יום השואה הבינלאומי: גם הביטחון האישי של הישראלים בסכנה | דעה

בפתח יום השואה הבינלאומי שחל היום (שישי) ויום המאבק באנטישמיות חשוב לזכור את מה שאירע באירופה של שנות ה-30 של המאה הקודמת. חשוב לזכור את האנטישמיות ברחובות, את סגירת בתי העסק של היהודים והפגיעה בהם - רק בשל היותם יהודים. הזיכרון הזה צריך להיות צרוב בכולנו יחד עם הידיעה, כי האנטישמיות חיה ובועטת גם כיום בשנת 2023.

נדמה כי המחשבה שהאנטישמיות היא בעיה גלותית היא מחשבה שרבים מאיתנו נופלים ברשתה, אך האנטישמיות היא בעלת משמעות גם ביחס לחיינו כאן במדינת ישראל. אנטישמיות כיום אינה רק גרפיטי על הקירות או ניפוץ מצבות, היא בעלת זרועות רבות יותר ומסוכנות יותר. מדינת ישראל הופכת למעצמה עולמית בתחומים רבים - והדבר מהווה עילה לארגונים אנטישמיים לנסות ולפגוע ביכולותיה.

אלו מצליחים לרתום לצידם אנשי ממשל ודמויות בכירות במדינות שונות, אשר יחד הם מובילים פעילות ענפה, חלקה ממוסדת, כנגד מדינת ישראל. לפעילותם השלכות ישירות על ביטחונה של מדינת ישראל בכלל, ושל כל אזרח ואזרחית במדינה בפרט.

אחת הדוגמאות לכך היא בתחום הביטחוני, אשר יכולה להשפיע על שגרת הביטחון היום יומית בישראל. מדי שנה מעבירה ארצות הברית למדינת ישראל סיוע חירום הנאמד בכמיליארד דולר, זאת על מנת להצטייד בין היתר במיירטים ובסוללות כיפת ברזל המשמשים עבור מערך ההגנה הישראלי מפני רקטות. בשנה החולפת סיוע זה כמעט נעצר. הסעיף לא אושר בקונגרס בעקבות איומים של חברי קונגרס וקבוצת מחוקקים פרוגרסיבים אנטי ישראלים מהמפלגה הדמוקרטית.

מדובר באירוע חסר תקדים, היות ותקציב זו יועד לסיוע הגנתי ולא התקפי, שתכליתו לשמר את כוחה ההגנתי של מדינת ישראל מול האויבים בחזית הצפונית והדרומית. אמנם, לאחר מאבק עיקש סיוע זה אושר בסופו של דבר, אך אירוע תקדימי זה הוא הוכחה כי "לא לעולם חוסן". שינוי הלך הרוח והמגמה האנטי ישראלית בארה"ב ניכרת יחד עם התחזקותם של ארגוני 'עליונות לבנה', לצד התגברות התבטאויות אנטישמיות מצד השמאל הפרוגרסיבי האמריקני, כשבחירות האמצע לקונגרס היוו קרקע פורייה להפצת אמירות אנטישמיות.

פעילותם של ארגוני ה-BDS בקמפוסים בארה"ב נמצאת בעלייה מתמדת, ועל פי מדגמים שנערכו בנושא עולה כי אחד מבין שלושה סטודנטים בארה"ב העיד כי חווה חוויה אנטישמית במהלך שנת הלימודים, כאשר כמעט 80% מהם חווה זאת יותר מפעם אחת. כמו כן, במהלך שנת 2022 אירעו למעלה מ-350 תקריות אנטישמיות בקמפוסים, והתקיימו כ-165 הפגנות ופעולות באוניברסיטאות ומכללות ברחבי ארה"ב כנגד ישראל. רבים מהסטודנטים הישראלים אף הצהירו כי הם חשים צורך להסתיר את זהותם או תמיכתם בישראל.

דוגמא נוספת היא ההפגנות מול מפעל של 'אלביט תעשיות' באולדהאם שבצפון אנגליה. סגירתו של המפעל היא בעלת השפעה על הכיס הישראלי, והרשימה עוד ארוכה. טרם שכחנו את טעמה המר של האנטישמיות בגלידות בן אנד ג'ריס.

המחשבה כי חלפו ימי האפלה של שנות ה-30 במאה הקודמת, וכי הם קיימים רק בספרי ההיסטוריה ואנדרטאות ההנצחה ברחבי העולם, היא אופוריה וקונספציה שהחברה הישראלית שבויה בקסמה. האנטישמיות לא הלכה לשום מקום, ועלינו לתת את הדעת להשלכות ההרסניות שלה. על מדינת ישראל ומוסדותיה לפעול ביתר שאת במישור הדיפלומטי, המשפטי והחינוכי על מנת לעצור את כדור השלג הזה - לפני שיהיה מאוחר מדי.

רחלי ברץ־ריקס היא ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com