הילדים החורגים של שאשא ביטון | דעה

כ-7% מהמשפחתונים הפרטיים נסגרו, כ-70% נשארים לשנה נוספת לצורך מבחן, בזמן ששרת החינוך נלחמת על שכר המורים בבתי הספר ובגנים, גילאי לידה עד 3 שעברו לאחריותה לפני חצי שנה נעדרים

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

לפני כחצי שנה נפל דבר בישראל, האחריות על חינוך הגיל הרך (גילאי לידה עד 3) עברה לידי משרד החינוך – אווירת השינוי ואנחות הרווחה נשמעו בכל בית בישראל (בעלי מעונות פרטיים, מחנכות של הגיל הרך והורים לפעוטות) נשמו לרווחה: עושים סדר בבלגן, רואים אותם רואים אותנו, המדינה הבינה שחינוך מתחיל בלידה. גילאי לידה יהיו סוף סוף שווים בין שווים.

אולם, לצערנו, מאבק האיתנים שמתחולל בימים אלו במערכת החינוך בין ארגוני המורים, שרת החינוך והאוצר אפילו לא מזכיר את הגיל הרך ואת המחנכים והמחנכות של הגיל הרך שקורסים תחת עומס בירוקרטי חסר תקדים, לא מוצאים הכשרות מתאימות, משלמים מסים מופקעים בשונה משאר מוסדות החינוך בישראל.

כ-7% מהמשפחתונים הפרטיים כבר נסגרו, כ-70% נשארים לשנה נוספת לצורך מבחן, בעוד המדינה מנהלת מאבק על שכר המחנכים/ות בבתי הספר ובגנים – גילאי לידה עד 3 נעדרים - כבר השנה קשה למצוא מסגרת לפעוטות – שנה הבאה זה כבר יהיה בלתי אפשרי.

המאבק המוצדק של אנשי החינוך בבתי הספר ובגנים מגיל 3, שאותו גיבתה בצורה חסרת תקדים שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שכח שגם אנחנו מחנכים ומחנכות. גם אנחנו באחריות שרת החינוך ומשרד החינוך וראויים לאותו היחס בדיוק – המאבק שהתחולל בשבועות האחרונים הוכיח לנו פעם נוספת שאנחנו ילדים חורגים – יותר ממיליון אזרחי המדינה (פעוטות, מחנכים ומחנכות ובעלי מעונות יום פרטיים) – המאבק הזה שהזכיר אותנו רק כשהתחילו להבין שהמחירים עולים ושגנים נסגרים ניפץ את האופוריה ואת האשליה שבה אנו חיים כבר חצי שנה – אנחנו עדיין לא שווים בין שווים – אנחנו שונים ומשונים – אין לנו אמא שרה שתגבה אותנו ותלווה אותנו, שתצעד איתנו ביחד כדי לתת חינוך איכותי יותר, זול יותר ומהנה יותר ליותר מחצי מיליון פעוטות במדינה.

כבר נכתב רבות על התועלת הכלכלית של השקעה בגיל הרך. לפי מחקר של ארגון הג'וינט שפורסם בעבר, התועלת הכלכלית עומדת על 5 שקלים לכל שקל שיושקע בגיל הרך. כלומר השקעה של 3.3 מיליארד שקלים צפויה להביא לרווח וחיסכון עתידי שיסתכמו ב-16 מיליארד למדינת ישראל. חיסכון ורווח בהם יוכלו להעלות משכורות, להיטיב תנאים של המחנכים והתלמידים. אם המדינה תשקיע בגילאי לידה עד 3, תעטוף אותם ותחבק אותם היא תצליח להוביל חברתית וכלכלית.

יניב בר אור
יניב בר אור | צילום: יח''צ

התערבות זו של המדינה נדרשת עכשיו לפני שכל מעונות היום הפרטיים שנשארו יקרסו גם הם. לפני שמי שמצליח לעמוד איתן ולהסתפק במשכורות רעב יתייאש ויצטרף למעגל דורשי העבודה במדינה – לפני שיוקר המחיה, העומס הבירוקרטי ותחושת השונה בין שווים במערכת החינוך יגבה מחיר חברתי, כלכלי ורגשי גבוה ביותר מההורים, מהפעוטות וממחנכי הגיל הרך.  עדיף שהמדינה תשקיע במה שיש, תיתן הקלות במסים וברגולציה בירוקרטית מסובאת למי שנמצא במקום להשקיע עשרות רבות של מיליארדים בבנייה מחדש. את החינוך לגיל הרך לא צריך להרוס ולבנות מחדש, צריך לשמר, לחזק ולטפח את הקיים והוא קיים וברובו הוא איכותי, מקצועי וטוב.

יניב בר אור הוא מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com