רה"מ יוזם מתווה יציאה מקוצר; מסתמן: בתיה"ס ישובו לפני העסקים
קבינט הקורונה הסתיים בלי הכרעות. נתניהו הציע לגבש תוכנית יציאה חדשה בת 5 שלבים. כיתות א'-ב' עשויות ללמוד חצי שבוע, כיתות ג'-ד' - בקפסולות . ראש המל"ל: "אסור להתבשם מהתוצאות שהושגו"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע הערב (רביעי) לגבש תוכנית חדשה ליציאה מהסגר בת חמישה שלבים, שתובא לאישור בדיון הבא בקבינט הקורונה, שיתקיים ביום ראשון או שני. התוכנית החדשה, שטרם ברור אם תתגבש, אמורה להחליף את התוכנית הקודמת אותה הציע משרד הבריאות, שבה תשעה שלבים.
בינתיים, השרים בקבינט החליטו כי המעבר משלב לשלב בהקלות יהיה על פי מדדי הבריאות ולא לפי תאריכים. כמו כן, הוחלט כי בין שלב לשלב יחלפו לפחות 14 יום, ולפני כל שלב תתקיים הערכת מצב בה תיבחן התמונה בהתאם למדדי הניהוג והבקרה שנקבעו בתכנית.
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
קבינט הקורונה התכנס; כ"ץ דרש לפתוח חנויות ומספרות ביום א'
האפיפיור פרנציסקוס: "יש לאשר איחוד אזרחי לזוגות חד מיניים"
הקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות אושרה – יו"ר הכנסת ביטל אותה
ולמרות שהקבינט הסתיים בלי הכרעות, כעת מסתמן כי בתי הספר יחזרו לפעילות עוד לפני העסקים הקטנים. כך, הקפסולות בכיתות ג'-ו' שכבר תוקצבו יופעלו בשנית, ואילו תלמידי כיתות א'-ב' ילמדו במתכונת של ימים קצרים או ימי לימוד שונים לשתי קבוצות בכיתה, זאת על מנת שהילדים יוכלו להגיע למוסדות - בדרך שלא תעודד הדבקה.
יש לציין כי גם אם הקבינט יחליט להחזיר את מערכת החינוך, צעד זה יקרה רק בשלב הבא של היציאה מהסגר - כלומר כאשר יעברו שבועיים מאז נכנסה ישראל אל השלב הראשון במתווה, ובתנאי שמספר הנדבקים ומקדם ההדבקה יהיו כפי שהוגדרו מראש.
כעת, הכול תלוי במשרד החינוך, אשר אמור להשיב לשאלה אם אכן אפשרי לקיים לימודים בכיתות הנמוכות לפי המתווה שהוצע. אם התשובה תהיה שלילית, ייתכן כי יוחלט לבסוף להחזיר לפעילות קודם את החנויות והעסקים, ורק לאחר מכן את מערכת החינוך.
עוד באותו הנושא, מוקדם יותר בישיבת הקבינט הציג משרד הבריאות סקר סרולוגי שהעיד על הידבקות נפוצה בקרב ילדים - הרבה יותר מכפי שחשבו עד עכשיו. על סמך הסקר, דרש משרד הבריאות לקיים את הלימודים במתווה של קפסולות מכיתה א' עד כיתה ד'.
אז, ראש הממשלה שאל את נציגי המשרד מדוע החזירו את התלמידים בכיתות הנמכונות לבתי הספר. בהמשך, נציגי מערכת החינוך טענו כי קשה להיערך לוגיסטית למתווה שהוצע, ובאוצר הבהירו כי הם לא מוכנים להעניק 6 מיליארד שקלים נוספים לצורך כך.
בשלב זה, שר החינוך יואב גלנט הציע, כאמור, את התוכנית לפיה חצי מהתלמידים ילמדו בין ראשון לשלישי, ואילו החצי השני ילמד בין רביעי לשישי. אולם, השרים החליטו שלא לקבל את ההצעה, וגם במשרד האוצר - שם חושבים כי מתווה החינוך לא ישים, עדיין מאמינים בתוכנית ההצרחה, לפיה יש להקדים את פתיחת העסקים לפתיחת מערכת החינוך.
שר האוצר ישראל כ"ץ אמר בדיון כי יש להחליף בין השלבים ב' ו-ג', ולאפשר פתיחה כוללת של המסחר, הקניונים, השווקים ומרכזי הקניות ביום הראשון של נובמבר. "משרד הבריאות חייב להפסיק את הסגר החונק על העסקים בישראל", טען השר. "אפשרנו למשרד הבריאות קיום סגר חסר תקדים בהיקפו וכעת עם ירידת התחלואה יש לאפשר לעסקים לחזור לפעילות כדי למנוע קריסה".
במקביל, השר יזהר שי התייחס לרעיון אותו הציע כ"ץ, ובריאיון לתוכנית "לפני החדשות" ברשת 13 הודיע כי "כנראה שנהפוך את תוכנית היציאה, כך שעסקים אכן יחזרו לפני בתי הספר, ב-1 בנובמבר".
מוקדם יותר בישיבה, ראש המל"ל מאיר בן שבת הבהיר כי "אסור לנו להתבשם מהתוצאות שהושגו עד כה". לדבריו, "1,300 נדבקים ביום זה מספר גבוה מאוד. אומנם ירדנו - אבל ירדנו מגובה של 30 אלף לעשרת אלפים, כך שאנחנו לא בנחיתה, ולא הגענו למנוחה ולנחלה".
בן שבת הזכיר כי בגל הראשון הוטל סגר עם כ-300 נדבקים ביום, כך ש"הפוטנציאל להגיע מכאן ל-9,000 נדבקים לא מסובך מדי. תוך זמן קצר אפשר לחזור ולשחוק את העסק. אסור להתבשם מהתוצאות ולקחת סיכונים. צריך להסתכל על התמונה העולמית של המגפה".
"אנחנו תחת שחיקה וחושבים שהשיא מאחורינו, אבל אני לא בתוך שהעולם לאחר שיאה של המגפה", הוסיף. "המספרים גדלים. אפשר לראות מה קורה באירופה. המגמה היא בכיוון של עלייה. היא ממשיכה להתפשט ואנחנו לא מתוקנים מהעולם".
בהמשך, שר הכלכלה עמיר פרץ קרא "לצמצם את השלבים ליציאה מהסגר ולחזרה לשגרה. כל יום נוסף פוגע בעסקים הקטנים ובשכירים. פתיחת המסחר הקמעונאי תשיב כ-80 אלף מועסקים נוספים, ויש להשיבם לעבודה במסגרת התו הסגול".
מי שעוד דיבר בקבינט הוא שר הפנים אריה דרעי, שאמר: "אני מבין את הזהירות בגלל היציאה המהירה מהגל הראשון, אבל הפעם - הכול שונה". לטענתו, "בגל הראשון לא הקמנו מערך לקטיעת שרשרת ההדבקה, לא ערכנו בדיקות סקר, לא הייתה את תוכנית הרמזור ולא הפעלנו את התוכנית הכלכלית. הפעם זה משהו אחר לגמרי".
"אני מניח שבישראל נדבקו יותר ממיליון אנשים", המשיך דרעי, "זאת למרות שהנתונים הרשמיים מדברים על 330 אלף איש. אנחנו צריכים לראות כמה מתים יש מהנגיף - כשכל מת הוא עולם ומלואו. האמצעים שיש לנו הפעם שונים ולכן צריכים לקחת זאת בחשבון".
בתוך כך, במשרד הבריאות בוחנים מדוע חלה עלייה חריגה בתמותה מקורונה בעיר בני ברק בשבועיים האחרונים. על פי הנתונים, יותר מ-30 בני אדם הלכו לעולמם בשבועיים לאחר שנדבקו בנגיף, וההערכה היא כי רק עכשיו רואים את ההשפעות של גל התחלואה שנוצר לאחר ראש השנה. כמו כן, ייתכן כי הרבה מהנפטרים הגיעו לבית החולים בשלב מאוחר מדי.
משרד הבריאות עדכן כי 816 נשאי קורונה התגלו מחצות בישראל, ובכך, מניין הנדבקים בנגיף עלה ל-307,259 בני אדם. כעת בארץ, 19,547 חולים פעילים, בהם 596 במצב קשה, מתוכם 232 שמחוברים למכונת הנשמה. מניין המתים עלה ל-2,291.
עוד עדכנו במשרד כי מחצות בוצעו 31,978 בדיקות - 2.7% מהן יצאו חיוביות. כמו כן, מצבם של 176 מהחולים מוגדר בינוני, 1,055 מהנדבקים מאושפזים בבתי החולים השונים, ובסך הכול - 1,006 רופאים ואנשי צוות נמצאים בבידוד, מתוכם 244 אחיות ו-141 רופאים