לצורך בדיקת ענייני רה"מ: המבקר נעזר במומחית לדיווחי הון

שפירא משתמש בשירותיה של מומחית למס, שהתעסקה בעבר בנושא והובאה באופן מיוחד בשבועות האחרונים, מאגף אחר במשרד. בין היתר, נבדקות ההתכתבויות בין נתניהו ללינדנשטראוס

 יוסף שפירא ובנימין נתניהו
יוסף שפירא ובנימין נתניהו | צילום: רויטרס, מארק ניימן, לע"מ

מבקר המדינה נעזר בשירותיה של מומחית למס ולדיווחי הון לצורך בדיקת הדיווחים אודות ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך נודע היום (שישי) לחדשות 13.

מדובר במומחית שהתעסקה בעבר בנושא, והובאה בשבועות האחרונים באופן מיוחד מאגף אחר במשרד המבקר, כדי לבחון את ענייני ראש הממשלה. כפי שפורסם בחדשות 13, במשרד המבקר התעסקו בשלושה עניינים שהועברו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: הצהרות ההון של ראש הממשלה, החלטות וועדת ההיתרים בעניינו והתכתבויות בין נתניהו ללינדנשטראוס.

מבקר המדינה יוסף שפירא
מבקר המדינה יוסף שפירא | צילום: דוברות הכנסת

לפני כשבועיים, ממסמך שהגיע לידי החדשות 13 נודע כי ראש הממשלה מסר למבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס מידע שאינו אמת בנוגע למניות שהחזיק בחברת "גרפטק" הקשורה לתאגיד "טיסנקרופ" ששמה נקשר לפרשת הצוללות. בתגובה לדרישת לינדנשטראוס להבהרות בנושא, עליה פורסם יום קודם לכן בחדשות 13, טען פרקליט ראש הממשלה כי לנתניהו ולבן דודו נתן מילקובסקי לא היה אז שום קשר לחברה. זאת, חרף העובדה שמידע זה אינו נכון, שכן מילקובסקי החזיק באותה תקופה במניות ב"גרפטק" - ואף שימש בה דירקטור.

הליכוד מסרה בתגובה לפרסום כי "הדיווח למבקר המדינה היה נכון לגמרי. נתן מילקובסקי הפך בעל מניות ודירקטור בחברת 'גרפטק' רק כתוצאה מהמכירה של 'סי דרפט', כפי שקורה במקרים רבים אחרים שבהם נמכרת חברה לחברה אחרת. לא יעזור כמה השמאל והתקשורת יחפרו – אין פה שום מידע חדש, ואין כאן שום דבר חדש. הפעולות הקשורות בעניינו של ראש הממשלה דווחו כדין לרשויות המתאימות וכל המידע בנושא נסרק במסרקות ברזל על ידי הפרקליטות ומבקר המדינה ונמצא שאין בהם כלום".

כזכור, לפני כשלושה שבועות בג"ץ קבע כי הדיון בדבר מימון הוצאות משפטו של רה"מ יוחזר לשולחן ועדת ההיתרים, טענות פרקליטי נתניהו יישמעו ורק לאחר מכן תתקבל החלטה בעניין. זאת, בתום דיון עם נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות, השופט מני מזוז וניל הנדל. "לאור עמדת היועמ"ש ולאור עמדת מבקר המדינה, יש להחזיר את הדיון לוועדה כדי שטיעוניהם יישמעו", אמרה הנשיאה חיות, "אין להשאיר קצוות פתוחים".

בנימין נתניהו בישיבת ממשלה
בנימין נתניהו בישיבת ממשלה | צילום: רויטרס

שבוע לפני החלטת בג"ץ, פרקליטי נתניהו הגישו עתירה נגד החלטת ועדת ההיתרים שלא לאפשר למקורבי ראש הממשלה לעזור לו לממן את משפטו. בעתירה שהוגשה, נתניהו ופרקליטיו תקפו את חברי הוועדה וטענו כי החלטתם התקבלה בחוסר סמכות ולוקה בחוסר סבירות קיצונית. "החלטה שגויה מיסודה, בלתי מידתית ובלתי סבירה בעליל, שניתנה בהיעדר סמכות", נכתב. "מול מערכה כבדה וחסרת תקדים זו והמשאבים העצומים שהשקיעה המדינה כדי לחקור ולגבש את החשדות בעניינו של ראש הממשלה, עומד אדם בודד ויחיד, בשר ודם, הנדרש לגייס משאבים אדירים, לצד תעצומות נפש כדי לממש את חזקת החפות העומדת לו ולהיאבק על חפותו".

"ההחלטה מבוססת ביסודה על מבחן שגוי שכלל וכלל אינו רלוונטי לענייננו, 'מבחן היכולת הכלכלית', שנועד בעיקרו לצרכים שונים כגון בקשה לפטור מאגרת בית המשפט. כשם שאין מקום למשוא פנים ולהצדקתו של אדם בדין רק בשל דלותו, כך אין גם מקום למשוא פנים לחיובו של אדם בדין, רק בשל היותו בעל אמצעים. הוועדה זקפה לחובת ראש הממשלה את מצבו הכלכלי, והיא כלל לא הייתה מוסמכת להיזקק לו והיא אף לא טרחה לברר אותו ולא אפשרה לרה"מ להתייחס לנושא. החלטת ועדת ההיתרים חותרת תחת עקרונות היסוד של השיטה, היא ניתנה בחוסר סמכות ובחריגה מסמכות והיא לוקה בחוסר סבירות קיצוני".

הוועדה קבעה אז כי מבחינה טכנית אין ערר על החלטתה הקודמת, אלא אם כן יש שינוי נסיבות דרמטי, מה שלטעמם לא היה המקרה. הוועדה ציינה כי נתניהו לא דיווח בבקשתו הראשונה על העובדה שכבר קיבל כסף מבן דודו נתן מיליקובסקי. בנוסף, נתניהו יחויב להחזיר את הכסף שקיבל, כ-300 מאות אלף דולרים. "המבקש (נתניהו) עצמו ובאי כוחו מילאו פיהם מים ולא הביאו עובדה משמעותית זו לידיעת הגורמים המוסמכים", נכתב בהחלטה.