צעד חשוב להגנה עבור נשים או פגיעה בפרטיות?

התיקון לחוק מניעת אלימות במשפחה באמצעות אזיק אלקטרוני יתקן עוול היסטורי, אך הוא עשוי לפגוע בפרטיות של חשוד שאולי ביצע את המעשה, אבל גם יכול ליפול קורבן לעלילת שווא • דעה

אלימות במשפחה, אילוסטרציה
אלימות במשפחה, אילוסטרציה | צילום: shutterstock

בשבוע שעבר העבירה הכנסת בקריאה טרומית תיקון משמעותי ביותר לחוק מניעת אלימות במשפחה, שלפיו לבית המשפט תהיה את הסמכות להורות על מתן צו הגנה בתנאי פיקוח אלקטרוני (אזיק אלקטרוני), לצורך הגבלת אדם שהוגשה נגדו תלונה על אלימות במשפחה.

לפי הצעת החוק שאושרה, במקרה שקיים צו הגנה נגד אדם החשוד באלימות במשפחה, יחויב הגורם האלים לשאת על גופו צמיד אלקטרוני, שבאמצעותו תבצע המשטרה מעקב כדי לפקח שהוא אכן עומד בתנאי הצו שהוצא נגדו. במקרה של הפרת הצו תקבל המשטרה התרעה על גישה אסורה של הגורם לקורבן.

אמנם, הפרת צו הגנה היא עבירה פלילית שהעונש המירבי עליה הוא 4 שנות מאסר והיא מהווה אף עילה למעצר מיידי בהגשת תלונה של נפגע העבירה. אלא שהלכה למעשה, צווי הגנה מופרים השכם וערב, כך שבני משפחה מוגנים – ולרוב מדובר בנשים שסבלו מאלימות או מאיומים – נפגעים על ידי בני משפחתם על אף הצו שהוצא כנגדם, מה שמלמד שאכיפתם רחוקה שנות אור מלהיות אפקטיבית.

חוסר האפקטיביות של אכיפת צווי ההגנה, הנובע במידה רבה מכך שלא ניתן לעצור את הפוגע ללא תלונה של הנפגע, ידוע היטב בציבור ופוגם בצורה אנושה ביכולת הצו להרתיע את הפוגע.

על רקע המציאות הכואבת הזאת, נדמה כי מדובר בצעד חשוב וצודק על-פניו, שנותן מענה הרמטי למדי לכל אותם מקרי עבר שבמסגרתם גברים אלימים שנגדם הוצא צו הגנה לא כיבדו את הצו ותקפו נשים שביקשו להתגונן מפניהם.

אחת מתכליותיו של החוק למניעת אלימות במשפחה בכלל, ושל צו ההגנה בפרט, היא להביא מזור מיידי לבני משפחה החשופים לאלימות מאת בני משפחתם, שישמור על ביטחונם ועל תקינות אורח חייהם. תיקון הפיקוח האלקטרוני מביא להגשמת התכלית הזאת ואמור לאפשר לנשים שחוששות מתקיפה על-ידי משפחתם הגנה ותחושת ביטחון.

לכך יש להוסיף את המצב שרבים רואים בו אבסורדי, שלפיו נשים שחוות אלימות מוברחות למקלט לנשים מוכות ומנותקות מכל קהילתן וחייהן בזמן שדווקא הגברים האלימים חיים חופשי ללא כל פיקוח ומעקב ממשי.

אלא שלא ניתן להתעלם גם מהצד השני של המשוואה: פיקוח אלקטרוני אולי נשמע כמו פתרון חיובי, אך בפועל כבר נקבע לא אחת כי הוא יכול להוות אמצעי פוגעני ואף דורסני. אין שאלה כי האינטרס של מי שחשים כי עליהם להרחיק מעצמם את קרוביהם לצורך הרגשת ביטחון הוא אינטרס ראשון במעלה, אך חשוב לזכור גם את הזכות של האדם שנגדו הוצא צו ההגנה והיא הזכות לפרטיות שהיא אחת מזכויות היסוד של כל אזרח במדינה דמוקרטית.

עו''ד דקלה סומך קרם
עו''ד דקלה סומך קרם | צילום: רפאל שחרי

למרבה הצער, כבר קרה בעבר כי בתי-המשפט הולכו בכחש על-ידי אנשים שביקשו לנקום באדם אחר והעלילו עליו עלילות שווא חמורות שאינן מציאותיות, בין אם לצורך הליך גירושין או לכל צורך אחר. לכך יש להוסיף כי ברבים מהמקרים דיון למתן צו הגנה אינו מעמיק ומקיף כמו דיון בתיק פלילי, ולכן גדלה גם הסבירות של השופט לשגות בהכרעה.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מההקשר הרחב ביותר של התיקון לחוק, שעלול להוות מדרון חלקלק גם לתחומים אחרים. בעיית האכיפה במדינת ישראל ממש אינה נגמרת רק בכל הנוגע לצווי הגנה והחוק למניעת אלימות במשפחה. יש להשתמש באמצעי של הפיקוח האלקטרוני במשורה, שמא יהפוך להיות פתרון "הקסם" לכל עניין אחר שבו מתקשה המשטרה לבצע את אכיפתה.

עו"ד דקלה סומך קרם היא בעלים של משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com