מהורדת המיסים דרך מחירי השכירות ועד לדלק: הבטחות מול מציאות
הקמפיינים של כל המפלגות במערכת הבחירות הקרובה יעסקו ביוקר המחיה, אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד, ושני המחנות מגיעים למערכת הבחירות כשהם סובלים מנקודות תורפה. מצד אחד נתניהו, שבמהלך כהונתו העלה כמה מהמסים לשיא חדש, ומהצד השני לפיד - שחתום יחד עם בנט על שנה של אינפלציה במשק
מדינת ישראל הערב (שלישי) כבר עם הפנים לעוד מערכת בחירות, כאשר ברור כי הקמפיינים של כל המפלגות יעסקו ביוקר המחיה. אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד, ושני המחנות מגיעים למערכת הבחירות כשהם סובלים מנקודות תורפה.
מצד אחד, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שהבטיח אתמול להוריד מיסים, אבל במהלך כהונתו העלה כמה מהם לשיא חדש - עד 50 אחוז על השכרו-25 אחוזים על רווחים בבורסה. דווקא מס החברות, אגב, כן הופחת בתקופתו.
נתניהו דיבר גם על יוקר המחיה, אבל התשלום על דירה ומשכנתה כמעט הוכפל במהלך כהונתו כראש ממשלה. אפילו יועצו הכלכלי אבי שמחון הודה שמדובר בכישלון, כך שהליכוד לא יכול לדבר על נדל"ן.
ומהצד השני, ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, שיגיע למערכת הבחירות ממשרד ראש הממשלה, חתום יחד עם נפתלי בנט חתום על שנה של אינפלציה במשק. במשמרת שלהם, מדד המחירים זינק ביותר מארבעה אחוזים, הרחק מעל ליעד שקבעה הממשלה.
ומה באשר לדירות? למרות נתוני שיא של 70 אלף התחלות בנייה, המחירים זינקו בשיעור של לא פחות מ-15 אחוזים. וגם אם ליברמן יוריד את המיסים על הבנזין בעוד חצי שקל, תעריף הדלק בשירות עצמי אצלנו - 7 שקלים ו-22 אגורות - יישאר בין הגבוהים בעולם.
מה שיקבע את מצב הרוח הכלכלי של המצביעים הוא בעצם שלושה משתנים: האם ההאטה בהתייקרות הנדל"ן תימשך עד הבחירות, האם רשות החשמל תעלה בקיץ את התעריף, והאם, תוך כדי מסע הבחירות, הממשלה תרשום הישגים - כמו רפורמה ליבוא פירות וירקות, או הסכם שכר חדש עם המורים.
לפיד ונתניהו יודעים היטב שהפעם המצביעים מוטרדים מהחור בכיס, לא פחות מאשר מהאיום האיראני, וכל אחד ינסה לנצל את המצב החדש לטובתו.