להפוך את שנאת החינם לאהבה חינם באמצעות תודה

ארגון נוער "לתת" שבו אני לוקח חלק, מוביל השנה את פרויקט "לתת תודה" – פרויקט המוקדש לנושא התודה וההערכה לנותני השירות במרחב הציבורי, ובהם נהגות ונהגי אוטובוסים, מנקים ומנקות, מאבטחות ומאבטחים, שוטרות ושוטרים, לוחמות ולוחמי אש ועוד כ"כ הרבה אנשים חשובים שלא זוכים בדרך כלל לשמוע את המילה הכי יקרה שהיא תודה על עבודתם על אחת כמה וכמה בתקופת הקורונה המורכבת.

במסגרת הפרויקט אנו, בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ ומכלל המגזרים המרכיבים את החברה הישראלית, יוצאים להוקיר תודה לנותני השירות שבלעדיהם רוב הסיכויים שלא היינו מגיעים עד הלום. יש שיאמרו כי דבר זה הוא מחווה מרגשת, אך לא מספיקה אבל אנחנו טוענים כי שינויים גדולים מתחילים דווקא מהדברים הקטנים הללו.

הוריי חינכו אותי תמיד לתת את הכבוד והתודה לנותני השירות, אך דבר זה לא התבטא כלפי חוץ, כלומר בודדות הפעמים שיצא לי להוקיר תודה לאותו נותן או נותנת השירות, בדרך כלל כי התביישתי או שהייתי מובך.

לימים נחשפתי יותר ויותר לערך התודה, לערכו של הדבר ה"קטן" הזה, תקופה לאחר מכן נפלה בחלקי הזכות להיות חלק מהפרויקט החשוב הזה. דבר נוסף שהוביל אותי להתחבר ליוזמה זו העובדה שבאותה תקופה הייתי בסוג של חיפוש מהות כאזרח במדינת ישראל וכנער בחברה כל כך תוססת.

במהלך השתתפותי בפעילות, נתקלתי באנשים שמצד אחת צמאים לקבל את התודה שכל כך מגיע להם ומצד שני מבינים שככל הנראה לא יקבלו אותה לרוב, ושעדיין הם אוהבים את התפקיד שלהם ושזה היעוד שלהם. באותו הרגע עלתה לי השאלה של האם עד עכשיו הייתי כפוי טובה או שלא הייתה לי את המודעות?

בהמשך לפעילות ולתודה שנתתי, נתקלתי בנותני שירות בעלי לב ענק שעצם החיוך שלהם, לצד היחס המקצועי שנתנו עשה לי טוב על הלב – הרגשה שעוד לא הרגשתי בעבר, לאחר מכן הסתבר שההרגשה הזו נבעה מתוך שייכות ומתוך עשיית מעשה טוב.

"חיים ומוות ביד הלשון", הדברים שאנחנו מוציאים מהפה שלנו הם קריטיים מצד אחד, מילה אחת טובה יכולה לרומם ולשמח אדם ולעשות לו את היום ומצד שני גם להוריד ולהכניס לעצב.

מי שזה נשמע לו או לה לא חשוב מספיק, יש לי דבר אחד להגיד לו או לה, אולי זה יישמע כסיסמה, אבל כל אדם הוא עולם ומלואו וזו זכותנו לשמח כל אדם ואדם שאנו יכולים, ואם זה ע"י אמירת התודה והבעת הערכה, אז למה לא? זה הרי כ"כ פשוט.

ועכשיו בחזרה לשאלה שפתחתי בה. כדי שנהפוך את שנאת חינם לאהבת חינם עלינו להתחיל בקטן, באמירת תודה, וגם אם קשה עם זה בהתחלה, צריך להבין שאף אחד לא מושלם ותמיד יש מקום לנסות שוב.

בואו נשתדל לראות את הטוב מסביב, את מסירות הנפש של נותני השירות השונים שמסביבנו, זהו אתגר לא קטן, לייצר לעצמנו נקודת מבט כזאת וגם אני לא תמיד מצליח אבל עצם הניסיון הוא דבר חשוב.

ליאם אבוטבול הוא נער בן 17, חניך בארגון נוער "לתת"

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com