האם אנו לקראת מהפכת שקיפות בביהמ"ש לענייני משפחה?

יוזמה מבורכת של נשיאת בית המשפט העליון מבקשת לבחון את האפשרות לקיים חלק מהדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בדלתיים פתוחות, מהלך שצפוי להגביר את השקיפות והאמון בנעשה בערכאות אלה | פרשנות

אסתר חיות
הנשיאה חיות | צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

פומביות הדיון היא אחד העקרונות היסודיים בשיטת המשפט הישראלית. היא מסייעת לציבור להבין את האופן שבו מתקבלות החלטות שיפוטיות במדינה ומבטיחה שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה. אחד החריגים הבולטים לעיקרון זה, עד היום, היה הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה – שלגביו נקבעה ברירת מחדל של דיונים בדלתיים סגורות, למעט במקרים בודדים.

לא רק הדיונים הפיזיים נעשים הרחק מעין הציבור. גם חלק מפסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה נותרים חסויים ואינם מתפרסמים. היחידים שמקבלים את החלטות השופטים בסיומו של הליך בבית המשפט לענייני משפחה הם הצדדים בתיק למעט פסקי דין והחלטות שלגביהן מציין השופט מפורשות כי ניתן לפרסמן תוך השמטת פרטים מזהים.

בימים אלה בוחנת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, את האפשרות לשנות את המציאות הזו, ולאפשר קיום בדלתיים פתוחות גם בבתי המשפט לענייני משפחה. הנשיאה חיות הקימה צוות שיבחן את כל מה שקשור לפומביות הדיון בענייני משפחה, וימליץ על השינויים שיש לבצע בחוק לשם כך.

במכתבה של הנשיאה חיות לנשיא בית המשפט לענייני משפחה, היא מציעה להגביר את היקפי פרסום פסקי הדין כדי להגביר שקיפות, ועל מנת להפריך תפיסות שגויות באשר להליכים המתנהלים בבתי משפט אלה.

הרציונל לקיים דיונים בענייני משפחה הרחק מעין הציבור הוא שמדובר בנושאים רגישים ואישיים החוסים תחת צנעת הפרט. פעמים רבות מתבררים בהם ענייניהם של קטינים, ולעיתים נחשפים בדיונים פרטים אינטימיים הקשורים לחיי המשפחה של זוגות בהליכי גירושין. לפיכך מתבקשת האפשרות לקיים את הדיונים באופן שאינו פומבי ומבלי שיפורסמו פרוטוקול או הכרעת דין.

אך לצד היתרונות, עורכי דין רבים העוסקים בדיני משפחה מדווחים כי לעובדה שההליכים מתקיימים בדלתיים סגורות יש גם חסרונות רבים. חלק מהצדדים חשים כי יחסם של השופטים כלפיהם אינו רגיש מספיק ולעיתים מגיע לזלזול של ממש. מכיוון שההליך אינו מוקלט, חלקים חשובים בדיון לפעמים נשמטים מהפרוטוקול. הערות ביניים מהותיות מצד ביהמ"ש, הערות שיש בהן לעיתים גם טרם לפגם, אינן באות לידי ביטוי בפרוטוקול. למעשה היושב בדין, שולט בנכתב בפרוטוקול.

גם במכתבה מתייחסת הנשיאה חיות לנקודה זו ומציינת כי שליש מתוך סך ערעורי הפסילה של שופטים שהוגשו משנת 2020 כוונו כלפי שופטים לענייני משפחה, למרות שהם מהווים רק 9% מכלל השופטים בישראל. לצד עומס העבודה הרב שמוטל על שופטים לענייני משפחה, קריאת הערעורים מצביעה, לדברי הנשיאה, על כך שהם נאלצים לעבוד באווירה קשה ולהכיל דיונים שכוללים שפה בוטה והשמצות מצד הצדדים.

עו''ד דקלה סומך קרם
עו''ד דקלה סומך קרם | צילום: צילום: רפאל שחרי

לדעתי, הקלטת הדיונים (נוהג שהפך נפוץ בשנים האחרונות) תבטיח ששום דבר לא יושמט מהפרוטוקול, ועשויה להפחית את השימוש בשפה שאינה מכבדת, הן מצד הצדדים והן מצד השופטים. פרסום הכרעות שיפוטיות, ללא פרטים מזהים של הצדדים, יסייע לציבור להבין את נימוקי השופטים ויפחית טענות בנושא הטיה של המערכת לטובת צד זה או אחר.

אני מברכת על היוזמה של הנשיאה חיות וסבורה כי ניתן להחיל בבתי המשפט לענייני משפחה פומביות חלקית. כך נאזן בין הצורך בשמירה על פרטיות הצדדים לבין הגברת השקיפות והאמון במערכת המשפט.

עו"ד דקלה סומך קרם היא בעלי משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com