יוזם חוק הוועדה הפוליטית: "כולם ייבדקו"; הרצוג יכריע במחלוקות

אחרי שחבר הכנסת אריאל קלנר הסכים להגיש את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית למחדלי טבח 7 באוקטובר, הערב (שבת) פורסמו במהדורת השבת פרטי החוק השנוי במחלוקת שבקואליציה פועלים לקדם - שכבר גרר ביקורת חריפה הן בכנסת והן בציבור. ח"כ קלנר התייחס להצעת החוק שיזם בריאיון חדשות 13, בו אמר: "אין מישהו אחד שלא ייבדק בוועדה הזו".

לפי הצעת חוק ועדת החקירה של הקואליציה, נשיא המדינה יהיה הגורם שיכריע במקרי מחלוקת שיתעוררו במהלך עבודת הוועדה. כמו כן, ועדת החקירה הפוליטית תחל את עבודתה בתום המלחמה או תוך חצי שנה מסיום החקיקה בכנסת. מיד לאחר החקיקה תחל עבודת איסוף החומרים והמסמכים.

הרכב הוועדה ייבחר ברוב של 80 חברי כנסת או משלושה נציגי קואליציה ושלושה נציגי אופוזיציה. בנוסף, בראש הוועדה יעמדו יושב ראש מהקואליציה ואחד נוסף מהאופוזיציה, או שהיו"ר ייבחר בידדי חברי הוועדה עצמה.

לפני כשלושה שבועות נחשף לראשונה בחדשות 13 כי נתניהו מקדם חוק שימנע הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, במקומה כאמור תוקם ועדת חקירה פוליטית - ולא תוקם כל ועדה אחרת. במקום ועדה ממלכתית בראשות שופט עליון, יעמדו בראש הוועדה שני יושבי ראש - יו"ר שתבחר הקואליציה ויו"ר שתבחר האופוזיציה. כמו כן, יכהנו בוועדה בכירים במערכת הביטחון, והרכבה יאושר בהצבעה בכנסת על-ידי 80 ח"כים.

ההצעה צפויה להגיע בקרוב לחקיקה בכנסת. גורם בסביבת נתניהו אמר: "המטרה היא לייצר הרכב ועדה שיהיה מקובל על כל חלקי העם". עם זאת, ללא הסכמת האופוזיציה - ניתן יהיה למסמס לחלוטין את הקמת הוועדה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב על חשיפת חדשות 13 - ואמר: "לא יקום ולא יהיה. נצביע רק בעד ועדת חקירה ממלכתית".

ימים לאחר מכן, פורסם כי בקואליציה מתכוונים לקדם באופן מואץ את חוק ועדת החקירה הפוליטית - מחשש שבית המשפט יתערב בנושא. בקואליציה ובסביבת ראש הממשלה נתניהו קיים לחץ גדול מהתערבות אפשרית של בג"ץ שייקבע כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, דבר שגם עשוי להפחית את טווח הפעולה של נתניהו בקביעת הנושאים עליהם תדון הוועדה.

ביום שני הגיש ראש הממשלה את תגובתו לבג"ץ בנוגע לעתירות שהוגשו בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, עליהן ביהמ"ש צפוי לדון בעד כחודשיים. הוא כתב: "עם כל הכבוד, לבית משפט נכבד זה אין כל סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית".

עוד נכתב בתגובה: "חוק ועדות חקירה קובע במפורש, כי הממשלה היא זו שרשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. סמכות שברשות זו, קיימת לממשלה ולא לכל גורם אחר ובית משפט נכבד זה קבע להלכה מפורשות, כי 'הקמת ועדת חקירה ממלכתית ענין הוא לממשלה לענות בו ולא לבית המשפט'".

ביום רביעי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה את תשובתה לבג"ץ בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר. "ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי החוקי המתאים לחקירת האירועים והמלחמה", כתבה היועמ"שית. "בחלוף כשנה וחודשיים מאז פרוץ המלחמה - חובה על הממשלה לדון בנושא ולקבל החלטות".

עוד כתבה בהרב-מיארה, כי "מנגנון זה - על מאפייניו שנקבעו בחקיקה ובראש ובראשונה עצמאותו המקצועית המלאה - הוא ההולם את תכליתה של החקירה, את מאפייניה חסרי התקדים, את הנסיבות החריגות והקיצוניות שעליה לחקור, כמו גם את חשיבותה הציבורית ואת חיוניותה. עם זאת, הואיל והממשלה טרם דנה בנושא, ממילא טרם בשלה העת לדון בגוף הדברים במסגרת הביקורת השיפוטית".