דוח המבקר: משרד החוץ מצוי במשבר הגורם לפגיעה במעמדה של ישראל

בדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שני), קבע המבקר מתניהו אנגלמן כי משרד החוץ נמצא במשבר תפקודי ותקציבי חמור שגורם לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל ובמעמדה הבין-לאומי. עם זאת, לאורך כל הדוח לא מטיל המבקר אחריות על אף גורם ולא מזכיר במילה את מי ששימש כשר החוץ בשנים אליהן מתייחס הדוח – ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם שר החוץ ישראל כץ שמכהן בתפקיד בשנה האחרונה לא הוזכר כלל.

הדוח מתאר כיצד במהלך העשור האחרון של כהונת נתניהו הוקמו משרדי ממשלה חדשים אליהם הועברו סמכויות ממשרד החוץ, כגון משרד התפוצות או המשרד לעניינים אסטרטגיים. למעשה, מבקר המדינה זיהה לפחות 35 גופים בממשלת ישראל שבמהלך השנים האחרונות נגסו בסמכויות משרד החוץ.

במקביל, מבקר המדינה מתאר משבר תקציבי חמור שהתרחש במשרד החוץ בשנים 2015 עד 2019. לפי הדוח, בשנים האלה תקציב המדינה עלה ב-25 אחוז אך תקציב משרד החוץ ירד ב-14 אחוז. רק בשנת 2019 תקציב המדינה עלה ב-6 אחוז בעוד שתקציב משרד החוץ ירד ב-15 אחוז.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

מורה שבאה במגע עם תלמידים התגלתה כחולה בקורונה – ביה"ס נסגר

מניין המתים מקורונה עלה ל-234; 29 חולים אובחנו מאז אמש

חיות: אף מבצר לא ייפול אם לא נקבל את העתירה נגד נתניהו

מבקר המדינה לא מציין כלל את העובדה שבמהלך השנים בהן נוצר המשבר התקציבי שימש בנימין נתניהו כשר החוץ. מבקר המדינה לא מזכיר גם את העובדה שבאופן חסר תקדים היה זה נתניהו שכשר שר חוץ דחף במהלך גיבוש תקציב 2019 לקצץ בתקציב משרדו.

במקום בנתניהו, המבקר העדיף למקד את הביקורת במשרד האוצר ותיאר כרוניקה של עימות מתמשך בין פקידי משרד האוצר ומשרד החוץ כאשר אף גורם פוליטי אינו מתערב לפתור את הנושא. "בכירים במטה משרד החוץ ובנציגויות תיארו את המציאות שנוצרה כמשבר חריף ומרחיק לכת בהשפעותיו הפוטנציאליות על קשרי החוץ של מדינת ישראל", נכתב בדוח. "התקציב המקוצץ מלכתחילה שהקצה משרד האוצר למשרד החוץ לשנת 2019 הוביל להשבתה כמעט מוחלטת של פעילות המשרד, דבר שעלול להשפיע באופן מרחיק לכת על יחסי החוץ של מדינת ישראל, על השירות לאזרחים בחו"ל".

מבקר המדינה לא מתייחס בדוח כלל לסיבות בעטיין תקציב משרד החוץ קוצץ בברוטליות וסמכויותיו הועברו לגורמים אחרים. המשבר מתעלם מכך למרות ששורה של גורמים בסביבת נתניהו העידו בשנים האחרונות כי הסיבה לצעדיו של נתניהו היא גם פוליטית ונובעת בין השאר מסלידתו של נתניהו ממשרד החוץ ומעובדיו אותם הוא הגדיר כ"מדליפים" ו"שמאלנים".

הדוח הראה איך מאחורי היומרה של משרד החוץ להיות "הגורם המרכזי בעיצוב ויישום מדיניות החוץ הישראלית" אין דבר וכי משרד החוץ הפך להיות גורם שולי ולא משפיע על מדיניות החוץ של ישראל. מבקר המדינה טען בדוח כי קיימות כפילויות בין משרדי הממשלה השונים שפועלים בחו"ל. "נמצא שבעת ובעונה אחת, סוגיות אלה מטופלות הן על ידי משרד החוץ והן על ידי משרדים וגורמים ממשלתיים אחרים במערך החוץ, באותן מדינות וארגונים בין-לאומיים, ולא פעם גם מול אותם גורמים ממשלתיים ומדינתיים זרים", כתב המבקר.

המבקר ציין כי ברוב המקרים משרדי הממשלה השונים לא מתאמים את פעילותם בחו"ל עם משרד החוץ וכל אחד מהם פועל לקידום מדיניות חוץ עצמאית. לפי הדוח, אנשי משרד החוץ ממודרים ממידע על קשרים של משרדי ממשלה אחרים עם ממשלות זרות ולא מוזמנים לפגישות, משרדי ממשלה שונים פועלים מול אנשי שטח בחו"ל מאחורי גבו של משרד החוץ, נציגי המדינה מציגים עמדות מול ממשלות זרות בלי לתאם עם משרד החוץ, נציגים של משרדי ממשלה מגיעים למדינות בחו"ל ללא ידיעת משרד החוץ, משרדי ממשלה פועלים מול האו"ם בלי ידיעת משרד החוץ ובשורה של מקרים נחתמו הסכמים עם מדינות זרות ללא ידיעת משרד החוץ.

הגורם המרכזי שבשנים האחרונות שאב את סמכויות משרד החוץ ותרם לחיסולו היה המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה. מי שהוביל לכך הוא נתניהו שרצה משרד חוץ פרטי אצלו בלשכת ראש הממשלה. מי שביצעו את הוראותיו היו היועץ לביטחון לאומי יוסי כהן – שהמשיך בכך כראש המוסד – ומחליפו היועץ לביטחון לאומי הנוכחי מאיר בן שבת. מבקר המדינה ואנשיו יודעים זאת היטב אך נמנעים מלומר זאת בבוטות בדוח.

עם זאת דוח המבקר מראה כיצד המל"ל הפך מגוף מטה שמטרתו לתכלל ולהציג חלופות לראש הממשלה ולקבינט - לגוף ביצוע שמוציא לפועל את מדיניות החוץ עבור נתניהו. מבקר המדינה כתב בדוח כי כאשר שאל את המל"ל על כך קיבל את התשובה הבאה: "זאת ההנחיה שקיבלנו מראש הממשלה". בכירים במשרד החוץ טוענים כי דוח מבקר המדינה הוא איתות לכך שהמל"ל צריך לחזור ולתפקד כגוף מטה ולאפשר למשרד החוץ להיות הגורם שמבצע את מדיניות החוץ של ישראל.

הדוח משרטט כיצד משרד החוץ צריך לחזור למעמדו כגוף שמוביל ומרכז את פעילות ישראל בחו"ל אולם מסיבה לא ברורה נמנע מלומר זאת מפורשות. במקום, נכתב בדוח שלמשרד החוץ יש את הפוטנציאל לטייב את פעילות מערך החוץ וכי יש צורך "בגורם מתכלל אחד" למדיניות החוץ הישראלית. מבקר המדינה מציע לממשלה לשקול להסדיר את גבולות הפעילות של משרד החוץ, של המל"ל ושל שאר משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים הפועלים גם בחו"ל.

מבקר המדינה מצטט את אנשי משרד החוץ שהיו מפורשים ביותר וטענו כי השלב הראשון בדרך לפתרון המשבר הוא להשיב למשרד החוץ את הסמכויות שנגרעו ממנו. השלב השני ציינו אנשי משרד החוץ בפני המבקר – צריך להיות חובת תיאום והתייעצות של כל משרדי הממשלה שפועלים בחו"ל עם משרד החוץ.

כל מי שקורא את 95 עמודי הדוח מבחין מיד כי רוח מבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן שורה עליו באופן מוחלט. כל פינה מעוגלת, כל חידוד מוקהה וכל מחלוקת שמתגלה מיד מוסתרת. אירועים יוצאים מן הכלל מגוייסים כדי להציג תמונה "מאוזנת" ולהציף נקודות חיוביות לכאורה. אחרי הכל צריך גם לפרגן. ובעיקר - לא מוטלת אחריות על איש. כל הליקויים מוצגים ככאלה הנובעים מכוח עליון ולא מהחלטה של פקידים או פוליטיקאים.