כך ניתן לפתור את הכאוס שנוצר בנתב"ג | דעה
תורים אינסופיים, אובדן מזוודות, עיכובי וביטולי טיסות הם חלק מקטסטרופת הטיסות הישראלית. לבעיות, חלקן עולמיות, אין פתרון קסם ואף אחד גם לא טורח ליצור פתרונות יצירתיים. אז איך ניתן בכל זאת להקל על הנוסע הישראלי בחופשה הקרובה שלו?
התורים האינסופיים, כאוס המזוודות, עיכובים וביטולים באדום בוהק על לוח הטיסות. קטסטרופת התעופה הישראלית מתרחשת אל נגד עינינו. בשלב זה אנחנו עוד קצת משועשעים, חייבים לומר. מצלמים את התורים האדירים, מלינים על אובדן המזוודות. השלב הבא, אובדן הסבלנות ותחילת המרד שלנו, "לקוחות" נתב"ג השבויים, עד כמה שניתן - כבר מעבר לפינה.
נכון לעכשיו לא ברור מה הצפי לסיום הקטסטרופה בנמל התעופה. עדיין לא ברור גם האם קמפיין התעסוקה ברשות שדות התעופה, שעלה חיש מהר בערוצי הטלוויזיה, יניב פירות כאלה או אחרים.
פתרונות קסם למצב - אין בנמצא. קוסם שיסדר את הקלקולים, חלקם עולמיים, גם כן עדיין לא מועסק. למעשה, גם מנהל האירוע, שמואל זכאי, הודיע בשבוע שעבר על פרישה מתפקידו, בתזמון שלכאורה לא קשור לאירועים האחרונים, אך מריח מאוד לא טוב, כמעט כמו הריח העולה מחדר המזוודות הנשכחות בנתב"ג, על פי הדיווחים השונים.
הכשל לא רק ארגוני, אלא גם הסברתי. מספיק לראות את התורים הקצרצרים עליהם דיווחנו חדשות לבקרים עבור מי שאינם נוסעים עם מזוודה (לעומת תורי ה-3 או 4 שעות למי ששולחים מזוודה), כדי להבין שמשהו לא עבר החוצה. מעטים מי שמגיעים להפקיד את המזוודה ערב לפני הטיסה שלהם. מטעים יהיו גם מי שישתמשו בשירותי הטרום-טיסה שנפתחים כעת בחיפה או בנקודות אחרות בארץ.
והאמת, בעניין האחרון - אין מה להאשים את הנוסעים. אחרי התמונות מהשבועות האחרונים, הייתם מפקידים מזוודות ערב לפני הטיסה שלכם בידי מי שאחראים בישראל על שילוחן?
כמה זמן לוקח לסלול 600 מטרים של מסלול המראה?
אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להקל במעט על הנוסע הישראלי שבעונת השיא, יולי-אוגוסט סובל מהאסון הניהולי הגדול בתולדות נתב"ג?
אולי יצא לכם כבר לבקר בו כשטסתם לאילת, או אפילו לחו"ל בשנים האחרונות. הוא נמצא בלב המדבר, רחוק מהציביליזציה, אבל הוא די גדול, מרשים ויעיל. הוא אפילו שימש טיסות חסך (לואו-קוסט) לחו"ל בשנים האחרונות. קוראים לו רמון, והוא נמל תעופה מעולה. אז נכון, אם אתם תושבי מרכז הארץ או הצפון, אפשר להניח שלא תסכימו לנסוע שעות (וגם כותב שורות אלה, מודה) כדי לטוס מנמל התעופה רמון לחו"ל. אבל תושבי הדרום, נניח – באר שבע ודרומה, לא הייתם רוצים לחסוך את הכאוס הנתב"גי ולטוס מרמון?
אז התשובה היא שהנמל ברמון מושבת לטיסות בינלאומיות כבר מימי הקורונה. חוסר הביקוש לטיסות גרם לו להפוך לשדה מקומי בלבד (נתב"ג-אילת-נתב"ג). ולפני הקורונה? ואחריה? האמת היא, שבימי הזוהר המעטים שלו, רמון שימש בעיקר טיסות חסך שהגיעו מרוסיה לאילת, אבל לא רק. חוסר הביקוש לטיסות אלה נמשך גם כיום, המשבר הרוסי ששייך בכלל לסיפור אחר לא נפתר, העסק הפך לא כלכלי, ולכן תושבי הדרום לא יכולים לקפוץ על טיסה קל"בית יחסית (ואפילו זולה, כפי שהיה בעבר) לאירופה.
והערת שוליים קטנה: ב-23 בינואר 2020 התקיים פורום השואה הבינלאומי בישראל. מנהיגי 45 מדינות הגיעו לארץ. את כולם הנחיתו ברמון, חלקם הועברו משם במסוקים לירושלים. האם במצב הנוכחי בנתב"ג ובכאוס התחבורתי הישראלי הכללי, לא נכון היה יותר לעשות זאת עם הגעתו של הנשיא ביידן – ולא לגרום להעצמת הקטסטרופה עם סגירת טרמינל 1 ליומיים? לבי לבי עם הטסים השבוע.
ובצפון הארץ, סמוך לנמל חיפה, נמצא מסלול ההמראה הקצרצר של נמל התעופה חיפה. המסלול נכון להיום לא מאפשר המראות של מטוסים סילוניים, אלא של מה שמכונה "פרופלורים" בלבד. לפני כשלוש שנים אושרה תוכנית הארכת המסלול בכ-600 מטרים, מה שהיה מאפשר הסטת תעבורת המטוסים לחיפה והמראות סדירות ממנה.
מה קרה מאז? ישראייר וארקיע שפעלו בשדה הפסיקו להשתמש במטוסי ה-ATR הקטנטנים שהורשו לנחות בו ולהמריא ממנו, התנגדויות ותוכניות גרנדיוזיות אחרות עבור השדה נגרסו, קצת קורונה והרבה פוליטיקה. המסלול לא הוארך מעולם. עם זאת, חברות תעופה קפריסאיות ואפילו כמה יווניות מפעילות עדיין את אותם מטוסים קטנטנים שמורשים לנחות בחיפה. אבל אף אחד לא באמת מעוניין בהטסת 70 נוסעים (פחות או יותר המכסה המקסימלית שמותרת להטסה לשדה) במטוס פרופלורים. הרבה יותר משתלם להטיס 200 בבואינג 737 או איירבאס A320/321, או 300 נוסעים ומעלה במטוסים הגדולים יותר - לעזאזל החיפאים, לעזאזל תושבי הצפון, לעזאזל התורים. תיתקעו ותשתקו.
אז פתרונות קסם כבר אמרנו, אין. פתרונות ביניים יצירתיים, פטנטים כמו שהראש יהודי יודע להמציא ואיתם לנצח - לא חסרים. או במילים אחרות - לאן נעלמו הישראלים שיודעים כל כך יפה לעקוף בפקקים ובתורים, כשזה מגיע לפתרונות יעילים?