לאנטישמיות החדשה עלולה להיות השפעה על הכיס של כולנו | דעה

ארגוני החרם הפועלים נגד מדינת ישראל לא פסחו על גם על המונדיאל, וממשיכים גם שם בדה לגיטימציה ובפעילות נגד מדינת ישראל. זוהי לכאורה אותה אנטישמיות ישנה, אך אליה מתווספת החרמת תוצרת ישראלית, או דרישה להימנע מפרסומים ישראלים באתרים בינלאומיים - וזה עשוי להשפיע גם על יוקר המחיה בישראל

מיצג BDS
מיצג BDS | צילום: אסף וייס

המונדיאל, שנמצא כעת בראש שמחתו של העולם כולו, הוא לכאורה הצד היפה של הלאומיות. הצבעוניות הלאומית ברחובות ובמגרשים, שחקנים ששרים את ההמנון הלאומי בהתרגשות יתרה, ו"קרבות" לאומיים מרגשים. אלו מבטאים לכאורה שעל אף הפיכת העולם לכדי 'כפר גלובלי' אחד גדול, בסופו של יום האדם הפשוט מחפש אידאולוגיה, חיבור והזדהות אותה יוצרת המדינה - וממחיש שוב את תפקידה של המדינה בעת המודרנית.

אך נראה שכאשר מדובר במדינת ישראל אנו זוכים לראות את הצד המכוער של הלאומיות ביחס לגביע העולם בכדורגל. על אף היעדרה של ישראל מהמשחקים, החגיגה הגדולה הופכת לחגיגת גזענות וביטול הרגשות הלאומיים הישראליים-יהודיים. ארגוני החרם הפועלים נגד מדינת ישראל לא פסחו על גם על המונדיאל, וממשיכים גם שם בדה לגיטימציה ובפעילות נגד מדינת ישראל.

על אף הסכמי אברהם, שהביאו לקידום תהליכי שלום כלכליים והביאו לחיבורים מסוג אחר לעולם הערבי, מבחינת ארגוני החרם - אתה ישראלי ויהודי, ולכן אתה מחוץ לקווים ולחגיגת המונדיאל. הדבר מתבטא בגילויי עוינות בוטים מצד מוסלמים וארגוני חרם כלפי אנשי תקשורת וביזוי חופש העיתונות, עוינות קשה בה חשים ישראלים המגיעים לקטר, לצד היתקלויות ברחובות הנדמות בשנאת אין קץ על רקע אתנית או דתית. כך גם אירוע הספורט הצבעוני מספק לנו שוב את תמונת האנטישמיות והגזענות הרב לאומית כלפי ישראל.

דגל פלסטין במשחק בין קטר להולנד במונדיאל
דגל פלסטין במשחק בין קטר להולנד במונדיאל | צילום: רויטרס

זוהי לכאורה אותה אנטישמיות ישנה, אך לצידה ארגוני החרם מעצימים מיום ליום את "האנטישמיות החדשה". זו מכילה החרמת תוצרת ישראלית, או דרישה להימנע מפרסומים ישראלים באתרים בינלאומיים, דוגמת חברה להשכרת דירות או חדרי מלונות וכו'. נראה כי בשונה מהאנטישמיות הישנה, לאנטישמיות החדשה עלולה להיות השפעה ישירה או עקיפה על הכיס של כולנו - ואולי אף על יוקר המחיה בישראל.

אמנם עדין לא בוצעו שינויים בדירוג האשראי של מדינת ישראל או שינויים מרחיקי לכת ברמות ההשקעות בישראל, אולם ניכר כי החלו סנוניות ראשונות במדינות כמו נורווגיה, שם קרנות פנסיה משכו את השקעותיהן מחברות אשר לטענתן קשורות להתנחלויות הישראליות. בנוסף הודיעו כי יפסיקו השקעות בחברות בנייה ונדל"ן ישראליות, דבר אשר צריך להדליק לכולנו נורה אדומה.

חשש זה מתחזק כאשר אנו בוחנים מהלכים נוספים שאירוע בזמן מבצע "שומר החומות". קבוצה של יותר מ-250 עובדים בחברת 'גוגל' שלחו מכתב להנהלה הקורא לענקית הטכנולוגיה לבחון סיום חוזים עם ישראל, כאשר הסיבה, לטענתם, היא נפגעים רבים בעת המבצע ברצועת עזה. כך גם עובדי חברת 'אפל' ועובדי חברת 'אמזון' שקראו לביטול חוזי התקשרות עם מדינת ישראל, וזו כנראה איננה המילה האחרונה בתחום.

בנוסף, קבוצות BDS רשמו השנה הצלחה בארצות הברית, כאשר הצליחו למנוע פריקה של אוניית משא בבעלות ישראלית בנמל באוקלנד, צעירים ישראלים בעלי משאית מזון (פוד-טראק) לא הורשו להשתתף ביריד אוכל רק בשל היותם ישראלים, והדבר דומה גם באירופה.

פסיקתו בעבר של בית הדין של האיחוד האירופאי על סימון מוצרים שמקורם מעבר לקו הירוק הביאה לכך שתמרים אשר גדלים ע"י מגדלים ישראלים בבקעת הירדן משווקים ללא סימון שם חקלאי או מקום הגידול, ובדומה לכך קיימת גם פגיעה כלכלית רבה למגדלי הפלפלים ושאר מגדלים אחרים.

רשתות מרכולים וחנויות בדרום אפריקה אשר מצויות בבעלות יהודית ספגו פגיעות קשות בעקבות החרם, דבר אשר מקטין את יכולתם לסייע כלכלית לקהילה היהודית המקומית וכן ולקרנות ומפעלים ציונים אשר נתמכים בזכותם בישראל ובעולם. גם הפגיעה האפשרית בתיירות לישראל בשל הטלת החרם יכולה להיחשב כפגיעה כלכלית במדינה.

מדינת ישראל היא מדינה אשר חוסנה הכלכלי חזק. תנועת החרם ויתר התנועות האנטישמיות אמנם אינן מהוות סכנה קיומית בטווח המיידי למדינת ישראל ולשלום העם היהודי בעולם, אולם הנזק שמתחיל להצטבר ברמה התודעתית וברמה הכלכלית, מהווה אתגר משמעותי גדול יותר ממה שרוב הציבור בישראל רואה. האנטישמיות החדשה חייבת להוות קריאת השכמה לכולנו - לגופים הרגולטורים, ממשלה, חברות ואזרחים. האנטישמיות חיה ובועטת והיא עלולה לפגוע בכיס של כל אחד ואחת מאיתנו.

רחלי ברץ-ריקס היא ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com