משבר המורים: זו האיכות - ולא הכמות

נתוני הלמ"ס מוכיחים כי אין מחסור מורים. הבעיה נעוצה בכך שלא משקיעים במורים חדשים שמעדיפים ללכת להיי טק ועדיף להשקיע כעת בהם כדי לשפר את רמת הלימוד | דעה

זמן צפייה: 06:35

אין להאמין למסרים המלחיצים מהימים האחרונים מצד ארגוני המורים על כך שמערכת החינוך מדממת מורים, שקמים ועוזבים בהמוניהם. אלה תיאורים אפוקליפטיים מפוקפקים.

נתוני מצבת המורים במערכת החינוך, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראים תמונת מציאות הפוכה: אין מחסור במורים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה שני דו"חות לגבי מערכת החינוך.

הראשון, מחודש מרץ, עסק במספר התלמידים במערכת, ומלמד כי בין 2013 ועד 2021, צמחה מצבת התלמידים במערכת בכ-2.1% לשנה בממוצע. הדו"ח השני מחודש מאי עסק במספר המורים וחשף: מ-2011 ועד 2021, עלתה מצבת המורים בקצב מהיר יותר מאשר העלייה במספר התלמידים, בשיעור ממוצע של 3.2% לשנה.

הנתונים הללו מגובים גם בדו"ח השכר האחרון של אגף השכר במשרד האוצר. מספר התלמידים ביחס לכל מורה במערכת ירד מ- 12.8 תלמידים בממוצע בשנת 2012, ל-12 אשתקד. ומה לגבי העתיד? לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בהשוואה לעשור האחרון, צפוי גידול צנוע בשנים הקרובות במספר התלמידים במערכת, שמוערך סביב 1.7% לשנה בממוצע.

במקביל, יגדל הצורך במורים חדשים בכ- 2.3% לשנה, כשני שליש בלבד מאשר בתקופה קודמת, ולכן יהיה קל יותר לענות על מספר המורים הנדרש. ובואו ננעץ קיסם נוסף בבלון המדומיין, שנקרא: נטישת מורים.

שימו לב, מערכת החינוך העבירה לאחרונה, לקראת שנת הלימודים הבאה, נתונים לגבי מורים, שביקשו להיעדר מהמערכת מכל סיבה שהיא. מדובר ב-7,307 בקשות. מספר כמעט זהה למספר הבקשות משנת 2019, שקדמה לקורונה (7,159). אז רגע, איפה הקאץ'? כי הרי כולנו תמימי דעים, שלא הכול בסדר במערכת החינוך.

יפה בן דוד, יו''ר הסתדרות המורים
יפה בן דוד, יו''ר הסתדרות המורים | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

כשנכנסים לעומק מגלים שהבעיות המרכזיות במערכת הן: איכות המורים, ולא הכמות, החסר הגדל במורים למתמטיקה, למדעים ולשפות, ובמנהלים איכותיים (במיוחד בפריפריה). הפתרונות לבעיות אלה, אינם ממטרת כסף, ללא הבחנה, על כלל מורי ישראל (כפי שמבקשים ארגוני המורים),  אלא, בראש ובראשונה השקעה במורים החדשים כדי להעלות את רמתם.

בהשוואות בינלאומיות, ניכר שהאיכות הממוצעת של המורים בארץ, נמוכה. כדי להשתפר, צריך למקד תוספות שכר, דווקא במורים המתחילים, לא בוותיקים, שמשתכרים היטב כבר היום. במקביל, יש להעלות את רף הקבלה לפרופסיה כי עדיף פחות מורים חדשים מידי שנה, אך טובים יותר.

שנית, בדומה למקצועות אחרים במשק, למשל רופאים, אצלם מוגדרים מקצועות במצוקה, אשר מאפשרים תגמול משופר, כך נדרש לשלם שכר גבוה יותר למורים הנחוצים ביותר. כיום, מוותרת המדינה מראש על הפוטנציאל לגיוס מורים מעולים משורות הסטודנטים לפיזיקה, לכימיה, להנדסה ולמקצועות אחרים, שנדרשים בהיי טק, או בתעשיות מתגמלות אחרות. כאשר שכר המורים אחיד, ולפי ותק, אין סיכוי לקרוץ למי שיש להם ביקוש גבוה מחוץ למערכת החינוך.

שלישית, הגיע הזמן לאמץ את שיטת ה"בונוסים": תוספות שכר אישיות ומשמעותיות למורים הטובים ביותר, כתגמול למצוינות. כיום, הסכמי השכר אוסרים זאת, וזהו מכשול אמיתי בפני מנהלי בתי הספר ביומיום.

יצחק קליין פורום קהלת
יצחק קליין | צילום: פורום קהלת

רביעית, תנו כבוד למנהלים. לא ייתכן שהמערכת תמשיך להתעלם מהיותם דרג ניהולי. תפקידם הוא הקריטי ביותר במערכת החינוך, אבל רבים מהם משתכרים אפילו פחות מאשר המורים תחתיהם. זה מוזר ולא הגיוני. מישהו חולק על כך שחובה לקבוע למנהלים סולם שכר נפרד וגבוה משל המורים?

כל עוד זה לא קורה, אין להתפלא על מחסור חמור במועמדים איכותיים לתפקיד מנהלי בתי ספר, שנרתעים מכאב הראש, שמתלווה לתואר מנהל, בלי תגמול הולם. ועקרון חמישי קשור לפריפריה. על רקע פערים בהישגי התלמידים בין מרכז הארץ לפריפריה, צריך לשלם למורים, או למנהלים האיכותיים בפריפרייה –  יותר.

יצחק קליין הוא ראש המחלקה למחקרי מדיניות בפורום קהלת

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com