.
מוקדם יותר הודיע יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, כי סוכם עם עם המפלגות החרדיות על קידום "חוק יסוד: לימוד תורה", שבמסגרתו סעיף 2, המוכר כסעיף "מאזני צדק", יימחק מהצעת החוק. מדובר בסעיף שהיה עשוי להשליך מעשית על מימון ישיבות, פטור מליבה והפרדה מגדרית. בליכוד הזהירו כי "אם הסעיף המעשי יישאר - החוק ייקבר". זמן קצר לאחר מכן החרדים התקפלו.
בהתאם להוראת חכמי וגדולי התורה, הוסכם כי החוק יכלול את הסעיף הראשון והמרכזי בלבד, הקובע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי". לפי המפלגות החרדיות, "זהו לבו של החוק והעיקרון שלשמו הוגשה הצעת חוק היסוד מלכתחילה, לעגן בחוק יסוד את ההכרה במעמדו של לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ומדינת ישראל".
בהודעה משותפת שפרסמו סיעות ש"ס ודגל התורה נמסר כי "לאחר שראש הממשלה והליכוד ביקשו להוסיף לחוק יסוד: לימוד תורה, סעיפים נוספים שלא היו חלק מהנוסח המקורי, הובהר באופן חד משמעי כי איננו מסכימים לשנות את מהותו של החוק". עוד ציינו במפלגות כי "אם יש רצון לקדם סעיפים נוספים ניתן לעשות זאת במסגרת חקיקה אחרת, ולא במסגרת 'חוק יסוד: לימוד תורה'".
עוד ציינו במפלגות כי "אם יש רצון לקדם סעיפים נוספים ניתן לעשות זאת במסגרת חקיקה אחרת, ולא במסגרת 'חוק יסוד: לימוד תורה'". גורמים בייעוץ המשפטי לממשלה אמרו מנגד כי "גם אחרי הורדת הסעיף, עצם העובדה שחוק היסוד הזה עבר, יוכל להשפיע בעתיד על עתירות בנושא הגיוס והכספים ובכלל כל עבודת הממשלה. חוק יסוד זה מצפן".