חריגות במיליונים והפעלת חשבונות פיקטיביים: דו"ח המבקר על הוצאות הסיעות בכנסת

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם הבוקר דו"ח מיוחד שעוסק בהוצאות הסיעות השונות בכנסת במהלך שלוש כנסות ושתי מערכות בחירות בשנים האחרונות. הליכוד היא המפלגה עם הגירעון המצטבר הגבוה ביותר לתקופות אלה – כ-120 מיליון שקל ונשלל ממנה מימון בסך 200 אלף שקלים. 50 אלף שקלים ישללו מבני גנץ ומפלגתו בשל פגמים, כך לדברי המבקר, בניהול החשבונות. המבקר לא השתכנע מהסכום שדווח ששולם עבור "אבטחת מידע", ככל הנראה לחברת החקירות CGI, שבדקה עבור המפלגה בין היתר את הפריצה לטלפון של גנץ וייתכן כי הסכום ששולם בפועל היה גבוה יותר.

המבקר מזהיר עוד בדו"ח כי סיעות שונות בכנסת רכשו חשבונות פייסבוק וטוויטר והפעילו חשבונות פיקטיביים. לדבריו, עלה חשש כי "ברשתות החברתיות התקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, שעלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל. הסיעות עצמן באופן גורף הכחישו מעשים שכאלה.

הבחירות לכנסת ה-21

המבקר בדק את מערכות הבחירות סבב א' וסבב ב' ומצא כי סך הגירעונות של המפלגות לתקופה זו עמד על 96 מיליון שקלים. הליכוד החזיקה בגירעון הגבוה ביותר למערכת הבחירות לכנסת ה-21 – כמעט 21 מיליון שקלים. אחריה העבודה עם 13.4 מיליון שקלים, כולנו עם 11.2 מיליון, הימין החדש 8.5 מיליון וש"ס כ-7.5 מיליון. והיו גם מפלגות שסיימו בעודפים: תל"ם, גשר, הבית היהודי, אח"י וחד"ש.

שלוש מפלגות קיבלו שלילת מימון בעקבות חריגה מתקרת ההוצאות שלהן. תע"ל של אחמד טיבי חרגה ביותר משני מיליון שקלים ונשלל ממנה מימון על תקופת הבחירות הזו בסך 100 אלף שקלים. ממרצ נשלל מימון בסך 75 אלף שקלים בשל חריגה של 871 אלף שקלים. מדגל התורה של משה גפני נשלל מימון בסך 30 אלף שקלים על חריגה של יותר מ-370 אלף שקלים.

לפי דיווחי 22 הסיעות, הכנסותיהן לתקופת הבחירות הסתכמו בכ-198.2 מיליון שקלים וההוצאות בכנסת זו עמדו על 288.6 מיליון ש"ח, מתוכם כמעט מחצית, 130.7 מיליון שקלים על פרסום. 45.3% מסכום הוצאות הפרסום הוקצה לפרסום באינטרנט ורשתות חברתיות ו-7.3% הוקצו לפרסומים בעיתונים ובמקומונים ו-17% הוקצו לפרסום על גבי שלטים ושלטי חוצות.

הבחירות לכנסת ה-22

מערכת בחירות אחת מאוחר יותר עלה מספר הסיעות שנשלל מהן מימון משלושה לשבעה. גם במערכת הבחירות הזו, המפלגה שסיימה עם הגירעון הגבוה ביותר הייתה הליכוד עם כמעט 40 מיליון שקלים. סך הכול, 14 סיעות סיימו את מערכת הבחירות הזו בגירעון בסכום כולל של 86.5 מיליון שקלים. אחרי הליכוד, העבודה עם גירעון של 13.7 מיליון שקלים, חוסן לישראל של בני גנץ עם 5.5 מיליון שקלים, ש"ס עם 5.2 מיליון ומפלגת עצמאות של אהוד ברק עם כמעט 5 מיליון שקלים.

באשר למפלגה של ברק, המבקר אנגלמן מצא כי היא קיבלה תרומות בסכומים גדולים מהמותר בשל חילוט ערבויות וחרגה מתקרת ההוצאות. בכך נשלל ממנה מימון של 200 אלף שקלים, אך השלילה תהיה רלוונטית רק אם ברק יחליט להתמודד שוב לכנסת במסגרת אותה מפלגה. אם יפתח מפלגה חדשה, למרבה האבסורד, לא תחול עליו סנקציה.

הליכוד "נקנס" בשלילת מימון של 200 אלף שקלים בגין חריגה של יותר מתשעה מיליון שקלים. סכום זהה נשלל ממפלגת העבודה בשל חריגה של יותר משישה מיליון שקלים וגם מרצ נקנסה ב-200 אלף שקלים בגין חריגה של 4.5 מיליון שקלים.

התנועה הירוקה, שבראשה התמודדה סתיו שפיר, נקנסה בשלילת מימון של 100 אלף שקלים, אך גם כאן כמו במקרה של ברק, הסנקציה תיכנס לתוקף אם המפלגה תתמודד בבחירות. מש"ס נשלל מימון של 50 אלף שקלים על כך שהוציאה כספים הנוגדים את חוק דרכי תעמולה בשל חלוקת קמעות לבוחרים.

הוצאות הסיעות במערכת הבחירות לכנסת ה-22 הסתכמו בסך כולל של 269 מיליון שקלים. כמחצית מהסכום על פרסום - 131.2 מיליון ש"ח. 44% מסכום הוצאות הפרסום בכנסת ה-22, הוקצו לפרסום באינטרנט וברשתות חברתיות ו-4.3% הוקצו לפרסומים בעיתונים ובמקומונים. 19% הוקצו לפרסום על גבי שלטים ושלטי חוצות.

הכנסת ה-20

16 סיעות כיהנו בכנסת ה-20. רק שתיים קיבלו הערות על התנהלותן הכלכלית. מהליכוד נשלל מימון בסך של 50 אלף שקלים בשל אירועי הלאומיאדה. זו לא הפעם הראשונה שמשרד מבקר המדינה מותח ביקורת על התנהלות המפלגה בשל האירוע שמכנס את אנשי הליכוד מדי שנה באילת. בעבר השם היה "הליכודיאדה" ושונה ל"הלאומיאדה" בגלל דו"ח עבר של המבקר.

למרות שהמפלגה כבר ספגה ביקורת על אופן מימון האירוע על ידי גורמים חיצוניים, מה שנחשב תרומה שאינה בגבולות החוק, האירוע התקיים שוב במתכונת דומה. "האירוע שימש במה לשרים ולחברי הכנסת של הסיעה וגם ניתן לו סיקור תקשורתי נרחב בכלי תקשורת מרכזיים ולפיכך גלומה בו תרומה לסיעה", נכתב בדו"ח המבקר. אנגלמן קובע גם בנוסף לשלילת המימון כי על הסיעה להסדיר נהלים ברורים בכתב הן כלפי מארגני האירוע והן כלפי המשתתפים בו.

הכנסת ה-21

בכנסת זו, שתי סיעות ספגו ביקורת בדו"ח המבקר. הראשונה הייתה חוסן לישראל של בני גנץ שנשלל ממנה מימון של 50 אלף שקלים אחרי שנמצאו פגמים בניהול חשבונותיה. המבקר הצביע על התשלום שניתן עבור "אבטחת מידע". הדו"ח לא מציין באיזו חברה מדובר, אך ככל הנראה מדובר בסכומים ששולמו לחברת החקירות CGI שבדקה עבור המפלגה בין היתר את הפריצה לטלפון הנייד של גנץ.

מפלגה נוספת שספגה ביקורת בדו"ח הנוכחי היא בל"ד, שממנה נשלל מימון של 20 אלף שקלים. הדו"ח מציין כי המפלגה הפעילה קייטנה לילדים מבלי שהוצגו ראיות של ממש לביסוס הטענה, שלפיה מדובר בפעילות חינוך תנועתי לפי חוק המפלגות.

12 סיעות התחלקו בגירעון כולל של 121 מיליון שקלים. השיאנית, גם הפעם, היא הליכוד עם גירעון של כמעט 60 מיליון שקלים. הבית היהודי צבר גירעון של 17.6 מיליון שקלים ודגל התורה עם גירעון של כמעט 8 מיליון שקלים.

לפי נתוני חשבות הכנסת, סך יתרת ההלוואות של הכנסת לסיעות עומד על 136.7 מיליון שקלים. הליכוד מחזיקה בהלוואה של 38.5 מיליון, יש עתיד וחוסן לישראל עם הלוואה של 18 מיליון שקל כל אחת, ש"ס 10 מיליון והעבודה עם 8 מיליון שקלים.

דמות פוליטית נוספת שסופגת ביקורת בדו"ח המבקר הוא משה בוגי יעלון. לפי הדו"ח, נמצאה חריגה הנוגעת לתקופת פעילותו הפוליטית בטרם רשם את מפלגתו תל"ם בפנקס המפלגות שגם עליה חלות מגבלות. המבקר קבע כי יעלון הפר את הוראות החוק בכך שהשתמש בכספי תרומות שקיבל לפני התקופה הרלוונטית למימון הוצאות בשנים 2019-2017 בסכום של 2 מיליון שקלים ובשל כך עליו יהיה להעביר לקופת המדינה 50 אלף שקלים. בתגובה למשרד המבקר אומר יעלון כי פעל בתום לב.

תופעת ה"פייק ניוז" ברשת מצד המערכת הפוליטית

מחקר שנערך לראשונה מטעם המבקר העלה כי לקראת הבחירות לכנסת ה-21 התקיימה פעילות תעמולתית ברשת עבודה המפלגות הבאות: הליכוד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו, כולנו, ש"ס, הימין החדש, איחוד מפלגות הימין וזהות.

במחקר הועלו אינדיקציות לכך כי בוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות פיקטיביים. גם במערכת הבחירות לכנסת ה-22 התקיימו דפוסי פעולה דומים בהיקף נרחב יותר. כל המפלגות טענו בפניה למבקר אנגלמן כי לא רכשו חשבונות ולא הפעילו פרופילים פיקטיביים תמורת תשלום.

"עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, שעלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות", קובע המבקר בדו"ח שלו וקורא למחוקק לפעול להסדרת התחום כולל קביעת סנקציות.

עוד מציין אנגלמן בדו"ח כי אחרי שבעבר נמצא כי אחת המפלגות שילמה ל-8 עובדים תוספות שכר של 100 אחוזים בתקופת הבחירות, אותה מפלגה עשתה זאת שוב עם 9 עובדים בבחירות לכנסת ה-21. ל-11 עובדים נוספים ניתנו תוספות של 84 אחוזים בסך הכול מעבר לשכרם הרגיל ושישה עובדים קיבלו העלאה קבועה בשכר מבלי שהוצגו אסמכתאות שמצדיקות את התוספות המשמעותיות האלה.

שם הסיעה לא מופיע בדו"ח, אך על סמך פרסומים קודמים מדובר בליכוד. הסיעה מסרה כי את ההחלטות מקבל מנכ"ל הסיעה בהמלצת הגזבר או הממונה הישיר של העובד לאחר שהמנכ"ל שוכנע כי איכות העבודה מצדיקה זאת. כמו כן, המבקר ממליץ לבחון את נחיצות מנגנון התרומות למפלגות כי היקפן ממילא מזערי (2%) בשל הבעייתיות והסיכונים הגלומים בקבלתן.