האסירים הסורים שישוחררו בתמורה לבאומל: מבריח סמים ופעיל פתח

פקיד ישראלי בכיר אמר כי זידאן טויל שכלוא על רקע פלילי מ-2008, וחמיס אחמד שנאסר ב-2005 ישוחררו. דיווח בסוריה: העסקה נעשתה בתיווך רוסי ולאחר לחץ שהפעילו במדינה על רוסיה

זמן צפייה: 01:37

העסקה שהוסתרה: פקיד ישראלי בכיר חשף היום (שבת) את פרטיהם של שני האסירים הסורים שישוחררו בתמורה להחזרת גופתו של זכריה באומל, נעדר סולם יעקוב - זידאן טויל וחמיס אחמד. טויל, יליד 1962, שכלוא על רקע פלילי מאז 2008 בגין עבירת הברחת סמים, והיה צפוי להשתחרר ביולי 2019. אחמד, יליד 1984, הוא פעיל פתח שכלוא מאז 2005 לאחר שניסה לבצע פיגוע הסתננות לבסיס צה"ל ופגיעה בחיילים. אחמד נשפט למאסר עד שנת 2023.

בגלל הנסיבות - היועץ המשפטי לממשלה אישר את המהלך ללא אישור הממשלה. בעקבות כך, חתם נשיא המדינה על החנינה. גורמים בכירים בישראל הכחישו את קיומה של העסקה. לדבריהם, הרוסים לא התנו את החזרת גופתו של באומל בשחרור אסירים, אך לאחר מסירת הגופה ביקש פוטין מנתניהו שישראל תנקוט מחווה כלשהי, והוא נענה.

מקורות יודעי-דבר מסרו לעיתון "אל-וטן" הסורי, המקורב למשטר, כי שני אסירים סורים או יותר צפויים להשתחרר מהכלא הישראלי וציינו כי שחרור האסירים הסורים נובע מלחץ של סוריה על רוסיה על כך שהעברת גופתו של זכריה באומל לא תהיה ללא מחיר. כמו כן, דווח כי הרוסים החלו במגעים עם ישראל להעברת מספר אסירים סורים מהכלא בישראל לסוריה.

מוקדם יותר היום אישר פקיד ישראלי בכיר את דבריו של השליח הרוסי לסוריה, והצהיר כי ישראל תשחרר שני אסירים סורים בתמורה להשבת גופתו של זכריה באומל, נעדר קרב סולטן יעקוב.  שני שרים בקבינט מסרו לחדשות 13 כי לא התקיימו דיון או הצבעה בקבינט על שחרור שני האסירים הסורים.

לדברי הגורם הבכיר, רק לאחר השבת גופתו של באומל החליטה ישראל בימים האחרונים על שחרור שני אסירים כמחווה של רצון טוב, והנושא לא עלה מראש. זאת, לאחר שבמהלך נסיעתו של ראש הממשלה נתניהו למוסקבה, לאחר פרסום דבר מציאת הגופה, הדגישו ראש הממשלה ואנשיו כי החזרת גופת באומל אינה חלק מעסקה עם רוסיה או סוריה.

לכתבות נוספות בחדשות 13:

רוסיה: "ישראל תשחרר עצורים סורים בתמורה להשבת גופת באומל"

37 שנים אחרי קרב סולטן יעקוב: זכריה באומל הובא למנוחות

"מציאת גופת באומל לא תפגע במאמצי החיפוש אחר יתר הנעדרים"

רב-סמל זכריה באומל ז״ל
רב-סמל זכריה באומל ז״ל | צילום: דובר צה''ל

הלילה הצהיר השליח הרוסי לסוריה, אלכסנדר לברנטייב, כי הפעולה להשבת עצמותיו של באומל הייתה בעלת אינטרס גם לצד הסורי ולא הייתה חד צדדית. לדבריו, "ישראל קיבלה החלטה לשחרר חלק מהאזרחים הסורים שנמצאים בבתי הכלא הישראליים, ותצטרך לבצע זאת בהמשך". את הדברים אמר בריאיון לרשת RT.

לברנטייב גינה את התקיפות הישראליות בסוריה, וטען כי הן אינן לגיטימיות ועלולות להסלים את המצב לא רק בסוריה, אלא באזור כולו. "אנחנו מנסים לשכנע את הצד הישראלי שישנה אפשרות להשפיע על המצב גם מבלי לגרום לנזקים חומריים בשטח סוריה", הדגיש השליח הרוסי. "לא נעשה דבר העומד בניגוד לאינטרסים של סוריה. מבקשים למנוע מצב שבו כל תקרית קטנה תוביל למלחמה גדולה, אנחנו לא רוצים שסוריה תהפוך זירה לעימות צבאי בין המעצמות".

לפני כשלושה שבועות הובא באומל למנוחות, 37 שנים לאחר מותו. זאת, לאחר שיום קודם לכן פורסם כי במסגרת מבצע צבאי גופתו אותרה והוחזרה לישראל. נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ספד לבאומל: "לפני 37 שנים, ימים מספר לפני הקרב שבו נפלת, כתבת להוריך: 'אל תדאגו, הכול בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב'. 37 שנים חלפו מאז, אבל היום שבת הביתה. שבת לאדמת ארצנו. עלם חמודות, חובב כדורסל ובעל נפש רגישה. חלמת להיות פסיכולוג. אלא שאז פרצה המלחמה. חבריך נושקים לגיל 60 אבל אנחנו טומנים אותך לוחם צעיר בן 22 בסך הכל".

רב-סמל זכריה באומל ז״ל
רב-סמל זכריה באומל ז״ל | צילום: דובר צה''ל

עוד הוסיף ריבלין: "ביום הזה מקיימת מדינת ישראל את השבועה לחיילינו, בנינו ובנותינו. היום אנחנו יכולים להעיד בפה מלא שאנחנו עושים הכול, גם את הבלתי נתפס והבלתי ייאמן, כדי לקיים את נדרנו - להשיב הביתה את הבנים שלא שבו מהקרב". נשיא המדינה התייחס לאביו של באומל, שהלך לעולמו לפני כעשור, ואמר: "יונה, אתה לא זכית, אבל המשימה הושלמה". בדבריו, הודה ריבלין למקבילו הרוסי פוטין, על מסירותו למשימה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ספד אף הוא לבאומל. "לפני שעה קלה נפגשתי עם הנשיא פוטין, והודיתי לו בחום בשם אזרחי ישראל והמשפחה, על הסיוע באיתור ובהשבתו של רב סמל זכריה באומל לארצנו. החזרת נעדרינו היא משימה קדושה שכל ממשלות ישראל ראו כשליחות עליונה, ופעלו למענה ללא לאות". עוד סיפר נתניהו על הטקס שנערך במשרד ההגנה ברוסיה: "הארון היה עטוף בדגל ישראל, כשחיילים רוסים מחזיקים אותו. הייתה צמרמורת בקרב כל אזרחי ישראל. גם אני הרגשתי צמרמורת כשעצמותיו זוהו. חיכינו לרגע הזה 37 שנים. ראיתי אנשים מזילים דמעה למרות שנולדו שנים רבות אחרי האירוע. השבת בנינו לגבולם נוגעת בנימים העמוקים ביותר הקשורים לזהותנו כיהודים וכישראלים".