מה חשוב הצוללות? להקים ועדת חקירה לתפקוד המשטרה

התחקיר על פעולות הריגול שביצעה המשטרה לכאורה באמצעות תוכנת הריגול "פגסוס" צריכה להדיר שינה מעינינו. אין התייחסות לכל מי שזכויותיו נפגעו. על המחוקק התערב בדחיפות כי המשטרה איבדה כיוון • דעה

NSO / משטרה / סייבר
NSO / משטרה / סייבר (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק

תחקיר עיתון "כלכליסט", שזכה לתהודה רחבה ובצדק, חשף כי משטרת ישראל מבצעת מעקבים אחרי אנשים וחודרת לטלפונים שלהם, באמצעות תוכנת הריגול "פגסוס" של חברת NSO.

כאזרח, הדבר מדאיג ומטריד אותי. כעו"ד בתחום הפלילי, הדבר מדאיג ומטריד אותי הרבה יותר. ישנם שני אספקטים חוקיים הנוגעים לעניין – בכל הנוגע למתן צו שיפוטי לחדירה למכשיר סלולרי: הראשון נוגע לביצוע האזנות סתר והשני נוגע לחדירה ל"מחשב" (טלפון סלולרי מוגדר בחוק "מחשב").

לצורך ביצוע האזנת סתר, נדרש צו מבית משפט מחוזי. לצורך ביצוע חדירה למחשב, נדרש צו מבית משפט שלום. המשותף לשתי הפעולות הוא הצורך בהוצאת צו שיפוטי. פה קבור הכלב. על פי הפרסומים, המשטרה לא טרחה להוציא צווים לצורך ביצוע הפעולות. אם טענה זו נכונה, ואכן לא הוצאו צווים מתאימים, הרי שהדבר חמור מאוד.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-daily-news-with-almog-boker-clips-part-1801221602' autoplay='0' credit='' desc='פרשת המשטרה ותוכנת הריגול' poster='' kid='1_oua829fv' duration='279']

יש לומר את הדברים בצורה ברורה: לא יעלה על הדעת כי המשטרה תעקוב אחרי אזרחים – תמימים, עבריינים, אין זה משנה מי – ללא הרשאה חוקית. עצם השימוש בתוכנות ריגול במחשכים, הרחק מעיני הציבור ומעיני בית המשפט, אמורה להדיר שינה מעיני כל אדם שחי במדינה הזו. שיטות שכאלו מתאימות למשטרים דיקטטוריים ומדינות עולם שלישי.

הקושי בביצוע מעקבים ללא קיומו של צו נובע מהעובדה שאין פיקוח על ביצוע הריגול. כידוע, משטרת ישראל זוכה לקרדיט רב מהמערכת השיפוטית (יש שיאמרו רב מדי). כך, לדוגמה, אך לפני כמה ימים אישר בית המשפט העליון, הלכה למעשה, למשטרת ישראל להכשיר חיפושים בלתי חוקיים שנעשו בטלפונים סלולריים.

במצב זה, המשטרה התרגלה כבר שבית המשפט נוטה לאשר תוצרים של פעולות לא חוקיות, אם הן הניבו "תוצרים טובים". לרוב, למרבה הצער, אין התייחסות של ממש לכל אלו שהזכויות שלהם נפגעו בדרך.

כאשר המשטרה מבצעת פעולות לא חוקיות שהאזרח אינו מודע אליהם, כל עוד המשטרה לא תצא למהלך של חקירה גלויה, האדם לא יהיה מודע בכלל לפגיעה בו. אולם כאשר יש חקירה גלויה, אשר בה לרוב האדם נחשף לתוצרים, או אז מוצאת המשטרה דרך להכשיר את השרץ. לפעמים בהוצאת צווים חדשים על בסיס "מידע מודיעיני" חסוי ולפעמים בדרכים אחרות.

הדבר מוכר כיום, למשל, בעת השימוש במערכת "עין הנץ" (מערכת ניטור שמתעדת עבור המשטרה היכן נמצא כל כלי רכב בישראל) – השוטרים עושים שימוש במערכת באופן יומיומי, אך נמנעים מתיעוד השימוש בה. במקום לציין את השימוש במערכת נרשם במסמכים כי האדם נעצר ל"בדיקת מסמכים שגרתית" – וכך מושתקת ביקורת אפשרית על השימוש במערכת, במיוחד בימים אלו בהם המשטרה נבחנת בזכוכית מגדלת.

עו''ד עומר בללי
עו''ד עומר בללי | צילום: יח''צ

נראה אם כך, שעל המחוקק להתערב בעניין בדחיפות ולתת קדימות לוועדת חקירה ממלכתית שתחקור את תפקוד המשטרה בכל הקישור לאיסוף מידע ולנושאים אחרים שבהם המשטרה נכשלת בהם שוב ושוב.  כן, גם על חשבון וועדת חקירה בנושא הצוללות.

המשטרה איבדה כיוון. במקום להגדיל את כוח האדם ולהתחיל לבצע פעולות אכיפה גלויות, המשטרה מעדיפה קיצורי דרך, חיפוש דרכים קלות לפתרון בעיות ועצלנות. מדובר בהנצחה של כל החולי שהמשטרה סובלת ממנו היום: חוסר משמעותי בכוח אדם ואובדן האינטליגנציה הארגונית שהייתה לה בעבר.

עו"ד עומר בללי הוא מומחה למשפט פלילי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com