סנקציות ויעדי גיוס: המתווה שגובש אחרי שהחוק לפיזור הכנסת נפל

הצעת החוק לפיזור הכנסת נפלה ברוב של 61 תומכים מול 53 מתנגדים, וכעת נחשף המתווה המתגבש בנוגע לחוק הפטור: החוק יוגדר כהוראת שעה לשלוש שנים -  עם אפשרות להארכה - ויכלול שורה של סנקציות אישיות וכלכליות כלפי מי שלא יעמוד בתנאים שנקבעו

זמן צפייה: 01:57

ברוב של 61 מתנגדים אל מול 53 תומכים נדחתה בלילה (בין רביעי לחמישי) הצעת האופוזיציה לפיזור הכנסת ה-25, זאת לאחר שהושגו הסכמות עם החרדים על עקרונות לביסוס חוק גיוס חדש. על-פי ההצעה המתגבשת, החוק יוגדר כהוראת שעה לשלוש שנים -  עם אפשרות להארכה - ויכלול שורה של סנקציות אישיות וכלכליות כלפי מי שלא יעמוד בתנאים שנקבעו. על פי ההצעה, צעיר חרדי שלא ילמד תורה ולא יתגייס לצה"ל - יהיה חשוף לעונש מאסר. בנוסף, ייקבע מנגנון פיקוח הדוק על מוסדות הלימוד: ייערכו ביקורות בישיבות על רישום הלומדים. מוסד שיימצא כי רימה - יישא בעיצומים כספיים, ואף יאבד את אישור הניהול התקין (צעד שימנע קבלת תרומות). תקציבי הישיבות וסבסוד המעונות יובטחו לחצי השנה הראשונה בכל מקרה - ללא תלות ביעדי הגיוס.

סנקציות אישיות שיחולו מיד עם כניסת החוק לתוקף: איסור הוצאת רישיון נהיגה עד גיל 23; עיכוב יציאה מהארץ (ועדת חריגים תוכל לאשר מקרים מיוחדים; נשואים יוכלו לבקש שבוע יציאה); ביטול נקודות זיכוי במס הכנסה לגברים; ביטול הטבות לעסק קטן; ביטול סבסוד ללימודים אקדמיים. סנקציות נוספות: חצי שנה לאחר כניסת החוק לתוקף - ביטול הנחה בתחבורה הציבורית. בנוסף, ניתנה לחרדים אפשרות בחירה בין שתי סנקציות כלכליות: הפחתה בתקציב הישיבות בשיעור כפול מאחוז אי-העמידה ביעדי הגיוס וביטול סבסוד המעונות.

סנקציות נוספות לאורך זמן: שנה מהחלת החוק - הפחתה בתקציבי הישיבות וסבסוד המעונות; ביטול זכאות למחיר למשתכן; ביטול הנחה בדמי ביטוח לאומי. שנתיים מהחלת החוק: ביטול הטבת מס רכישה על דירה ראשונה.

פקיעת החוק: אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס במשך שלוש שנים - שר הביטחון יצטרך להציג סנקציות נוספות. אם לא תהיה עמידה במשך ארבע שנים - החוק יפקע. אם תהיה עמידה ביעדים ב-3 מתוך 4 שנים - ניתן יהיה להאריך את הוראת השעה לשש שנים. גורמים משפטיים אמרו כי "המתווה של יולי אדלשטיין לא צפוי לקבל את אישור את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וגם לא את בג"ץ. מדובר אולי בפשרה בין הזרם הליטאי לזרם החסידי".

חרדים בסמוך ללשכת גיוס
חרדים בסמוך ללשכת גיוס | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אמש, אחרי יום ארוך של מגעים האינטנסיביים בין הנהגת הקואליציה למפלגות החרדיות סביב סוגיית הגיוס, בצל הלחץ שהפעיל ראש הממשלה בנימין נתניהו והאיומים שהשמיעו המנהיגים הרוחניים של יהדות התורה וש"ס, הודיע יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין כי "לאחר דיונים ארוכים הגענו להסכמות על העקרונות עליהם תתבסס הצעת חוק הגיוס". הוא הוסיף: "כפי שאמרתי לאורך כל הדרך - רק הצעת חוק אמיתית, אפקטיבית וכזו המביאה להרחבת בסיס הגיוס לצה"ל - תצא מהוועדה בראשותי. עמדתי על כך ללא פשרות. זו בשורה היסטורית ואנחנו בדרך לתיקון אמיתי בחברה הישראלית וביסוס ביטחונה של מדינת ישראל. בקרוב ועדת החוץ והביטחון תחל הדיונים על החוק וקידומו לקראת קריאה שניה ושלישית. אנחנו בדרך להיסטוריה".

ח"כ יולי אדלשטיין במליאת הכנסת
ח"כ יולי אדלשטיין במליאת הכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בהודעה משותפת לסיעות ש"ס ודגל התורה נמסר: "לאחר שיחות ממושכות שקיימו נציגי ש״ס ודגל התורה מול יו״ר ועדת החוץ והביטחון ח״כ יולי אדלשטיין הושגו הבנות באשר לעקרונות חוק שמירת מעמדם של בני הישיבות. מאחר ונדרש עוד מספר ימים להשלמת גיבוש הנוסח הסופי, ובהתאם להנחיית מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה של ש״ס ומועצת גדולי התורה של דגל התורה, הוחלט לדחות לשבוע הבא את ההצבעה על פיזור הכנסת כדי להעניק את השבוע הקרוב לצורך השלמת התהליך והגעה לנוסח הסופי. משכך, אנו פונים לאופוזיציה בבקשה לדחות את הצעת החוק לפיזור הכנסת המובאת מטעמם לשבוע הבא. ככל שההצעה לא תידחה – נצביע נגד פיזור הכנסת".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד נשא דברים במליאה אחרי הודעת אדלשטיין, ותקף את הקואליציה: "שוב ירקתם בפרצופם של לוחמי צה"ל, שוב מכרתם את הלוחמים שלנו, בשביל מה? בשביל עוד שבועיים? עוד שלושה? זה לא יצליח לכם. כשקואליציות מתחילות להתפורר הם מתפוררות. זה התחיל ואתם יודעים שזה התחיל. ככה זה נראה כשממשלה מתחילה לגסוס".

רה"מ נתניהו אמש בכנסת
רה"מ נתניהו אמש בכנסת | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אדלשטיין, האמון על קידום חוק הגיוס, הודיע מוקדם יותר כי לא יסכים להיפגש עם נציגי החרדים אלמלא יסירו את איום הבחירות מהפרק. אלא שחרף התנאי שהציב, אדלשטיין התקפל לאחר זמן קצר וקיים פגישה עם נציגי החרדים - שהוגדרה כחיובית בדרך לפריצת דרך. בשעות הערב שוחח אדלשטיין גם עם הרב לנדו, וככל שהערב התקדם נראה היה שהמשבר בדרך לפתרון. בצל החשש כי פעולותיהם באמת יובילו בסופו של דבר לבחירות, במפלגות החרדיות חיפשו לאורך הערב סולם כדי לרדת מהעץ, ובכיר חרדי הודה בשיחה עם חדשות 13: "אנחנו לא רוצים לפזר את הכנסת".

ח"כ יולי אדלשטיין
ח"כ יולי אדלשטיין | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בדיון על נוסח החוק שנערך אתמול, יועמ"שית הכנסת שגית אפיק הבהירה כי צריכות להיות סנקציות שיחולו מיידית, ושכמה מהן יחולו על מי שלא מתגייס, גם אם היעד השנתי מושג. החרדים מנגד דורשים לקבוע מצבים חריגים (לדוגמה צרכים מסוימים שלטובתם אפשר לטוס לחו"ל). אפיק השיבה שניתן לבחון חריגים אם תיקבע בחוק גם סנקציה של מאסר (שלא קיימת בו כרגע בניגוד לכל עריק בחברה הכללית).

ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, הציג אתמול בוועדת החוץ והביטחון שורת צעדים חדשים שיאיצו את ההליך להכרזה על משתמטים וירחיבו את יכולת האכיפה נגד צעירים שאינם מתייצבים לצו ראשון. לדברי טייב, במהלך חודש יולי הקרוב יישלחו 54 אלף זימונים ראשוניים לגיוס, זאת בנוסף ל־24 אלף שכבר נשלחו.

"ההכרזה על השתמטות תתבצע בתוך שלושה עד ארבעה חודשים מהוצאת הצו", אמר תא"ל טייב והוסיף: "הפעילות תתבצע לא רק בנמל התעופה בן־גוריון אלא גם באמצעות ניידות, מעצרים ופעילות שטח נוספת, בשיתוף המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל. עם זאת, המהלך מותנה בהרחבת מתקני הכליאה".

משה גפני ויצחק גולדקנופף
משה גפני ויצחק גולדקנופף בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הרמטכ"ל אייל זמיר קיים אתמול הערכת מצב ביטחונית בצפון רצועת עזה עם מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, ובצל המשבר הפוליטי הוא אמר: "מדינת ישראל איננה יכולה להתקיים על בסיס סד"כ מינימלי, אלא זקוקה לשולי ביטחון רחבים. בנוסף, עוד כוחות בסדיר ובמילואים יקלו על העומס של משרתי המילואים".