אושר החוק להפרדה מגדרית באוניברסיטאות: "למען חופש הבחירה"

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרו היום (ראשון) את החוק שיאפשר להרחיב את ההפרדה המגדרית באוניברסיטאות. מטרת החוק לשנות את חוק איסור אפליה בשירותים ומוצרים, ולהביא לכך שהפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה לא תחשב לאפליה. במצב הקיים ניתן לפתוח מסלולים מופרדים רק במסגרת של לימודי תואר ראשון, אך אסור להפריד במרחב הציבורי בקמפוסים, בהתאם לפסיקת בג"ץ בנושא. בפועל, החוק המוצע יאפשר הפרדה ללא גבול.

המועצה להשכלה גבוהה וועד ראשי האוניברסיטאות הביעו התנגדות חריפה להצעת החוק, ובייעוץ המשפטי הציגו קשיים - אך יו"ר המל"ג, שר החינוך יואב קיש, התייחס אליהם בביטול, הצביע בעד ואמר בהתייחסות לעמדתם: "אני לא מבין את ההתנגדות שלהם, אבל זו העמדה שלהם. אני תומך".

ח"כ לימור סון הר-מלך, יוזמת החוק, מסרה: "היום עשינו צעד משמעותי למען חופש הבחירה של כל אזרח ואזרחית בישראל. הצעת החוק הזו לא נועדה למגזר מסוים, אלא לכל מי שמבקש ללמוד בסביבה שתואמת את ערכיו ובחירותיו האישיות. אותם גורמים שמתנגדים היום לחוק, התנגדו בעבר גם לפתיחת מסלולים בהפרדה בתואר ראשון. במבחן הזמן לא רק שהמודל עבד, אלא שהוא גם חיזק את הנשים החרדיות שיכלו לצאת לאקדמיה, לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק התעסוקה עם שכר הולם. כך כולנו יצאנו נשכרים. אני מודה לשר החינוך יואב קיש על דחיפת החוק החשוב הזה".

בנוסף, ועדת השרים אישרה גם את הצעת החוק שזכתה לכינוי "חוק פלדשטיין", שמטרתה לקבוע כי העברת מידע מסווג לראש הממשלה והשרים לא מהווה עבירה פלילית. לאחר האישור בוועדה, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מסרה: "מהצעת החוק עולה חשש כבד כי מדובר בחקיקה פרסונלית, המכוונת להתערבות פוליטית פסולה בהליך פלילי הנוגע לסביבתו של ראש הממשלה".

במהלך הדיון על החוק, שהועלה לאחר מעצר דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת פרשת המסמכים המסווגים, התעורר ויכוח בין השרים לנציגי הייעוץ המשפטי. בפתח הדברים, ח"כ גדי איזנקוט קרא להתנגד להצעה: "מדובר בחוק אישי שמטרתו השקופה מתן הגנה, רטרואקטיבית, למי שניצבים כיום בפני כתבי אישום חמורים שבמרכזם הטענה לגרימת נזק בטחוני קשה לביטחון המדינה. כרמטכ"ל לשעבר וכמי ששירת כמזכ"ץ לראשי ממשלות ושר ביטחון, אני מזהיר מפני חקיקה שתפגע בביטחון המדינה ותהרוס את יחסי הגומלין בין הדרג המדיני לבין צה״ל, השב"כ והמוסד".

בהמשך המשנה ליועמ"שית, שרון אפק, הציג את עמדת הייעוץ המשפטי: "אבן יסוד אצלנו היא שלא כל חייל יעשה מה שהוא רוצה בתחום המודיעין, ולא כל חייל שנחשף למידע יפעל לפי שיקול דעתו. זה יהרוס את ההיררכיה". בתגובה, שר התקשורת שלמה קרעי תקף: "אם אותה נגדת היתה מעבירה את תכנית יריחו היינו במקום אחר היום".

נציג משרד הביטחון הביע גם כן התנגדות ל"חוק פלדשטיין": "העברת מידע באופן לא סדור יכולה ליצור עיוות והטעיה מודיעינית של הדרג המדיני. כל העברת נתונים מחייבת אישור של משרד הביטחון ושר הביטחון". בתגובה אמרה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "כל הסתרת מידע מהדרג המדיני שהוא הממונה על הדרג הצבאי, זה הפיכה".

בשלב זה אמר המשנה ליועמ"שית אפק: "כל מי שבתחום המשפטי - מכיר ויודע שזה חוק גרוע שייצור כאוס. אני לא רוצה להתייחס לטענות במקרה עצמו של הנגד ופלדשטיין, בעניין הזה יש בית משפט שיכריע".