יחסי ישראל-ירדן במסלול התנגשות | דעה

בממלכה ההאשמית חוששים משינוי הסטטוס-קוו בירושלים, בעיקר נוכח הקמת הממשלה החדשה בישראל. על ישראל לנקוט מדיניות שקולה ומאוזנת, ולהימנע מפעולות שעלולות להתפרש כפגיעה במעמדו של השלטון הירדני בירושלים - שיגרום לחוסר יציבות פוליטית שישפיע על האזור כולו

נתניהו ועבדאללה, ארכיון (קובי גדעון, לע"מ)

"יש לנו קווים אדומים", הזהיר המלך עבדאללה השני, בריאיון מיוחד שערכה עמו העיתונאית בקי אנדרסון ב-CNN בשבוע שעבר. ה"קו האדום" אינו אלא שינוי הסטטוס-קוו בירושלים, שהירדנים חוששים ממנו מזה זמן רב, ובעיקר נוכח הקמת הממשלה החדשה בישראל.

הקשר של הממלכה הירדנית לירושלים ידוע. הוא מהווה, לדעת רבים, את אחד מגורמי הלגיטימציה השלטונית של המשפחה ההאשמית בירדן, ואת אחד הגורמים ליציבות המשטר. קשר זה קיים מתוקף תפקידה ההיסטורי של המשפחה ההאשמית כשומרת המקומות הקדושים לאסלאם - תפקיד שהמשפחה החזיקה בו מאז המאה ה-10 לספירה במקומות הקדושים בחצי האי ערב (מכה ואלמדינה).

קשר זה היה מהסיבות שהביאו את המלך עבדאללה הראשון לכבוש את העיר העתיקה של ירושלים במלחמת העצמאות ולהשתלט על המקומות הקדושים בה. על אף שישראל כבשה במלחמת ששת הימים את העיר העתיקה ואיחדה את ירושלים, היא העניקה לירדן מעמד מיוחד שעוגן גם במסגרת הסכם השלום בין שתי המדינות, אשר נחתם באוקטובר 1994.

חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בעקבה, אוקטובר 1994
חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בעקבה, אוקטובר 1994 | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

חשוב לזכור שתפקידה המיוחד של ירדן בירושלים הוא שמעניק לה את ההכשר להמשך השלום עם מדינת ישראל. "ירדן היא המחסום בפני שלטונות ישראל לייהד את העיר", הסבירו במשך שנים גורמים רשמיים בירדן מדוע הם ממשיכים בשלום עם ישראל ודוחים את קריאות הרחוב הערבי לביטול ההסכם. לכן, הסכם השלום הוא חשוב לא רק לירדן אלא לכל הערבים, טענו הירדנים.

אמנם אין לראות בעלייה להר הבית של קבוצות יהודיות, או אפילו שר ישראלי כזה או אחר, כעילה לביטול הסכם השלום, אך פגיעה משמעותית במעמדה של ירדן בהר הבית תרוקן מתוכן את הטענה הירדנית לצידוק המשך השלום עם ישראל - ועלולה להוביל לפגיעה ביציבות השלטון הירדני.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית | צילום: מנהלת הר הבית

יתר על כן, ההצהרות האחרונות של ראש הממשלה נתניהו על כוונתו לקדם נורמליזציה עם ערב הסעודית לא תורמת לשיפור היחסים בין ישראל לירדן. אין זה סוד שבין ערב הסעודית לירדן שוררת מתיחות רבה בשנים האחרונות. המשטר הירדני מאמין שיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן עמד מאחורי הנסיך חמזה בניסיון שלו לתפוס את השלטון בירדן, ומחלוקת בין המדינות הייתה גם סביב עסקת המאה שנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ניסה לקדם, כאשר בן סלמאן תמך בה יחד עם נתניהו בשעה שהמלך עבדאללה התנגד לה.

לכן, הירדנים מאמינים, שבמסגרת הסכם השלום בין ישראל לערב הסעודית, תעניק ישראל לערב הסעודית את השליטה במקומות הקדושים למוסלמים בירושלים במקומה של ירדן. כך תשלוט ערב הסעודית על שני המסגדים בחצי האי ערב ועל הר הבית בירושלים, והמאבק בין שתי השושלות הסעודית וההאשמית תוכרע סופית לטובת השושלת הסעודית.

על ישראל לנקוט מדיניות שקולה ומאוזנת, ולהימנע מפעולות שעלולות להתפרש כפגיעה במעמדו של השלטון הירדני בירושלים, שיגרום לחוסר יציבות פוליטית שישפיע על האזור כולו. סביר להניח שהממשלה בהרכבה הנוכחי מודעת לכך, אך היא תצטרך לתמרן בין שיקולים אסטרטגיים לשיקולים פוליטיים. אולם, אם היא תבצע מהלך שיתפרש כסכנה ליציבות השלטון הירדני, לא תהיה לעבדאללה ברירה אלא לנקוט בצעד תגובה קיצוני, עד כדי ביטול הסכם השלום, כדי להחזיר ולייצב את השלטון בארצו.

פרופ' רונן יצחק הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון ומומחה לירדן במכללה האקדמית גליל מערבי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com