תקינה, נוהל מחייב ושיניים: קריסת הבניינים היא קריאת השכמה

קריסת הבניינים בערים שונות בתקופה האחרונה חייבת להוביל לשינוי תפיסתי בדרך שבה המדינה לא עושה תפקידה כי כיום, הדיירים נותרים בגפם. זה מה שצריך לעשות • דעה

הבניין שקרס בחולון

לאחרונה קרסו שני בנייני מגורים במרכז הארץ – בחולון וברמת-גן. מעבר לבהלה הציבורית הטבעית, שגרמה לכל אזרח להפוך למהנדס בניין ולחפש סדקים וחבלות בקירות ובעמודים, ולאחר שהתאוששו מן האירועים שנגמרו בנס ללא נפגעים, גילו לתדהמתם אזרחי ישראל, ובמיוחד הדיירים בבניינים הקורסים, כי הם נותרו ללא משענת ומדינת ישראל, כמו גם הרשות המקומית וחברות הביטוח, למעשה אינם מכירים באחריותם כמתחייב וכך נותרו נטולי קומת גג וללא פתרון למצבם.

כן, שמעתם נכון: למדינת ישראל, הנחשבת למומחית עולמית בעתות משבר ובשעת חירום, אין בשנת 2021 נוהל או תקינה מחייבת למקרים, שבהם כתוצאה מאירועים כאלה, אזרחים נותרים בן רגע  חסרי בית  – ולמדינה, אין כל אחריות כלפיהם בכל הנוגע לשיכון מיידי או אספקת דברים הכרחיים כמו מזון או לבוש, לפחות עד שיתארגנו. בעתות חירום, לשם ההשוואה, או במקרים על רקע ביטחוני באופן מיוחד, נאכף נוהל המערב את פיקוד העורף, גופי ההצלה, החירום והרשויות המתאימות – למציאת פתרון הולם לדיירים באזור שנפגע.

[brightcove_iframe video_id='news-domestic-articles-part-2109121515' autoplay='0' credit='' desc='קריסת הבניין בחולון' poster='' kid='1_ncryk0qx' duration='15']

נכון למועד כתיבת שורות אלה, האחריות על תקינותם של בנייני המגורים בישראל רובצת על  הדיירים בלבד.  התקן לתחזוקת בניינים הוא בבחינת תקן וולונטרי ולא מחייב. האם לא הגיעה העת לשנות זאת?

הגיעה העת. על שר השיכון לפעול תיקון המצב העגום והמסוכן. שרת הפנים אינה נעדרת אחריות בעניין שכן לרשויות המקומיות יש מידע מועט מאוד, אם בכלל, על אודות מבנים מסוכנים או כאלה העשויים להתמוטט ונמצאים בשטחן. הגיעה השעה למבצע של מיפוי נרחב ומקיף, לרבות ביקורת בטיחות עירונית במבני דירות בערים השונות ובמיוחד בשכונות שבהן הפוטנציאל לקיומם של כאלה הוא גדול.

העובדה שעד כה לא היו אבדות בנפש כתוצאה מהמצב הקיים הוא בבחינת נס היא ולא נכון יהיה להותיר המצב ליד הגורל. עם קריסת הבניינים בחולון וברמת-גן, נדמה שקרס גם אמון הציבור בתקווה לפיה, מדינת ישראל תדאג לדרי הבניין שיקרוס.

אפשר ונכון להקדים ולמנוע את האסון הבא, באופן שבו לכל הפחות – תקינה וראויה ונוהל מחייב עם שיניים יבטיחו שאזרחי ישראל לא יישארו חסרי ישע במקרים אלו וייאלצו להסתמך על יוזמות אזרחיות ועל נדיבות ליבם של אזרחים.

בשלב הראשון יש לחייב את הרשויות המקומיות לערוך סקרי סיכון בכלל המבנים שהוקמו לפני 1970. רק כך נוכל למפות ולדעת מהו המצב לאישורו מבחינת מספר המבנים הדורשים חיזוק ולחילופין הריסה. לאחר מכן יש לפעול להכנת תוכנית בקנה מידה לאומי, כזו אשר תחזק את המבנים המסוכנים.

תוכניות התמ"א השונות נוצרו בדיוק לשם כך, לשם  חיזוק מבנים ישנים, תמורת אחוזי בנייה שיהוו את הרווח עבור היזם. אלא שהמדינה לא השכילה עד כה לעודד הליכים אלו בדמות תמריצים למעורבים ובוודאי שלא השכילה לפעול להסרתם של חסמים בירוקרטיים המעכבים את ההליכים האלה.

עו''ד שלומית משה
עו''ד שלומית משה | צילום: ענבל מרמרי

בצנרת של הוועדות תקועים זמן רב מדי הליכים שהחלו ואולם מתי יסתיימו אין לדעת. שחרור החסמים כאמור כמו עידוד הליכי התמ"א הינם בבחינת  אחריות מדינתית. לדאוג לכך שהאזרחים יוכלו לחיות בבטחה בדומה לתקינה שחייבה בניית ממ"ד כנגד אירועים ביטחוניים ובדומה לחיוב האזרחים בביצוע ביטוח חובה לרכב על מנת להימנע ממצב לפיו ניזוק תאונת דרכים יישאר חסר כל.

קריסת הבניינים בחולון ורמת-גן מהווה קריאת השכמה ברורה עבור מקבלי החלטות, כעת נותר רק לוודא שיש ששמע אותה.

עו"ד שלומית משה היא ראש מחלקת נדל"ן במשרד עוה"ד דנינו, שי, משה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com