התקציב וחוק ההשתמטות: הפגרה תמה, כנס החורף הנפיץ נפתח

עבודת הכנסת מתחדשת היום (שני) בצל המלחמה, לאחר פגרה ממושכת - כשעל הפרק ניצבת שורה ארוכה של הצעות חוק נפיצות שהקואליציה מתכננת לקדם, ובראשן חוק ההשתמטות משירות בצה"ל. בשעה 14:30 יערך טקס הנחת אבן הפינה לאנדרטה לזכר חללי פעולות האיבה ברחבת הכנסת, ובשעה 16:00 תפתח המליאה הראשונה של כנס החורף, בנוכחות נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו.

חרף המלחמה, החוק שיפטור את החרדים מגיוס ניצב בלב סדר היום של ראש הממשלה. בנוסף, עד לחודש מרץ הקואליציה מחויבת להעביר את חוק התקציב. כזכור, יו"ר יהדרות התורה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, איים כי סיעתו תפרוש מהממשלה אם לא יאושר חוק הגיוס.

בנוסף לאתגרים סביב אישור התקציב וסוגיית גיוס החרדים, במהלך כנס החורף יעלה בכנסת החוק לגירוש משפחות מחבלים, שבייעוץ המשפטי של הכנסת מתנגדים לו והוא בעל פוטנציאל נפיצות גבוה. גם חוקי אונר"א, שאמורים להביא להפסקת הפעילות בישראל, אושרו הבוקר בנשיאות הכנסת לקראת הצבעה במליאה, למרות ההתנגדות האמריקנית. יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, שחברי מפלגתו הם מיוזמי החוק, הבהיר מוקדם יותר: "לא נתפשר על חוק אונר"א, אפילו לא במילימטר".

בפתח ישיבת יש עתיד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס לחוק הפטור מגיוס: "היום בבוקר התחיל בבקו"ם גיוס של תצפיתניות. בזמן שבשבי החמאס בעזה יש עדיין תצפיתניות חטופות. לירי, אגם, קרינה, דניאלה ונעמה עדיין חטופות. במקום לקדם את החזרתן, ממשלת ישראל מקדמת חוק השתמטות. ביד אחת נתניהו שולח חיילים שצריכים להלחם ולשרוד בשדה הקרב על הגנת המולדת, ביד השניה הוא משחד את השותפים הקואליציוניים, כדי לשרוד פוליטית".

"לא הייתה, לא תהיה, חרפה כזו בתולדות ישראל", הוסיף לפיד, "אפליה בוטה כזו בין דם לדם. את החרפה הזו צריך לעצור, אנחנו נלחם בחוק המבזה הזה, בשם הלוחמים, בשם אנשי המילואים, בשם הפצועים וההרוגים, בשם אוהבי הארץ הזו".

בפתח ישיבת המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ פנה לשר הביטחון יואב גלנט ולרמטכ"ל הרצי הלוי: "אין לכם פריבילגיה ללכת על הפתרון הקל. אי אפשר לקרוא למילואימניק המסור בפעם הרביעית, ולא לשלוח לחרדים צו ראשון. זה מנוגד לחוק שפקע מזמן, זה לא מתכתב עם צורכי השעה, אבל זה בעיקר, מנוגד לסולם הערכים שלנו כחברה".

עוד הוסיף: "זה לא הזמן לתקציב סקטוריאלי. זה לא הזמן לדילים פוליטיים על חשבון עתידה של ישראל. בפתח המושב הזה, אני מבקש להציע לקואליציה להתחיל מקידום 3 חוקים שיבהירו לכל החברה הישראלית, ששום דבר לא רגיל: להוסיף את ערך השוויון לחוקי היסוד, ולו בכדי להביע סולידריות עם אחינו הדרוזים, להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתתחיל לעבוד שנה אחרי הטבח, ולהעביר את מתווה השירות הישראלי, שיהווה את הבסיס להוגנות לאומית שכל כך חסרה לנו, שייתן מענה לצורך הדחוף של צה"ל, ויטיל סנקציות אישיות על כל מי שלא נכלל במכסות הפטור ולא משרת".

במהלך פתיחת הכנס היום, בני משפחות של חטופות וחטופים מחו מחוץ לוועדות, בתוך חדרי הוועדות, במזנון משכן הכנסת וייתכן שאף במליאה בהמשך, אם תותר כניסת קהל ליציע האורחים. ייתכן כי ישמעו קריאות ביניים גם במהלך טקס הזיכרון לנרצחי נופלי 7 באוקטובר.

במסגרת מחאתם, קרובי חטופים "השתלטו" הבוקר על חדר ועדת הפנים והגנת הסביבה בקומה 1 בכנסת, והקימו את "הוועדה להצלת החטופים". מטעם מטה המשפחות נמסר: "שנה עברה ונושא החטופים כלל לא על סדר יומה של הכנסת. כנס החורף נפתח ובוועדות דנים על פארקים ופיקוח. ואנחנו שואלים – מה יותר דחוף מהחזרת החטופים?".

עוד נמסר: "זהו המשך ישיר להפקרה ולאטימות כלפי אזרחים שהופקרו במשמרת שלהם ונמקים מאז במנהרות המוות. אין דבר דחוף יותר מהחזרת החטופים. אין נושא חשוב יותר, נגמר להם הזמן בשבי ומצבם הגופני והנפשי מידרדר. זה בלתי נתפס ובלתי נסלח. אל מול הניתוק והאטימות אנחנו לוקחים יוזמה ומקימים את הוועדה להצלת החטופים שתשים על סדר יומו של הבית הזה את הצלת החטופים. על כל חבר כנסת הגון להתייצב מולנו המשפחות, להסתכל לנו בעיניים, לשמוע את הסקירה המקצועית על מצב יקירינו ולהתחיל לפעול".

בתוך כך, 100 חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת בר-אילן שיגרו מכתב לממשלה, תחת הכותרת "חוק ההשתמטות נוגד את הערכים היהודיים והדמוקרטיים עליהם מושתתת מדינת ישראל". בין היתר כתבו החוקרים במכתב: "בהיסטוריה היהודית, השימוש במושג 'תורתו אומנותו' לא התייחס לקהילה. לא בעבר, וגם לא היום בתפוצות. לא הייתה קהילה יהודית שלמדה והתפללה מבלי לעבוד ולקיים את עצמה. הלל הזקן היה חוטב עצים, הרמב"ם היה רופא, יצחק אברבנאל היה איש כספים. לאור זאת השימוש במושג 'תורתו אומנותו' לפטור מגיוס קהילת החרדים הוא מקומם".

עוד כתבו: "אנו מציעים פתרון שיאפשר לשמור על ערכי הצדק, היושרה והאמת של היהדות. כפי שהצבא מתחשב באומנים ובספורטאים מצטיינים, ומספר מצומצם זוכה בשירות צבאי מותאם להמשך העיסוק בתחום מצוינותם, אזי 'תורתו אומנותו' יהיה תקף למתי מעט. כ-5% של תלמידי חכמים מצוינים העומדים לפני גיוס יוכלו להיות פטורים משירות בצבא כדי לאפשר את לימודיהם מבוקר עד לילה, ובחירתם תיעשה באמצעות בחינת כניסה לישיבה בפיקוח ממלכת".