פה אחד: הממשלה אישרה את הצעת האי-אמון ביועמ"שית

הליך הדחת היועמ"שית יצא לדרך: בתום דיון שנמשך כשלוש שעות, שרי הממשלה הצביע היום (ראשון) פה אחד על הצעת שר המשפטים יריב לוין להביע אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. היא עצמה לא הגיעה לדיון - ובמכתב לשרים היא כתבה: "הממשלה מבקשת להיות מעל החוק. לא נירתע". גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמצא בניגוד עניינים, לא נכח בישיבה. במקביל: המונים מפגינים נגד הממשלה בירושלים.

השר לוין מסר בתום הדיון: "הדברים הקשים שנאמרו על ידי כלל השרים בישיבה והתמיכה המלאה של שרי הממשלה בהצעה להביע אי אמון ביועצת, הם אירוע תקדימי שמעיד על עוצמת השבר שגרמה היועצת המשפטית לממשלה ביחסיה עם הממשלה. מדברי השרים ומהצבעתם ברור כי אין כל דרך שבה יכול להתקיים שיתוף פעולה יעיל בין היועצת לבין הממשלה ואין דרך לשקם את יחסי האמון שכבר אינם קיימים עוד. מצב זה פוגע פגיעה אנושה בתפקוד הממשלה וביכולתה לממש את מדיניותה וכל התמשכות שלו מזיקה למדינת ישראל, לאזרחי ישראל ואף למעמדו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה עצמו".

"נוכח כל זאת", הוסיף לוין, "ונוכח העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה גילתה יחס מזלזל לממשלה אף בדיון הזה, כאשר היא נמנעה מלהשתתף בו הגם שהוזמנה והתבקשה לעשות כן, ראוי שהיועצת לא תאחז בקרנות המזבח ולא תכפה תקופה נוספת של חוסר שיתוף פעולה וחוסר ודאות עד להשלמת הליכי החלפתה. אני מצפה מהיועצת לעשות מה שכל אדם בעל אינטגריטי היה עושה במצב כזה, ולהגיש את התפטרותה לאלתר על מנת לאפשר בחירתו של יועץ משפטי לממשלה ללא דיחוי".

בתחילת הדיון תקף השר לוין את היועמ"שית על כך שלא הגיעה לישיבה: "זוהי הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוחשת לממשלה ולחבריה ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה". שר החוץ גדעון סער אמר: "מאוד מצער שהגענו למצב הזה. זה הליך שצריך לנקוט בו במקרים נדירים. חשבתי וקיוויתי שאפשר יהיה להימנע מכך. אבל היועצת המשפטית עצמה שכנעה שמצב הדברים הוא הרבה מעבר לעילה שנקבעה בדו"ח שמגר ושאותה איזכר שר המשפטים".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס גם הוא בישיבה למכתב היועמ"שית: "הטיעונים שלה מביכים, לא אינטליגנטיים, אפס הבנה, היא אדם חלש. במערכת היחסים העכורה שנוצרה היא צריכה ללכת הביתה וזה דומה לסיפור עם ראש השבכ. הפקיד הולך הביתה כשאין אמון". שר התקשורת שלמה קרעי אמר: "אם לגבי רונן בר אמרתי שלאחוז בכסאו בכוח זה כמו טייס שמסרב פקודה, אז לגבי היועמשית אפשר לומר שהדיילת מנסה לחטוף את ההגה מהידיים של הקברניט".

יש לציין כי בכדי להדיח את היועצת המשפטית, על הממשלה תחילה לפנות לוועדת האיתור, שתזמין את בהרב-מיארה לשימוע. המסקנות שתקבל הוועדה יועברו לממשלה, שרק אז אמורה להתכנס כדי לקבל החלטה. "סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר", כתבה בהרב-מיארה בפתח המכתב, "קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה, על בסיס דוח ועדת שמגר. הדיון ההצהרתי המתוכנן אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו".

"לצד זאת, הצעת ההחלטה הנוכחית הופכת את היוצרות. מקרים שבהם הממשלה ביקשה לפעול באופן לא חוקי, גם תוך פגיעה בציבור, מוצגים כ"חילוקי דעות" המהווים עילת פיטורים, והיעד ברור: הפיכת מוסד היועצת המשפטית לממשלה לכזה הנדרש להחריש מול פעולות לא חוקיות, או אף לתת להן יד, אחרת תיווצר עילה לסיום הכהונה".

עוד כתבה בהרב-מיארה: "כפי שאבהיר, לא רק שהדיון בממשלה עוקף את כללי סיום הכהונה, אלא שגם מדובר בניסיון לשבש את יכולתנו למלא את תפקידנו. הטענה המרכזית בהצעת ההחלטה היא כי חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה מונעים שיתוף פעולה יעיל. האמת שונה. מאז הקמת הממשלה אני ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו עובדים יחד עם הממשלה לקידום מדיניותה. טענת היעדר שיתוף הפעולה היעיל מנותקת מהמציאות. הנתונים והעובדות מדברים בעד עצמם".

"תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה תוך הקפדה על החוק. מקום בו הייעוץ המשפטי מציג בפני הממשלה את גבולות הדין הוא ממלא את תפקידו, ולא ניתן לטעון כי מדובר בחילוקי דעות המהווים עילת סיום כהונה. גם אם הדבר אינו לרוחה של הממשלה, זוהי חובתו המקצועית של הייעוץ המשפטי לעמוד על חוקיות פעולותיה".

"יש להבין את המהלך כמו שהוא - לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי", סיכמה היועמ"שית, "לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר שעת חירום, מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות. אנו בייעוץ המשפטי לממשלה נמשיך לבצע את תפקידנו ללא מורא נסייע לממשלה לקדם את מדיניותה בגבולות הדין".

זמן קצר לפני הדיון, רשימה של נשיאים ושופטים לשעבר בבית המשפט העליון קראו לממשלה להימנע מהמהלך: "סכנה לשלטון החוק וליסודות הממשל התקין". בגילוי הדעת נכתב: "מילאנו במשך עשרות שנים תפקיד מרכזי בשמירה על שלטון החוק בישראל. במסגרת תפקידנו זה הפעלנו ביקורת שיפוטית על החלטות של יועצים משפטיים לממשלה לדורותיהם, בנושאים שונים שעמדו על סדר היום המשפטי והציבורי. מתן חוות דעת משפטיות על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה נועד למנוע קבלת החלטות בלתי חוקיות על ידי הממשלה וזה אחד התפקידים המרכזיים של כל יועץ משפטי לממשלה".

לטענתם של השופטים, "היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ממלאת תפקיד זה באופן ענייני ומקצועי ואין זה מתקבל על הדעת כי מילוי חובתה זו כמשרתת ציבור נאמנה יעמוד לה לרועץ ויביא להדחתה. מהלך כזה של הדחה מסכן באופן ממשי את היותה של מדינת ישראל מדינת חוק המושתתת על סדרי ממשל ומנהל תקינים. השמירה על עקרונות אלה היא בנפשנו תמיד ועל אחת כמה וכמה בימים קשים אלה". על גילוי הדעת חתומים בין היתר אהרן ברק, דורית ביניש, אסתר חיות ויצחק זמיר.

בתוך כך, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אמר כי: "ההסתדרות לא מתעסקת בסוגיית פיטורי ראש השב"כ ולא מתערבת בהחלטות הממשלה, כל עוד זו מכבדת את עקרונות המשטר הדמוקרטי. ככל שהממשלה תסרב לכבד את פסיקת בג"ץ ותביא את מדינת ישראל להתנגשות רשויות, ההסתדרות ערוכה להגיב". בר-דוד הוסיף: "אי ציות לפסיקת בית המשפט היא פתח לאנרכיה שעלול להביא את ישראל למחוזות שמשרתים רק את אויבינו. השסע המעמיק בחברה הישראלית מדיר שינה מעיני, וכולנו ממשיכים לעקוב בדאגה אחר ההתפתחויות. ההסתדרות תמשיך לפעול באחריות למען האחדות בעם ושיקום המדינה, וכולי תקווה שכך ינהגו גם מקבלי ההחלטות".

אתמול פרסמו ראשי האוניברסיטאות מכתב שבו הבהירו כי "אם הממשלה תפעל בניגוד להחלטות ופסיקות בית המשפט העליון - נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו". לדבריהם, "אי-קיום צווים של בית המשפט העליון הוא לא פחות מסיכון קיומי למדינת ישראל. בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת קיום פסיקותיהם של בתי המשפט, ובית המשפט העליון בראשם, היא חובה על כל אזרח, קל וחומר על עובדי הציבור ונבחרי הציבור לרבות הממשלה והעומד בראשה".

עוד נכתב כי "מצופה מהממשלה ומהעומד בראשה להצהיר בפומבי, כי הם מתכוונים לקיים את פסיקותיו של בית המשפט העליון ולפעול בהתאם. בשעת מלחמה זו, חובתה של הממשלה לנהוג באחריות לאומית וציבורית ולפעול לריפוי השסע הקורע את החברה הישראלית".

גם ב"אחים לנשק" התייחסו למהלך - ואיימו להסלים את המחאה נגד הממשלה: "נחישות הציבור עצרה את פיטורי ראש שב"כ ותעצור גם את הפיכת היועמ"שית. לא ניתן לנתניהו לפרק את מוסדות המדינה למען הישרדותו הפוליטית".

"הקפאת הפיטורים על ידי בג"ץ מוכיחה שהציבור הרחב הוא המגן האחרון על שלטון החוק ומערכות הביטחון", טענו בארגון, והמשיכו: "כעת, כשהממשלה מסמנת את היועמ"שית כמטרה הבאה, אנו מודיעים בבירור - לא נאפשר זאת. המחאה תמשיך ותתעצם בכל הארץ. במקום לעסוק בפירוק מוסדות המדינה למען הישרדות קואליציונית, על הממשלה להתמקד בהשבת 59 החטופים שהפקירה מאז 7 באוקטובר. הם עדיין במנהרות, מחכים לשוב לחיק משפחותיהם, בזמן שהממשלה מעדיפה את שיקוליה הפוליטיים על שיקולי ביטחון המדינה".

עוד כתב לוין: "היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית יצרה בישראל 'דמוקרטיית גיזלות'. בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול. את השרץ שחפצה ביקרו – טיהרה, ואת הכשר שלא לרוחה – טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודוגמטית של 'שלטון החוק', ממש ככנסייה בימי הביניים שפעלה כביכול 'בשם האל'".