הקרב על ההסדרה: היום ההצבעה בכנסת
החוק מעורר המחלוקת ששואף להסדיר את מעמד הבנייה על אדמות השייכות לפלסטינים יעלה להצבעה בקריאה ראשונה
יומיים אחרי שבג"ץ דחה את בקשת המדינה לעכב את פינוי המאחז עמונה, מחר (רביעי) צפוי לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת חוק ההסדרה.
מאחורי הקלעים, שר החינוך נפתלי בנט מתעקש לקיים את ההצבעה, ומנגד ניסיונות אחרונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו למצוא פתרונות חלופיים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
בעין הסערה עומד כעת שר האוצר משה כחלון, שנדרש גם לסוגיה הזו, עקב המבנה הקואליציוני שבו הכול תלוי בו.
כחלון הוא הראשון שיפסיד כתוצאה משבירת המשמעת הקואליציונית. הוא יודע שבפניו עומדים עדיין חוק ההסדרים שבדרך וחוק התקציב,
ולכן מטרתו היא לצאת מכל האירוע בשלום.
אפשרות אחת שעומדת בפני שר האוצר היא פשוט להימנע מהגעה למליאה מחר, מכיוון שהחוק עדיין צפוי לקבל רוב גם ללא כל חברי הכנסת של כולנו.
ישנן גם יוזמות נוספות, למשל להעביר את החוק בקריאה טרומית מחר ואז לערוך בו כל מיני שינויים.
בתוך כך, נתניהו ממשיך בניסיונות קדחתניים לפתור גם את הבעיה הספציפית של עמונה וגם את הבעיה הכוללת של המאחזים הבלתי חוקיים.
בנוגע לעמונה, מנסים להחיות את הפתרון שניסו לקדם בשנה האחרונה – להעביר אותם לקרקע סמוכה שאין עליה תובעים פלסטינים.
נתניהו מנסה לעשות עכשיו את מה שהוא לא הצליח לעשות בשנה האחרונה – להוכיח שבאמת אין תביעות מוצדקות על הקרקע הזו.
בנוגע להסדרה הכוללת – שוקדים על החלטת ממשלה, במקום חקיקה, שתיתן נוסחה למקרים מהסוג הזה – לפצות את הפלסטינים
ללא פינוי של אותן יחידות שנבנו על קרקע פרטית. מבחינת הבית היהודי החוק הזה יעלה מחר להצבעה, אבל אם ראש הממשלה באמת יתקדם באפיקים האלה,
בסוף הם ייאלצו למשוך את חוק ההסדרה, מהטעם הפשוט שזה חוק שהסיכויים שלו להיפסל בבג"ץ הם גדולים מאוד,
ולכן גם הם מעדיפים פתרונות שיעברו את המשוכות המשפטיות.
"ההצעה לא מתיישבת עם עקרונות בסיסיים של שלטון החוק"
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום ראשון פה אחד את החוק השנוי במחלוקת, ששואף להסדיר את מעמד הבנייה על אדמות השייכות לפלסטינים
ואת המעמד החוקי של המאחזים. שבעה שרים תמכו במהלך ואף אחד מהם לא התנגד - זאת לאחר שחמשת שרי הליכוד תמכו במהלך בוועדה:
אלקין, אקוניס, גמליאל, רגב ושטייניץ. כחלון והשרים החרדים נעדרו מהדיון על חוק ההסדרה בוועדת שרים לחקיקה. קודם לכן פעל נתניהו לדחיית ההצבעה,
מכיוון שהזהיר כי הדבר ישפיע על בג"ץ בדיון על דחיית פינוי עמונה. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר לשרים בפתח הדיון בוועדת השרים
כי זו תהיה טעות לאשר את ההחלטה הזו. "אם ועדת השרים תקבל פה את ההחלטה לאשר, לא נוכל להגן על זה בבית המשפט", הבהיר.
לאחר מכן נשלח ממשרדו של מנדלבליט ההסבר לעמדתו: "הצעת החוק מאפשרת הפקעה של קניין פרטי בניגוד לכללי המשפט הישראלי,
ובאופן שאינו מתיישב עם חובותיה של מדינת ישראל לפי המשפט הבינלאומי. הצעת החוק אינה מתיישבת עם עקרונות בסיסיים של שלטון החוק,
בכך שהיא סותרת את החובה המוטלת על רשויות המדינה לכבד את הכרעות הרשות השופטת במקרים פרטניים. בהתאם לכך,
סבור היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה משפטית לאשר את הצעת החוק בנוסחה הנוכחי. בהמשך לכך,
עמד היועץ המשפטי לממשלה על המשמעויות שעלולות לנבוע מאישור הממשלה את הצעת החוק,
ובכלל זה ביחס לבקשת המדינה מבג"ץ לדחות את פינוי עמונה".
מהו בעצם חוק ההסדרה ומה משמעויותיו?
בהצעת החוק נכתב כי אילו הוכיח אדם כי הוא בעל הזכות על הקרקע עליה נבנה יישוב, יופקעו זכויות השימוש בקרקע ויועברו לממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון. הפקעת הזכויות על פי ההצעה תהיה בתוקף עד לפתרון מדיני שיסדיר את מעמד האזור.
כמו כן מפורט בהצעה הליך פיצוי לאותם פלסטינים שהוכיחו בעלות על הקרקע. על פי החוק, פלסטיני שיוכיח בעלות יהיה זכאי לפיצוי כספי בגובה 125% מערך הקרקע, או לקבלת קרקע חלופית, לפי בחירתו.
"מטרת הצעת החוק היא לאפשר את הסדרתם של יישובים ביהודה והשומרון שנבנו או הורחבו ללא הליך תכנון מסודר על ידי אזרחים ישראלים בתום לב, או שהמדינה הייתה שותפה בהקמתם ובבנייתם", נכתב בדברי ההסבר של החוק. "הריסה של מבנים ומתקנים ביישובים ישראלים כאלה, משמעותה פגיעה קשה במי שמתגורר בהם".
[brightcove_iframe video_id='20hasdara_vtr2_n20161115_v2' autoplay='0' kid='' duration='1929'']