משבר המורים: הזדמנות למסלול מחדש של מבנה העסקת עובדי ההוראה

המשא והמתן על הסכם השכר של עובדות ועובדי ההוראה יגיע בתקופה הקרובה לנקודת רתיחה. על דבר אחד כולם מסכימים: שכר המורים חייב לעלות. הפערים הגדולים בין הצדדים מנוסחים כעת כטענות אידיאולוגיות – מצדדי הגמישות התעסוקתית וההפרטה מחד ונאמני העבודה המאורגנת מאידך. מי צודק? כמו בבדיחה עם הרב – כולם צודקים. אבל יש כאן גם הזדמנות לשינוי תפיסתי ומערכתי מבורך.

למדינה יש עסקה עם המורים וזו הנוסחה: השכר הבסיסי נמוך, אך ישנם תנאי עבודה המפצים על כך. בחבילה של תנאי העבודה ישנן חופשות, קביעות והטבות מסוימות וגם את ההגנה וההשתייכות לארגוני המורים. למרות שהמורה נכנסת לכיתה לבדה, המורים הם ציבור מאורגן. כל מורה הוא חלק מצוות, מבית ספר. ישנה תודעה קולקטיבית חשובה המביאה את כל המורים המועסקים על ידי המדינה להתאגד בארגוני עובדים. אחד התפקידים החשובים של הארגונים הללו הוא ייצוג המורים ודאגה לתנאי העבודה שלהם.

אך ארגוני המורים, כמו איגודי עובדים אחרים, לא צריכים רק להתבצר ולהגן אלא גם להוביל ולפתח מתוך ערנות לשינויים. דרישות משרד האוצר – לקדם מורים על בסיס הישגים במקום על בסיס ותק ולאפשר את סיום ההעסקה של מורים שאינם טובים ביתר קלות – משקפות את התמורות שחלו הן בשוק העבודה והן במאפייני המורים החדשים, בני דור ה-Z. המורים החדשים, ובעיקר המצטיינים שבהם, אינם מחפשים בהכרח את הקריירה היציבה והארוכה ולכן גם לא מצפים לקבל את התגמול רק לאחר שנים רבות במערכת בהן צברו ותק. מורים צעירים מחפשים משמעות, ואת היכולת לחולל שינוי. הם מוכנים לעבוד קשה ורוצים ללמוד – ומצפים לקבל את התמורה בעבור זה.

בעבודתי עם סטודנטים לחינוך אני פוגש בדיוק את הצעירות והצעירים הללו: מחפשים דרך לממש גמישות ויצירתיות. מתחילים את הקריירה בבית הספר אך מכוונים לתהליך של התקדמות מקצועית דרך לימודים נוספים, שילוב עם עבודה נוספת, פעילות בחינוך הבלתי פורמלי ועוד. הסטודנטים במכללה בה אני עובד, ואני מאמין שבמוסדות נוספים, נחשפים לתפיסות למידה חדשות ודינמיות ורוצים להביא אותן לבתי הספר.

לטענתי, ארגוני המורים צריכים לעודד את המגמות הללו כיום. זה העתיד של עולם ההוראה – צעירים בעלי מוטיבציה שיתחילו את המסלול בבתי הספר, יכירו היטב את עבודת החינוך, ובהמשך ישלבו את ההוראה עם התפתחות מקצועית בתחומים נוספים. הסכמי השכר החדשים צריכים לאפשר בנייה של משרות הוראה שמתגמלות את המורות והמורים גם על עבודה שאינה מול תלמידים (בכיתה או באופן פרטני): פיתוח תכנים, פיתוח מקצועי, למידת עמיתים ועוד. משרות ההוראה החדשות צריכות גם לאפשר למורים מקצועיים שעובדים עם ילדים בגילאים הרלוונטיים ללמד ולעבוד מהבית או ממקומות עבודה אחרים (בחינוך או בתחומים שונים). צעירים כיום רוצים יותר ויותר חיים של "גם וגם" ולא רק "או או".

עד היום דיברנו על הסבה להוראה ממקצועות אחרים, כלומר מענה לעובדת בהייטק שרוצה לעבור להוראה. אך מודל רלוונטי יותר יכול להיות עובדת בהייטק שמלמדת יומיים בשבוע בביה"ס או עורך דין שמלווה פרויקט בתוך בית הספר ומתוגמל על כך.

המגמות החדשות בשוק העבודה לא יפסחו על עולם החינוך. וארגוני המורים, שיש להם תפקיד חשוב ביותר, צריכים לעודד משיכה של צעירות וצעירים מוכשרים אליו ולהתאים עצמם לקהל העתידי. מושגים כגון קביעות והגנה על מורים בינוניים לא ימשכו את הטובות והטובים. התגמשות כזו אין משמעה חולשה אלא דווקא הובלה והתאמה למציאות המשתנה שבה כולנו חיים. יש לנו כעת הזדמנות ממשית לשמור על עקרונות העבודה המאורגנת תוך התאמה של מקצוע ההוראה למגמות העתיד. התאמות כאלה יהפכו את ארגוני המורים למשמעותיים ואטרקטיביים גם עבור מורות ומורים צעירים, אשר שילובם לצד הוותיקים והמנוסים הכרחי למערכת החינוך.

ד"ר אדם הישראלי הוא ראש המחלקה לחינוך יסודי וראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com