שרידות, ממשלה חלופית או בחירות: התרחישים בעקבות פרישת סילמן

המערכת הפוליטית התעוררה הבוקר (רביעי) לטלטלה בעקבות הודעתה של יו"ר הקואליציה, ח"כ עידית סילמן (ימינה), כי היא פורשת מהקואליציה. השאלה כעת סובבת סביב עתיד הממשלה של נפתלי בנט ויאיר לפיד בעקבות הודעה זו.

פרישתה של סילמן הובילה לאיבוד הרוב של ממשלת בנט-לפיד לכנסת, וכעת יש לה 60 תומכים. במצב שכזה, הקואליציה יכולה ולהמשיך לשרוד ולנסות לגייס רוב לחוקים רגילים על אף הפרישה של סילמן. עם זאת, הבעיה של הקואליציה תחל בכל הנוגע לחוקים שדורשים רוב של 61 ח"כים.

יש להזכיר את המקרה של ח"כ עמיחי שיקלי, גם כן מימינה, שלא תמך בממשלה וגם הצביע נגד בהצבעה על תקציב המדינה. עם זאת, שיקלי לא הוכרז מעולם כפורש וכן הצביע בכמה הצבעות יחד עם הקואליציה. לכן, הקואליציה הנוכחית יכולה לנסות ולהמשיך לשרוד עם 60, אך זהו תרחיש קשה ועל סף הבלתי אפשרי.

האפשרות השנייה היא שהאופוזיציה תלך על מהלך של אי אמון קונסטרוקטיבי. במקרה כזה, האופוזיציה תצטרך 61 אצבעות והסכמה של כל ה-61 על מועמד מוסכם ולהקים ממשלה חלופית עוד בכנסת הנוכחית. גם כאן יש כמה בעיות. הראשונה – האופוזיציה עדיין צריכה לגייס עוד עריק אחד. השנייה – צריך כאמור הסכמה כוללת על המועמד החלופי ובמקרה הזה, הרשימה המשותפת בעיקר יכולה להוות בעיה עבור האופוזיציה.

האפשרות השלישית היא הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-24. במקרה הזה, זו ייתכן והאפשרות הריאלית ביותר בשל הקושי כפי שצוין לגייס הסכמה לאי אמון קונסטרוקטיבי. במקרה של פיזור הכנסת, יאיר לפיד יהפוך באופן אוטומטי לראש ממשלה בעת ממשלת מעבר.