פה אחד: הממשלה אישרה את הדחת ראש שב"כ; רה"מ: חוסר אמון בסיסי

בתום ישיבה דרמטית, הממשלה אישרה הלילה (בין חמישי לשישי) פה אחד את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את ראש שב"כ רונן בר, חרף עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נגד המהלך. מלשכת רה"מ נמסר כי "רונן בר יסיים את תפקידו כראש השב"כ ב-10 באפריל או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע - לפי המועד המוקדם מביניהם". נתניהו אמר בדיון: "זה ברור שאם יש חוסר אמון בסיסי של ראש הממשלה בראש השב"כ, מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו".

"אני לא מאמין שרונן בר הוא האיש הנכון לשקם את הארגון. אתם מכירים את אותו ליל 7 באוקטובר, וגם בניהול המשא ומתן הגעתי למסקנה שרונן בר פשוט לא מתאים לזה", תקף ראש הממשלה בישיבה. "אני מנהל שנים ארוכות מו"מ מדיניים. הייתה לו גישה רכה ולא מספיק תקיפה. אמרתי בקבינט: 'תהיו תקיפים יותר. אתם נכנעים מהר מדי – ולכן נקבל פחות חטופים'. ישבתי איתו שעות, וזה הוכיח לי שהוא לא מתאים לזה".

ראש הממשלה האשים את ראש שב"כ בהדלפות מתוך המו"מ לעסקה להשבת החטופים: "לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים".

מגורם מדיני נמסר: "ממשלת ישראל, שממונה על השב"כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות. הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב ב-7 באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ"ל היוצא. אך רונן בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון? אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים ל-7 באוקטובר".

בר עצמו לא הגיע לישיבת הממשלה אמש, אך העביר לשרים מכתב חריף, בו האשים כי המניעים להדחתו פסולים ונוגעים לפרשת "קטר-גייט". בפתח המכתב, הסביר בר את אי-הגעתו לישיבה: "כמי שמשרת במשך למעלה מ-35 שנים את ביטחון המדינה ורוחש למוסדותיה ולשלטון החוק כבוד רב, אבקש להבהיר, כבר בפתח הדברים, כי החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד".

בהמשך כתב: "אני סבור כי החלטה תקדימית ומשמעותית שעניינה פיטוריי מתפקידי בראש השירות, זאת לאחר שכבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן, חייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות, אשר יובאו בפני ואליהן אוכל להתייחס, לרבות על דרך של הצגת מסמכים רלוונטיים, ולאחר שניתנה שהות מספקת לכך, לצערי הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרת לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי. אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות".

במכתב, האשים בר: "בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמא אחת. התייחסות מהותית לטענות כאלה מחייבת הליך סדור, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים, ולא הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש. מכל מקום מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת".

בהמשך דבריו, ראש שב"כ התייחס לטענות נתניהו בדבר חוסר האמון שהוא חש כלפיו כנימוק להדחתו: "אציין בתמצית רק זאת - בפועל, ובניגוד לנטען, מאז כניסתי לתפקיד וביתר שאת מאז תחילת המלחמה בחזיתות השונות, מתקיים שיתוף פעולה אינטנסיבי ויעיל בין השירות בהובלתי לראש הממשלה, אשר מוביל לתוצאות משמעותיות בסיכול הטרור ובקידום מטרות המלחמה. ראש הממשלה עמד על כך במספר הזדמנויות, לרבות בהתבטאויות פומביות. השירות פועל ליישם את המדיניות שקובע הדרג המדיני, וימשיך לעשות כן. לצערי, שרי הממשלה אינם נחשפים לרובם של הדברים, וזאת בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עלי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה, הנחייה שספק אם יש לה בסיס בחוק. לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו. בהקשר זה ראוי שיובאו בפניי דוגמאות המבססות טענה מופרכת זו".

בהתייחסות ל"קטר-גייט", כתב: "כידוע, מתנהלת בימים אלה חקירה מורכבת, מסועפת ובעלת חשיבות רבה ורגישות מיוחדת העוסקת למעורבות של קטאר, בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית, לשכת ראש הממשלה. אני רואה בהשלמת החקירה במלואה וחתירה לחקר האמת, תהא תוצאת החקירה אשר תהא, כחובה ציבורית ראשונה במעלה המוטלת עליי. כפי שפורסם, מהלכי חקירה משמעותיים מתקיימים בימים אלה ופגיעה בהם באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם, טבולה כל כולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו. פיטורי ראש השירות בשעה זו ביוזמת ראש הממשלה מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל".

לסיום, תקף בר: "מעל הכל, מודאג אני מכך שחוסר האמון, שנטען לכאורה כלפיי, נובע מכך שראיתי את תפקידי ככזה שמילויו, לטובת תהליך קבלת ההחלטות ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, מחייב אותי להביע עמדות מקצועיות בצורה עצמאית ועניינית, זאת גם אם לעיתים הן שונות מהנוכחים בחדר. כך עשיתי ועודני עושה בנושא החטופים, בהצעה ובדחיפה של יוזמות מבצעיות ייחודיות ולטובת מימוש יעדי המלחמה במקרים לא מעטים. כך גם עשיתי לפני טבח ה-7.10 בהתרעות אינספור שהעברתי לדרג מדיני. לצד זאת אדגיש, כי כאשר עמדותיי המקצועיות אינן מתקבלות, תמיד פעלתי למימוש מלא של ההחלטות ושל המדיניות שנקבת על ידי הממשלה. כך חונכתי בשב"כ".

מוקדם יותר אתמול, מזכיר הממשלה יוסי פוקס שלח מכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בו הודיע כי רה"מ והשרים יפעלו בניגוד לעמדתה - לפיה לא ניתן לפטר את בר באופן מיידי כעת. זאת, חרף היותה של היועמ"שית הפרשנית המוסמכת של החוק על-פי פסיקת בג"ץ.

בתוך כך, המוני מפגינים הגיעו אתמול לירושלים כדי למחות על כוונת הממשלה לפטר את בר, לאחר שגם לפני יומיים נערכה הפגנת ענק בעיר נגד המהלך. המוחים צעדו מביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה אל עבר קריית הממשלה - לקראת הישיבה הדרמטית. בתיעוד מההפגנות נראים שוטרים כשהם שוברים חלונות רכבים שחסמו את התנועה.