המבקר מתריע: הציבור חשוף להשפעה זרה; חשש להטיית הבחירות
תשע שנים לאחר שהאיום זוהה, ישראל עדיין ללא מדיניות סדורה מול מתקפות ה-AI של גורמים עוינים. מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן בדו"ח חריף: "הציבור חשוף, נדרשת פעולה נחרצת"
מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח בנושא איום ההשפעה הזרה ברשתות החברתיות, זאת בהתאם לחוק המסמיך אותו לפרסם לציבור דו"חות במשך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו. מממצאי הדו"ח עולה כי ההיערכות הלאומית לנושא בישראל לוקה בחסר באופן מהותי, וכי תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה במדינה - חסרה עדיין מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות בנושא. "אני מבקש להרים דגל: הותרת הפערים בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה מותירה את הציבור הישראלי חשוף, ומחייבת פעולה לאומית נחרצת", כתב אנגלמן והוסיף: "האיום מתחדד לקראת בחירות 2026. תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד ומהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות".
"איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי - מדאיג", כתב אנגלמן, "גורמים עוינים, בהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי". הוא ציין כי ההיערכות הלאומית לוקה בחסר "למרות שמדינות וארגונים בינלאומיים זיהו את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי כסיכון אסטרטגי, והפורום הכלכלי העולמי דירג את איום הדיס-אינפורמציה והמידע הכוזב בראש רשימת הסיכונים לטווח הקצר".
"כניסתם של כלי AI מאפשרת לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק", הוסיף, "ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".
הדו"ח מציין כי תפקיד מל"ל הוא בין היתר להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בענייני חוץ וביטחון. נוכח התעצמות האיום בתחום ההשפעה הזרה, לרבות במרחב הדיגיטלי, בהינתן שבמשך שנים לא התגבשה מדיניות סדורה לגבי הובלת הנושא ברמה הלאומית, ומשעה שהמל"ל בעצמו סבור כי נדרשת החלטת ממשלה על הקמת גוף מטה ייעודי להתמודדות עם איום ההשפעה הזרה, לרבות במרחב הדיגיטלי, תחת משרד רה"מ עם תקציב ייעודי - המבקר ממליץ כי המל"ל יציע לראש הממשלה מתווה לטיפול בנושא שישמש תשתית לקבלת החלטת ממשלה בנושא, תוך מתן הדעת על המדיניות, המשאבים והמענים הנדרשים להתמודדות עם רמת האיום המתפתחת.
כן מומלץ כי במסגרת החשיבה, תינתן הדעת על הצורך בגיבוש מדדים להערכת האיום על כלל היבטיו. בחינה זו תאפשר להעריך את הנזק שנגרם בפועל, את פוטנציאל הנזק וכן לזהות קהלי יעד שבהם יש למקד מאמצים להגברת החוסן בפני השפעה זרה. בנוסף, מומלץ כי שב"כ ימשיך במאמציו לשיפור איתור ניסיונות השפעה זרה ברשת, ויבחן העמדת ערוץ קשר שישמש כתובת רשמית ומוסדרת להעברת דיווחים על ניסיונות ההשפעה הזרה ברשת.
עוד ממליץ המבקר כי מחלקת סייבר בפרקליטות המדינה תפעל לפלח את הנתונים על מספר הבקשות שהועברו למחלקה בנוגע להשפעה זרה ברשת, לרבות על מספר הבקשות שהועברו ונענו ועל מספר הבקשות שסורבו, ובכלל זה תציין באילו פלטפורמות הן התקבלו או נדחו, וכי היא תעמוד על הנסיבות שבהן נקבע שאין די במידע שבפניות כדי להעבירן לפלטפורמות, ומה נדרש כדי לקדם את היענותן לבקשות.
בנוסף, בדו"ח מומלץ כי משרד החינוך יגדיר את התכנים הנוגעים לדיסאינפורמציה וחשיבה ביקורתית בכלל ובמרחב הדיגיטלי בפרט, כתוכני חובה במערכת החינוך על כל זרמיה החל בגיל הצעיר. להחלת החינוך לנושא כלימודי חובה יש חשיבות מכרעת וזאת בפרט לנוכח הגדרת סיכון הדיסאינפורמציה על ידי שורה של גורמים כאחד מהסיכונים המרכזיים בשנים הקרובות; לנוכח החשיפה הגוברת לדיסאינפורמציה, לרבות הפצתה על ידי גורמים זרים עוינים, ובפרט לאחר המלחמה, ובהתחשב בהתפתחות הטכנולוגית המטשטשת את היכולת להבחין בין אמת לבדיה.
בהתחשב בהתעצמות האיום בתקופת בחירות ונוכח הנזק הפוטנציאלי החמור הגלום בכך, הדו"ח קובע כי על ועדת הבחירות לפעול לתיקון הפער שהועלה, ולגבש דרכי פעולה להתמודדות עם אירועים שונים ולבחון בהיוועצות עם הגורמים העוסקים בנושא בתקופת בחירות, ותוך קיום בחינה משפטית, אם וכיצד ניתן ליצור ערוץ לקבלת פניות מהציבור, על מנת שהמידע יועבר לידיעת האמונים על הטיפול בנושא ובמטרה לאפשר תגובה מהירה בעת הצורך. בשים לב לפוטנציאל הנזק הגבוה של השפעה זרה בתקופת בחירות, להתעצמות האיום בשנים האחרונות ובשים לב לפערים שעודם קיימים בתחום הניטור והסיכול, מומלץ כי שב"כ יבחן אם די בהיערכות בפרק הזמן שקבע לפני מועד הבחירות.