הסכמה בין הליכוד וכחול לבן על תאריך הבחירות: יום שני 2 במארס

בדרך לבחירות 2020: אם הכנסת תפוזר ברביעי בחצות, הוחלט כי הבחירות ייערכו בתחילת חודש מארס, ביום שני בשבוע. דבר שיצריך חקיקת בזק לשינוי החוק הקובע כי יש לקיים את הבחירות ביום שלישי

זמן צפייה: 02:58

בדרך לבחירות 2020: אם הכנסת תפוזר ביום רביעי בחצות, הבחירות לכנסת ה-23 יתקיימו ב-2 במארס 2020. זאת, לאחר שהיום (שני) נרשמה הסכמה בין הליכוד וכחול לבן על תאריך הבחירות. התאריך המוצע חל ביום שני בשבוע זאת, למרות שהחוק קובע לקיים את יום הבחירות ביום שלישי. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הודיע בישיבת נשיאות הכנסת כי אם אכן לא יימנעו הבחירות, הכנסת תחוקק ביום רביעי הקרוב בשלוש קריאות את החוק שיקבע את הקדמת תאריך הבחירות.

"גם כאשר נראה שאפסו הסיכויים למנוע את הבחירות המיותרות והיקרות האלו, לא נתחיל את הליך החקיקה לפני יום רביעי, על מנת לאפשר לראשי המפלגות להתעשת בדקה ה 90, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי", אמר

אתמול דנה הוועדה המסדרת בכנסת באפשרות לקיים את הבחירות לכנסת ביום שני, בתאריך 2 או 16 במארס. התאריך המקורי שעליו דובר היה שלושה במארס, אלא ש"יד לבנים" פנתה לוועדת הבחירות המרכזית וליו"ר הכנסת בבקשה לשקול זאת שוב מאחר שביום זה חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.

לכתבות נוספות בחדשות 13:

גנץ: "ב-3 הימים שנותרו – עדיין יש תקווה שנצליח למנוע בחירות"

לקראת פיזור הכנסת: נשקלת האפשרות לקיים בחירות ביום שני

לקראת הכרעה: בכחול לבן תוקפים – "נתניהו מתנהג כמו ארגון פשע"

קלפי
קלפי | צילום: שרון בוקוב

אלי בן שם, יו"ר יד לבנים, אמר אתמול כי "לא ראוי לטעמי שביום זה אנשים ילכו לקניות ובחירות בעוד המשפחות השכולות התייחדו עם זכר הנופלים. לטעמי זהו מסר לא חינוכי של מדינה המבקשת לזכור את בניה ובנותיה שנפלו ולא זכו לקבורה בישראל. לא ייפלו השמים באם הבחירות יידחו למועד אחר. הבחירה הנכונה ביותר היא לשנות את המועד. החלטה זו תעביר מסר ערכי המכבד את זכר הבנים שנפלו ויש בה מן הממלכתיות המתבקשת דווקא בעת הזו יותר מכל בשם האחדות ההנצחה ומורשתם".

בתוך כך, אתמול הודיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, כי שופטי ביהמ"ש העליון בחרו היום בשופט ניל הנדל כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 ובשופט עוזי פוגלמן כממלא מקומו. זאת לאחר שתי מערכות בחירות רצופות שבהן כיהן השופט חנן מלצר כיו"ר ועדת הבחירות הקודם.

בני גנץ ובנימין נתניהו
בני גנץ ובנימין נתניהו | צילום: רויטרס, shutterstock

בשבוע שעבר הציגה מנכ"לית ועדת הבחירות, אורלי עדס, בתדרוך עיתונאים במשכן הכנסת, את הקשיים בהקדמת הבחירות: "תנסו לשוות לעצמכם מצב שצה"ל כולל רק את פורום מטכ"ל - אין חיילי חובה, בסיסים, מחסני תחמושת, ואומרים לרמטכ"ל: 'היום בערב אתה יוצא למלחמה'. זה מצב בלתי אפשרי. אנחנו יוצאים למבצע אזרחי, שהוא הגדול במדינה", אמרה.

עדס ציינה כי קיים קושי ממשי בגיוס כוח אדם, ואמרה: "אין לנו עובדים, ועדת הבחירות היא צוות קטן, 30 עובדים. בתקופת הבחירות אנחנו מתרחבים לאלף עובדים וביום הבחירות מגיעים ל-45 אלף עובדים. הם לא עובדים שמגייסים בלחיצת כפתור. אנחנו מפרסמים את המשרות שוב, מכשירים ומראיינים עשרות אלפי מועמדים בפרק זמן של שלושה שבועות. מדובר בכאלף מופעי הדרכה, אולמות שצריך לסגור, מדריכים שצריך לגייס. אין כמויות כאלה בשום גוף במדינה. לא מכירה שום גוף שיודע ומצליח לגייס 45 אלף עובדים בפרק זמן של 45 ימים, מדובר בתהליך מאוד מורכב".

אורלי עדס, מנכ''לית ועדת הבחירות
אורלי עדס, מנכ''לית ועדת הבחירות | צילום: חדשות 13