כ"ץ הציג את חוק ההשתמטות; אלגרט: "אתם מפקירים, למה שישרתו?"

שר הביטחון הציג בכנסת את חוק הפטור מגיוס לחרדים, והוא יכלול סנקציות פליליות וגיוס של 50% מבני הישיבות תוך שבע שנים. דני אלגרט, שאחיו איציק חטוף, תקף אותו: "על מי אתה בא לעבוד? חרדים, אל תתגייסו, יפקירו אתכם". במקביל, הסתיימה צעדת המחאה של האם השכולה ללי דרעי מהר הרצל לכנסת

זמן צפייה: 03:26

הקרב על הגיוס - והמבחן הגדול של כ"ץ: בימים לאחר שהותרו לפרסום שמותיהם של 15 לוחמי צה"ל שנפלו בקרבות ברצועת עזה, שר הביטחון הציג היום (שלישי) את מתווה חוק הפטור מגיוס לחרדים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במקביל התקיימה צעדה של ללי דרעי, ששכלה את בנה סעדיה שנפל בעזה, מהר הרצל לכנסת - במחאה נגד חוק ההשתמטות. אליה הצטרפו מאות מילואימניקים ששירתו מאות ימים בשנה האחרונה, שקראו ל"חוק הוגן שיבטיח פתרונות לטווח הרחוק". כ"ץ אמר, על רקע המשא ומתן לעסקה: "שחרור החטופים היא המשימה הערכית החשובה ביותר הניצבת בפני מערכת הביטחון, ולא אוסיף מעבר לכך בנסיבות הקיימות". מלבד מזכירו הצבאי של שר הביטחון, לדיון לא הגיעו נציגים מטעם צה"ל.

עוד אמר כ"ץ: "באתי לכאן כדי להציג עקרונות לחוק גיוס שיביא לגיוס של עשרות אלפי חרדים תוך שמירה על אורחות חייהם, במטרה להקל על חיילי הסדיר והמילואים שנושאים על גבם את ביטחון מדינת ישראל". הוא המשיך: "אציג כאן את העקרונות שגיבשתי תוך כדי שיח נרחב עם כלל הגורמים שקשורים לנושא - יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין, נציגי צה"ל, נציגי המגזר החרדי, נשות המילואימניקים וכל מי שקשור לנושא".

לדברי שר הביטחון, "היעד הראשון הוא גיוס של 50% מהמחזור השנתי החרדי בעלייה מדורגת שתעלה בכל שנה עד השנה השביעית, כאשר בשנה ראשונה יגויסו 4,800 מועמדים לשירות ביטחון מהחברה החרדית, בשנה שנייה 5,700 - ולאחר מכן כאמור עלייה מדורגת". חברי כנסת מהאופוזיציה תקפו את כ"ץ על רקע האמירה, לאחר שהמדינה כתבה בתשובתה לבג"ץ במסגרת העתירות נגד חוק ההשתמטות כי "החל מ-2026 צה"ל יוכל לגייס חרדים בלי הגבלה".

צעדת המחאה של ללי דרעי מהר הרצל לכנסת
צעדת המחאה של ללי דרעי מהר הרצל לכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"מכיניסטים
"מכיניסטים | צילום: המכיניסטים

כ"ץ הסביר מדוע, לדבריו, הוא "לא מאמץ את אמירת הצבא" שבתוך שנתיים אפשר לגייס את כולם: "בראייתי, היכולת לגייס והיכולת לקלוט הם שני דברים שונים - בעיניי היכולת לקלוט מורכבת מיכולת לייצר מסלולים מותאמים, היכולת לגייס תלויה בגיבוי מההנהגה החרדית שתעוגן בחוק".

שר הביטחון הוסיף כי התנהל דיון בנושא עם הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, שצפוי להגיע לדיון בוועדת החוץ והביטחון ביום שלישי הבא: "אני אמרתי שהחוק שקיים היום לא אפקטיבי, והרמטכ"ל אמר שלדעתו בלי האמירה של ההנהגה החרדית - די מיצינו את הפוטנציאל".

כ"ץ המשיך בתיאור מתווה הפטור: "מוצע לכלול סנקציות כלכליות ככל שלא תהיה עמידה ביעדים השנתיים, ובכלל סנקציות מוסדיות על כלל הישיבות. עוד מוצע להטיל סנקציות אישיות על כלל המיועדים לשירות ביטחון מהחברה החרדית, הלומדים תורה ואלו שאינם לומדים. כך למשל גם בנושא המעונות, ודברים נוספים מסוג הזה שהוועדה תצטרך לדון בהם - שלא יינתנו. דעתי היא שמי שלא ילמד ולא ישרת, עליו צריך להטיל סנקציות, אבל שוכנעתי תוך כדי הידברות שיהיו סנקציות לא רק על הישיבות אלא גם על הלומדים - דבר שלא היה עד היום".

דני אלגרט, אחיו של איציק החטוף בעזה, פנה ליו"ר ועחו"ב אדלשטיין, ואמר: "למה משפחות חטופים לא מדברות פה? למה סותמים לנו את הפה? אנחנו רוצים לדבר כששר הביטחון נמצא פה". כ"ץ השיב: "אני מבטיח להיפגש ולשבת עם משפחות חטופים, ואמר כי "אני תמיד שמח לשמוע" - עד שאלגרט קטע אותו: "אתה שמח לפגוש אותי? אתה לא יכול להיות שמח". שר הביטחון חזר בו, ואמר: "אחליף את המילה שמח". אלגרט תקף את כ"ץ ואת הממשלה, ופנה לחרדים: "אל תתגייסו ואל תשרתו - כי יפקירו אתכם". הוא פנה לכ"ץ פעם נוספת: "אתה שר הפקרה, לא שר ביטחון".

דני אלגרט, אחיו של איציק החטוף בעזה, בדיון הצגת חוק ההשתמטות בוועדת החוץ והביטחון
דני אלגרט, אחיו של איציק החטוף בעזה, בדיון הצגת חוק ההשתמטות בוועדת החוץ והביטחון | צילום: ערוץ כנסת

בתוך כך, לללי דרעי הצטרפו עשרות "מכיניסטים" שצעדו מהר הרצל לכנסת במחאה על חוק הגיוס המתגבש, ש"ימשיך את הנטל והעומס על הצעירים הערכיים הללו ואף ייאלץ את חלקם להפסיק את המכינה ולהתגייס מוקדם יותר, בשל המחסור בחיילים, עליו הצהיר הצבא". נעמה ויטרבו בר לב, מקבוצת "המתמרנות" - נשות מילואימניקים שהצטרפו לצעדה של ללי דרעי - אמרה: "הגעתי לצעדה של ללי כי הסיפור שלה, ממש כמו שלנו, הוא דוגמא לשילוב של תורה ושירות צבאי. הצעדה הייתה צעדה שקטה, ללא שיוך פוליטי רק עם אמירה, כולם צריכים להתגייס לצבא. אנחנו במלחמת מצווה והאחריות על עתיד ילדינו ועתידה של המדינה, משותף לכל מי שגר כאן. מהר הרצל השקט שהיום יפתח את שעריו לקצין סיירת נח"ל שנפל אתמול, היישר לועדת החוץ והביטחון בכנסת בה שיציג השר כץ חוק פטור מגיוס במסווה של חוק גיוס.

"עלינו לא יעבדו, אנחנו שנושאות בנטל הזה בגאווה עצומה, לא נקנה את הקומבינות שלו. זכינו ביו"ר וועדה שמבין את החשיבות של גיוס לכולם, שמכיר בצורכי הצבא, שרוצה לשמור על ביטחון המדינה,אני מאמינה בלב שלם ששר הביטחון יודע שיש צורך מיידי בגיוס ולא רק בתכנית בשלבים שתתן מענה לצורך אחד בלבד, שמירת שלמות הקואלציה וריצוי מפלגות החרדים.
לא לדבר במספרים באוויר להוריד לקרקע משימות של איך עושים את זה באופן מיידי".

תנועת המילואימניקים מסרה: "שר הביטחון אומר היום בפה מלא כי הוא איננו מתכוון לספק ביטחון לאזרחי ישראל אלא רק בהסכמה עם ראשי המגזר החרדי .שר הביטחון אומר לנו, המשרתים שכבר נלחמו מעל 200 ימים השנה, שלא יהיה מי שיחליף אותנו מתחת לאלונקה גם אם נקרוס - אלא אם כן זה יהיה בהסכמה של המגזר החרדי. אנחנו גאים לשרת ונמשיך לעשות זאת מתוך הצורך האמיתי להגן על אזרחי המדינה, אבל אף אחד לא שאל אותנו אם אנחנו מסכימים לשרת. זוהי חובה במדינת ישראל וזוהי חובה שלה כלפי 840 הנופלים במלחמה ולמעל מ-13 אלף הפצועים. מרגע שצה"ל קבע שמאוגוסט 2026 הוא יכול לגייס חרדים ללא הגבלה - כל חוק אחר שאינו חוק גיוס שווה לכולם הוא חוק השתמטות; הוא חוק המפלה בין דם לדם ששובר את כל המוסר הבסיסי של מדינת ישראל כלפי אזרחיה המשרתים והמשפחות השכולות".

שר הביטחון ישראל כ"ץ
שר הביטחון ישראל כ"ץ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הנתונים שהוצגו בדיון, לפי הניתוח המיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ממחישים את אי-השוויון בנטל כיום - ועד כמה הוא עלול לגדול בשנים הקרובות. לפני שנתיים היו בישראל כ-12,377 חרדים בני 18 המועמדים לשירות ביטחון - אך מהם התגייסו 1,266 בלבד. כלומר, רק כ-10%. עם זאת, אם מסתכלים על כל החרדים בגיל גיוס בגילאי 18-26, כ-63 אלף צעירים - רק 2% מהם התגייסו לצה"ל.

לעומתם, כ-88% התגייסו לצה"ל מקרב בוגרי מוסדות החינוך הממלכתי, ומקרב מוסדות החינוך הממלכתי-דתי התגייסו לצה"ל כמעט 85%. כמו כן, מקרב בני העדה הדרוזית התגייסו כמעט 70%. כיום, מספרם של בני ה-18 החרדים עומד על כ-13,377, ובעוד כעשור הוא צפוי להגיע כמעט ל-20 אלף - כלומר צפוי לגדול ב-58%, בזמן שמספרם של בני ה-18 היהודים הלא-חרדים צפוי לגדול רק ב-23%.

בנוסף, בדיון על המחסור בחיילים בצה"ל נשמע לעיתים טיעון בנוגע לפטור רפואי-פיזי או נפשי מגיוס באוכלוסיות השונות. מהנתונים שגובשו בכנסת, עולה כי בקרב בוגרי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי שיעור מקבלי הפטור היה בין 5% ל-7%, ואילו בקרב החינוך החרדי - 16% אחוזים.

חרדים בסמוך ללשכת גיוס
חרדים בסמוך ללשכת גיוס | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

כאמור, כפי שדווח בחדשות 13המדינה הגישה ביום רביעי לבג"ץ את תשובתה בעתירות בעניין גיוס החרדים, ולדבריה "לא צפויה להיות כל מגבלה על יכולת הקליטה של בני הציבור החרדי לצה"ל החל מ-2026". לפי המדינה, "זאת, בהינתן שיועמדו לרשות צה"ל היקף המשאבים הנדרשים לצורך הגדלת תשתיותיו, כפי שהציג צה"ל".

עוד נכתב: "במסגרת עבודת המטה שבוצעה בצה"ל עלה כי על בסיס המשאבים והתשתיות הקיימים בצה"ל, במקביל לתהליכי ההתאמות והשילוב הנדרשים, צה"ל יוכל לקלוט בשנת הגיוס הנוכחית, 2024, כ-3,000 חרדים, נוסף על כ-1,800 חרדים שמתגייסים לצה"ל מדי שנה בממוצע. כלומר, סה"כ 4,800 חרדים".

"בהתאם להערכות גורמי המקצוע בצה"ל, בשנת הגיוס הבאה יכולת הקליטה של בני הציבור החרדי לצה"ל צפויה לגדול בכ-20%, וזאת לנוכח ההבנה שתהליכי בניין כוח והקמת תשתיות אורכים זמן", הוסיפה המדינה בתגובתה.