ממשלת נתניהו-גנץ: בג"ץ ידון בחוקיות ההסכם הקואליציוני

ממשלת נתניהו-גנץ: בעקבות עתירה שהוגשה בנושא, בג"ץ ידון בחוקיות הסכם האחדות שנחתם בין הליכוד וכחול לבן. עד עכשיו העתירות שהוגשו עסקו רק בשאלה האם נתניהו יכול להרכיב ממשלה תחת כתב אישום או לכהן כראש ממשלה במצבו המשפטי, אך הלילה (רביעי) השופט יצחק עמית אישר כי בג"ץ ידון גם בעתירה הנוגעת להסכם הקואליציוני. היועמ"ש וצדדים נוספים יצטרכו לתת את תגובתם להסכם עד ליום ראשון.

כזכור, בהסכם הקואליציוני מספר סעיפים שעשויים להיבחן על ידי בג"ץ, ביניהם קיצור כהונת הכנסת והממשלה לשלוש שנים, אי חקיקה בחצי השנה ראשונה, ההחלטה להדיר את נציג האופוזיציה מהוועדה למינוי שופטים, החוק הנורבגי "המדלג", לפיו חברים ברשימת חוסן לישראל יוכלו להיכנס לכנסת על חשבון ח"כים מסיעות אחרות ברשימת כחול לבן לפני שהתפרקה, ועוד.

עיקרי ההבנות בין כחול לבן והליכוד

כזכור, הוועדה לבחירת שופטים היוותה נושא מרכזי במשא ומתן בין המפלגות, כאשר נתניהו דרש לקבל ווטו בוועדה, והוא הצליח להשיג הישג לא מבוטל בנושא. הוסכם כי בוועדה ישבו שני חברי ליכוד וח"כ צביקה האוזר. גורמים בליכוד מסרו: "שומרים על דמותו של בית המשפט כבית משפט שהוא לא אקטיביסטי לפי עקרונות הימין". לפי החוק כדי למנות שופט צריך רוב של שבעה מבין תשעת חברי הוועדה, ועל פי הסיכום שבוועדה יהיו לפחות שלושה נציגים בעלי עמדה שמרנית. המשמעות היא שיהיו חייבים להתחשב בשלושת חברי הוועדה השמרנים כך שכל חברי המינוי לעליון יהיה חייב להיות כרוך בהסכמת שני המחנות.

עוד סוכם כי כחול לבן תקבל לידה מחצית מהתיקים ומהזכויות - כמות זהה לליכוד. תיקי הביטחון, החוץ, המשפטים, התקשורת, התרבות והכלכלה יהיו בידי כחול לבן ושותפותיה, מה שמשאיר את נתניהו עם מספר יחסית קטן של תיקים משמעותיים. בשלב הבא הוא יצטרך להתמודד מול חברי מפלגתו שרבים מהם יאבדו את תפקידם כשרים כתוצאה מההסכם.

בני גנץ ייכנס לתפקידו כראש הממשלה שנה וחצי מיום השבעת הממשלה ללא צורך בהשבעה, ויקבל מהרגע הראשון מעמד של ראש ממשלה ולא ניתן להעלות שום נושא לסדר היום ללא אישורו. במידה ונתניהו מפזר את הכנסת בני גנץ נכנס לתפקידו, ורק חצי שנה לאחר מכן יתקיימו בחירות, כשהוא מכהן כראש ממשלת המעבר. יו"ר הכנסת לא יהיה יולי אדלשטיין. ועדת השרים לחקיקה תהיה בהובלתו של שר המשפטים מכחול לבן. יוקם קבינט פיוס בראשות גנץ ונתניהו שיפעל לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית.

כמו כן, הסעיף מעורר המחלוקת לא הוסר מההסכם: גם ממלא מקום ראש הממשלה יהיה זכאי למעון רשמי. מההסכם עולה כי ממלא מקום ראש הממשלה יהיה זכאי לסידורי דיור, משרד, אבטחה וכל הנגזר מכך באופן ישיר ועקיף.

ההישגים העיקריים עבור הליכוד בהסכם הם אפשרות להביא לדיון בקבינט ובממשלה את ההסכמה שתושג עם ארה"ב בעניין החלת ריבונות החל מהאחד ביולי השנה, חוק הלאום לא ישונה, שגריר באו"ם מטעם הליכוד וגם יו"ר הכנסת. תיקי האוצר, הבריאות, ביטחון הפנים, שיכון ובינוי, התחבורה והחינוך יהיו בידי מפלגת הליכוד ושותפותיה. כמו כן ח"כים מהליכוד יעמדו בראש הוועדות הבאות: כספים, חוקה, עבודה ורווחה, קורונה, וקליטה וכלכלה.

עוד הוחלט כי יוקם קבינט קורונה בראשות נתניהו וגנץ. קבינט הקורונה ישרטט את אסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל מהמשבר, ובשיקום הכלכלה, דאגה לעצמאים, והכנה של מערכת הבריאות לאתגרים שבפניה. כמו כן יועבר תקציב מדינה דו שנתי על מנת להבטיח את יציבות המשק ושיקום הכלכלה בעקבות משבר הקורונה. סוכם גם כי תוכנית טראמפ תקודם "באחריות תוך שמירה על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל והיציבות באזור".

לאחר שפורסמו פרטי ההסכם, הוגשו בתוך זמן קצר שלוש עתירות לבג"ץ, אשר דרשו למנוע מנתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. את העתירה הראשונה והמרכזית עליה חתומים 123 עותרים, הגישה עורכת הדין דפנה הולץ. זו אותה עתירה שהוגשה בעבר ואליה התייחסה הנשיאה חיות, שאמרה אז שהסוגיה שפיטה.

בין העותרים גם התנועה לאיכות השלטון, שמסרה כי "לא יעלה על הדעת שראש ממשלה ישב בבוקר על ספסל הנאשמים ובערב ינהל את הקבינט הביטחוני. על בית המשפט העליון להתערב ולמנוע מאדם עם קופת שרצים על גבו לכהן כראש ממשלה".

עוד ברשימת העותרים: עמותת "חוזה חדש" ועמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית. "נוכח העובדה שהוא נאשם בביצוע עבירות פליליות חמורות", לשון ההודעה. בעתירה נטען כי "הנשיא אינו רשאי להטיל את התפקיד על נתניהו ואינו רשאי לקבל את הודעתו כי עלה בידו להרכיב ממשלה, לבדו או במשותף עם ח"כ בני גנץ. בית המשפט אף התבקש להוציא צו-ביניים שימנע את השבעתה של הממשלה החדשה, ולקבוע דיון דחוף בעתירה בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון".