"מרד כלכלי": מה עומד מאחורי בשורת החירות של פייגלין?

זהות אמנם לא נכנסה לכנסת ה-21, אך הצליחה להכניס לשיח את הליברטריאניזם, שקורא תיגר על המערכת הכלכלית ומלהיב רבים בעולם. "מופרך, זה לא יכול לעבוד" • המאבק לחירות - פרויקט מיוחד

זמן צפייה: 10:14
אל מערכת הבחירות לכנסת ה-21 נכנס שחקן ישן עם בשורה חדשה. משה פייגלין, חבר מפלגת הליכוד לשעבר, הכניס לשיח הציבורי את הליברטריאניזם. המפלגה בראשותו, זהות, לא עברה את אחוז החסימה על אף שהסקרים ניבאו לה בין חמישה לשבעה מנדטים, אך התמיכה שקיבל הרעיון שמוביל אותה עשויה להצביע על כך שישראלים רבים מוכנים לשקול את הליברטריאניזם כאופציה ממשית לחיים במדינה. הליברטריאניזם היא תפיסת עולם שמציבה בראש סדר העדיפות שלה את החופש של האדם הפרטי, ומבקשת לצמצם את כוחה, מעורבותה וגודלה של הממשלה. ליברטריאנים טוענים כי הדרישה לשוויון היא שלילית, ויוצרת כפייה ממשלתית שבאה לידי ביטוי בין היתר בהעדפה מתקנת, בביטוח הלאומי ובחובה החוקית להנגיש בתי עסק לבעלי מוגבלויות. כמו כן, התפיסה תומכת בחופש פרט וקניין כמעט מלאים, ובתוך זאת בלגליזציה של סמים לדוגמה, מתוך ההנחה כי יש לאפשר לכל אדם חופש לבחור לחיות את חייו כפי שהוא רואה לנכון, כל עוד אינו פוגע באחר בצורה קיצונית. כתבות נוספות בפרויקט המאבק לחירות >> היום שאחרי דאע"ש: הניצולים מספרים על הזוועות; ומנסים להשתקם מרואנדה ועד לישראל: המאבק העולמי לזכות האישה להפלה "כמה נושאים מרכזיים גרמו לי להתחבר ל'זהות', ביניהם הפרדת הדת והמדינה", הסביר אלירם, סטודנט לתואר מתקדם שהצביע למפלגת זהות. "בשמאל כביכול דיברו על זה בעבר, אבל לא הרגשתי שזה מבוסס על אידאולוגיה, מגזר המצביעים שלהם חילוני ולכן הם תומכים בכך. אני מאוד מתחבר למהלך הזה של ההפרדה, בעיקר כשעליתי מארצות הברית, שם העניין הזה הוא מהותי, הוא היה חלק מייסוד המדינה. זהות היא לא בעד או נגד דת, היא מדברת על העיקרון הגדול יותר - על כך שלא צריך להיות ערבוב בין דת והגורם המדיני".
משה פייגלין מצטלם לסלפי עם תומכיו | צילום: רויטרס
עוד כתבות בנושא >> משבר זהות: מהנסיקה של פייגלין בסקרים - עד ההתרסקות הכואבת "זהות איתכם": המפגש המפתיע בין פייגלין לנציגי הקהילה הגאה פייגלין פורש את משנתו: "כבר לא רואה בלהט"בים איום" "הליברטריאניזם הישראלי הוא מאוד וולגרי בתפיסת החירות. הוא מאוד פרימיטיבי כי הוא אומר שחופש הוא בעצם אי התערבות מוחלטת בחיים שלנו", טען מנגד פרופ' יוסי דהאן, מרצה למשפטים ויו"ר מרכז אדוה לחקר החברה בישראל. "הם לא מודעים לתפיסות אחרות, מתוחכמות יותר של חירות. לדוגמה תפיסות רפובליקניות, שאם נשתמש במילון של פסח, מתייחסות לאי הימצאות תחת שליטה שרירותית של מישהו אחר. זה אומר להיות במצב שאתה לא יכול להגשים את החירות שלך כשהצרכים הבסיסיים שלך לא מסופקים". "כפי שתפיסת העולם הליברטריאנית מוצגת היום בישראל, היא לא רלוונטית", המשיך פרופ' דהאן. "ליברטריאניזם ישראלי מתחיל בדרך כלל מאינטואיציה חזקה, והרבה פעמים מאוד ילדותית, של מושג החירות. הוא דל ושגוי לחלוטין מבחינה פילוסופית. מה שקורה הוא שיש טענות לגבי מדינת הרווחה, מערכת המסים, זכות הקניין ואין דיו במושג החירות עצמו". אך תומכי תפיסת הליברטריאניזם רואים את הדברים אחרת. "ליברטריאניזם גורם לחיזוק החברה האזרחית, זה שם יותר אחריות עלינו כציבור, לטפל באי שיוויון", אמר אלירם. "אנחנו צריכים לפתח אמפתיה אחד כלפי השני. זהות הם הראשונים שדיברו על זה, והם נגעו בנקודה רגישה, ומה שמנע מהם לתפוס זה תקיפות נגד פייגלין, שהוא קונה אריחים לבית המקדש השלישי לדוגמה, וזה עבד. לאנשים אין זמן להתעמק באידיאולוגיה. רוב הציבור לא היה מצליח לענות על מבחן אזרחות בסיסי. אני מאוכזב מתוצאות הבחירות".
משה פייגלין נואם | צילום: רויטרס
במצע של מפלגת זהות מופיעים סעיפים כמו צמצום גודל הממשלה, שינוי שיטת המיסוי על ידי ביטול מדרגות המס ונקודות הזיכוי. כמו כן, מוצעת שיטה שבה כל הורה יקבל שובר בעל ערך כספי לבית הספר של ילדיו. לפי מצע המפלגה, בתי הספר "יצטרכו להוכיח שדווקא הם מציעים את החינוך הטוב ביותר". "רעיון הוואוצ'רים מבקש להחיל את עקרונות השוק על החינוך, ולייעל את המערכת", אומר דהאן. "הרעיון הזה כבר נבחן במדינות אחרות כמו בשוודיה, צ'ילה והולנד. זה לא מגדיל את החירות ולא משפר את ההישגים של התלמידים. זה מגדיל אותה עבור קבוצות מאוד מסוימות, משכילות ומבוססות. בתי ספר זה לא חנויות למוצרי חשמל. אם אני רוצה לקנות משהו, אז החנות שתיתן לי את המוצר, השירות, והאחריות הטובים ביותר - תמשוך אליה יותר קונים. לעומת זאת, כשמדברים על בתי ספר שמתחרים ביניהם, הם ירצו לקבל את התלמידים הטובים ביותר, כדי לשמור כל הזמן על היתרון שלהם. תלמידים בעלי 'עלות נמוכה' יתקבלו יותר בקלות, לא עניים ולא בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלויות שצריך להשקיע בהם." על פי שירות "גוגל טרנדס" המודד כמות חיפושים באתר לאורך זמן, העניין בליברטריאניזם ברשת בישראל הוא גבוה ביותר בחמש השנים האחרונות. ברשתות החברתיות פרח השיח הליברטריאני, בין היתר בעמודים כמו "דעת מיעוט", אחריו עוקבים יותר מ-20 אלף בני אדם, "התנועה הליברלית החדשה" עם כמעט אותו המספר, ו"הסולידית" עם 35 אלף עוקבים, ובכולם דיונים עם משתתפים רבים.
גארי ג'ונסון, מנהיג המפלגה הליברטריאנית בארה''ב | צילום: רויטרס
בין השיחות הרבות שהתנהלו ברשת, התפרסמה אחת של חבר להקת "הפיל הכחול" לירון אטיה, שמרותק לכיסא גלגלים. הוא שאל על עמדת זהות בנושא נגישות ונענה כי "המדינה לא צריכה לטפל ברווחה. אם בעל עסק מעוניין בך כלקוח, הוא יעשה גישה נוחה, אם לא - הוא לא יעשה וזאת זכותו". יש לציין כי פייגלין עצמו התנער מעמדה זו. פרופ' דהאן התייחס לתשובת המפלגה: "יש שני מושגים - צדק וצדקה. המשמעות של צדק היא שהמדינה מעניקה לתושביה זכויות ומוטלות עליה חובות. הזכות לנגישות למשל אומרת שבמקרה של ילד נכה בבית הספר, המדינה צריכה להסדיר את זה. צדקה לעומת זאת, זה מצב שבו לאדם שנזקק לסיוע אין שום זכות, אלא הוא תלוי ברצון הטוב של אחרים. מה קורה אם אדם בעל אמצעים רוצה להסדיר את החינוך לנכים בגבעתיים או בראשון לציון אצל היהודים? מה עם שאר הנכים? הזכויות, הצרכים, הערך וכבודם העצמי של מי שנזקק לסיוע יהיו תלויים בנדיבות של עשירים", הסביר. "זה פשוט מופרך מבחינה מוסרית, ומעשית - זה לא יכול לעבוד", הדגיש פרופ' דהאן. "השנה אבחר לתרום למטרה מסוימת, בפעם הבאה לא יתחשק לי. אם אין לאנשים זכויות כאלה, הם תלויים ברצונות של אחרים, וצריכים להכיר להם תודה. במצב של צדק, ניתן לתבוע את המדינה על כך שזכות לא ממומשת. אדם בעל מוגבלות לא יכול לתבוע את אדם עשיר על כך שלא דאג לו לנגישות". לעומת זאת, לשאלה על התמודדות המפלגה הליברטריאנית זהות עם הנגשת בתי עסק לנכים, אמר אלירם, מצביע המפלגה: "החוק אומר שכל בית עסק חדש, נניח בית הארחה כלשהו, חייב להנגיש את השירותים שלו לציבור בעלי המוגבלויות. דיברתי על זה עם חברה, שמגדירה את עצמה 'שמאלנית ותיקה', שאמרה שאמה בעלת שני צימרים, ושהחוק אילץ אותה לבנות רמפה בעלות אדירה, אך מדובר בדבר טוב, לדעתה. כששאלתי האם נעשה ברמפה שימוש היא אמרה: 'אולי פעמיים בעשר השנים האחרונות'. אפשר להיכנס לוויכוח אידאולוגי, האם אין צורך לנהל שיח של עלות מול תועלת. בעצם צריך שכל נכה ירגיש שווה בין כולם, וכל מלון או בית עסק יונגש. אני אישית פחות מתחבר לזה, יש לי אמפתיה לבעלי מוגבלויות, אבל אני חושב שזאת דוגמה לפרשנות לא מוצלחת לכוונות טובות. בעצם אילצנו בית עסק קטן לעשות הקרבה כלכלית די אדירה ומה שקיבלנו, זה שפעמיים נכים השתמשו בזה. זה בעצם מציין איזה פער בין עקרונות של שיווין הזדמנויות והמציאות. לראשונה, קמה פה מפלגה שאומרת – אנחנו רוצים להזריק לתוך החמלה הזאת גם רציונל. אולי במקום לאלץ את כל בתי העסק הקטנים האלה, נגדיל את קצבאות הנכים? הגישה של זהות היא שהפתרון לכל דבר, היא השוק החופשי. הוא יסדר כל דבר. מי שרוצה לפנות לאוכלוסיה הזאת ויהיה לו גם רווחי, הוא ינגיש את עצמו. זה לא צריך להיות התפקיד של הממשלה להתערב ולכפות על אותו בית עסק לעשות הקרבנות כלכלית עבור איזשהו ציבור".
לירון אטיה
צילום: פייסבוק
לא רק בישראל, גם ברחבי העולם פועלות היום מפלגות ופוליטיקאים ליברטריאנים. בארצות הברית חלקם חברים במפלגה הרפובליקנית, והידוע מביניהם הוא הסנאטור ממדינת קנטקי ראנד פול, דור שני לליברטריאנים במפלגה. כמו כן, המפלגה הליברטריאנית האמריקנית, בראשות גארי ג'ונסון, הייתה למפלגה השלישית בגודלה בבחירות האחרונות וזכתה לאחוז מהקולות. בארגנטינה הוקמה מפלגת "PL" מתוך קבוצת פייסבוק בשם "אני רוצה מפלגה ליברלית בארגנטינה", לאחר שחלק מחברי הקבוצה סברו כי לא קיים ייצוג עבורם בממשל הנוכחי. חברי המפלגה פועלים בימים אלה להחתמת 4,000 איש על מנת להתמודד בבחירות הבאות במדינה. באוסטרליה מכהנים שני חברי ממשל ליברטריאנים, ואילו בתאילנד, מועמד ליברטריאן שתמך באופן מוצהר בלגליזציה, הפך ללשון המאזניים להכרעת הבחירות שהתקיימו בחודש שעבר במדינה. "חלק מהצעירים חשים שהמערכת הקיימת לא הוגנת, ואולי מערכת כלכלית אלטרנטיבית יכולה להיות יותר טובה, מבלי לבדוק את זה", סיכם פרופ' דהאן. "כמרד, הם מאמצים את התפיסה הליברטריאנית. אבל אף אחד לא באמת חושב על זה עד הסוף".
פרופסור יוסי דהאן
פרופסור יוסי דהאן: שיטת השוברים במערכת החינוך לא מגדילה את החירות | צילום: חדשות 13