בעקבות הפרסומים: יו"ר ועדת ההיתרים המיועדת הסירה מועמדותה

השופטת בדימוס שרה פריש, שמונתה ליו"ר ועדת ההיתרים על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הודיעה הערב (שני) כי היא מסירה את מועמדותה. זאת בעקבות שורת פרסומים בחדשות 13 אודות אי סדרים בעברה.

כזכור, אמש נחשף בחדשות 13 כי כאשר עמדה פריש בראש מכללת שערי משפט, מינתה את חתנה לעמוד בראש פרויקט יוקרתי של המכללה, וכאשר הועלתה בקשה לבדוק העדפה פסולה של מקורבים מצידה - היא הושתקה. בשבוע שעבר פורסם בחדשות 13 כי בעבר עמדה פריש בראש שתי ועדות ציבוריות – ועבודתה בהן הופסקה.

לכתבות נוספות בנושא: 

טענות לאי סדרים מצד יו"ר ועדת ההיתרים המיועדת – הושתקו

סערת מינויי המבקר: העבר הבעייתי של יו"ר ועדת ההיתרים החדשה

לאחר התפטרות ועדת ההיתרים: המבקר מקיף עצמו במקורבי ימין

אתמול כאמור, פורסם שבשנת 2004, בזמן שעמדה פריש בראש המכללה, מינתה את חתנה לעמוד בראש פרויקט יוקרתי במוסד. כאשר הועלתה בקשה לבדוק העדפה פסולה של מקורבים מצידה של פריש - הנושא הושתק.

עמותת שערי משפט ופריש סיימו בטונים צורמים במיוחד את הקשר ביניהם, כאשר שני הצדדים האשימו זה את זה האשמות הקשורות לטוהר מידות. חבר עמותת שערי משפט, עו"ד יצחק לקס, שבהמשך שימש כמנכ"ל שלה, כתב על התפקיד שבראשו עמד חתנה של פריש: "בראש פרויקט יקר זה עומד חתנה של פריש, משה הרשקוביץ. הוא התמנה למשרה מכובדת זו לראשונה בעודו תלמיד שנה א' בלבד במכללה - והמשיך בו במשך כל שנות לימודיו כולל תקופת הסטאז'".

במסמך אחר של העמותה הועלתה בקשה לבדוק, בין היתר, העדפה פסולה של מקורבים בקביעת תנאי העסקה, העסקת קרוב משפחה שלא על פי כללי מנהל תקין, ניסיון להביא לאישור תנאי שכר מופלגים לפריש ולחברי סגל אחרים, בזבוז ופזרנות ואי סדרים בהתנהלותה. לפי מתווה ההסדר בין הצדדים שהגיע לידי חדשות 13, נקבע כי לא יינקטו כל הליכים משפטיים מכל סוג שהוא על ידי מי מהצדדים. עוד נקבע כי במידה ויבוצע פרסום כלשהו יוכחש הדבר במשותף - וכל התלונות והטענות ההדדיות לרבות אלו המייחסות לפריש שחיתות - יופסקו לאלתר.

ביום שלישי פורסם כי בשנת 1998 מונתה פריש לעמוד בראש ועדת המוניות של משרד התחבורה, שדנה בבקשות נהגים לקבלת רישיון להפעלת מונית, כדי לוודא שאינם בעלי עבר פלילי או מניעים לפשעים לאומניים. שר התחבורה דאז, מאיר שטרית, קיבל לידיו מידע ממנו עלה החשד כי פריש בכלל לא חתמה על ההיתרים, ועל התיקים שנשלחו למשרדה חתם אחד מעורכי הדין שעבדו בו. יש לציין כי לא ידוע אם המידע שהגיע לשר שטרית נבדק.

בעקבות הגילוי החליט שטרית להפסיק עבודתה ואף הדיח את כל חברי הוועדה. פריש לא הסכימה ללכת בקלות, והנושא התגלגל לפתחו של היועץ המשפטי דאז מני מזוז שאישר את הפסקת עבודתה. משרד התחבורה פיצה אותה במשכורת של שלושה חודשי עבודה – סכום של 90 אלף שקלים. ראוי לציין שהשופט שהחליפה בתפקיד הסתפק בסכום של 2,000 עד 3,000 שקלים בלבד.

כמה חודשים לאחר מכן, הופסקה עבודתה בוועדה נוספת, הפעם במשרד החינוך. פריש עמדה אז בראש ועדה שדנה בערעורים על החלטות המשרד שנוגעות למוסדות רשמיים שאינם מוכרים. השר, גם הפעם מאיר שטרית, סבר שפריש מקבלת ערעורים רבים מדי, בניגוד לעמדת המשרד.