הבלוף מאחורי אישור התקציב: אין יעדים או מדדים להצלחה

התקציב ורפורמות מרחיקות לכת אושרו, אבל רק בעיה אחת – אין יעדים למעט יעד הגירעון. איך הציבור יידע למשל אם התחב"צ אכן השתפר? מה שאי אפשר למדוד, אי אפשר לשפר • דעה

תמונה קבוצתית ממשלה ממשלת בנט לפיד תקציב המדינה התקציב כנסת הכנסת
חגיגות אישור התקציב בכנסת | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הכנסת, כפי שכולם שמעו, אישרה תקציב מדינה דו-שנתי יחד עם עשרות רפורמות כלכליות שאושרו במסגרת חוק ההסדרים. בכל מדינה מתוקנת, מדובר באירוע משמעותי, אך גם שגרתי בסך הכול. בישראל בשנת 2021 מדובר באירוע כמעט מכונן. כל זה מאחורינו. יש תקציב ואפשר להתחיל לעבוד. אז מה החסם המרכזי בפני הפיכת התקציב למשהו שמשפר את חיי האזרח הקטן?

אם נסתכל מעבר לשמחה על עצם העברת חוק התקציב – שהוא למעשה התוכנית הכלכלית של המדינה, נראה שחסר בו דבר בסיסי ומהותי, שכל תוכנית עסקית או כלכלית, לא יכולה להתקיים בלעדיו. כמי שעוקבים ומנטרים את מימוש מדיניות הממשלה, שמנו לב לנתון מעניין: בכל אחת מהרפורמות של הממשלה בחוק ההסדרים, כמו גם בתקציב המדינה – אין יעדים.

[brightcove_iframe video_id='the-main-edition-articles-part-0411212015' autoplay='0' credit='' desc='סיכום לילות אישור התקציב' poster='' kid='1_rb9m5vvq' duration='295']

היעד היחיד הקיים בתקציב הוא יעד הגירעון. מעבר לכך, אין שום מדדים להצלחה וכישלון, או אפילו יעדי תוצאה בהם יש לעמוד. הצהרת כוונת כללית יש ברוב הרפורמות שעברו בממשלה ומדדי תוצאה יש בתוכניות עבודה של משרדי הממשלה שצפויות להתפרסם בתחילת שנת 2022. אבל יעדים כלכליים ברורים המחברים בין הכסף שהושקע בתקציב למדדי תוצאה מוגדרים, כפי שמקובל בכל ארגון רציני שמכבד את עצמו – אין.

בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים יש לא מעט סעיפים חשובים, כמו השקעה בתשתיות התחבורה והשקעה בפריפריה. מדינת ישראל הקצתה מיליארדי שקלים לשיפור התחבורה הציבורית בישראל. אך בשום מקום לא נקבע מה יוגדר כשיפור? מה ייחשב להצלחה ותוך כמה זמן? הרי לא נקבע יעד לכמה זמן תיארך הנסיעה ממחלף שפירים עד מחלף לה גוורדיה כתוצאה מאגרת הגודש שהונהגה בחוק ההסדרים? או יעד לזמני הנסיעה משדרות לירושלים בתחבורה ציבורית ולעלויות הנסיעה, כתוצאה מרפורמת השירות של משרד התחבורה והמשך הגדלת סבסוד העלויות של התחבורה הציבורית?

הרי גם אם הממשלה תממש את כל הסעיפים בתקציב שהוקצה (מה שלא קורה לרוב), כיצד נדע שאכן השתפרה התחבורה הציבורית בישראל? שהתקציב היטיב עם המשק ועם האזרחים? זאת המשמעות של חוסר יעדים והעדר מדדי תוצאה.

כל תלמיד יודע שבסוף השנה יש מבחן ובסופו ציון. כך בבתי הספר. בצבא, באקדמיה, במקום העבודה ובכל מקום בחיים. יש מדדי הצלחה ולפיהם כולנו נבחנים. זה לא תמיד כיף או נעים, אבל זאת אבן יסוד בשאיפה לשיפור של כל אדם או ארגון – חוץ מהממשלה.

קל לחשוב שמדובר בעניין טכני. ממש לא. מדובר בעניין שהוא בנשמת אפה של הדמוקרטיה, לא פחות. החוזה בין המדינה לאזרחיה מתבסס על כך שהאזרחים נותנים את אמונם וכספם למדינה, והיא, בתמורה, עושה כל שביכולתה, על מנת לבצע את תפקידה ולפעול למען האינטרס הרחב ביותר של האזרחים.

עו''ד אלי מוגילבסקי עורך דין
עו''ד אלי מוגילבסקי | צילום: תמר מצפי

אולם, אם האזרחים לא יודעים, או חמור מכך, לא מאמינים שהמדינה פועלת עבורם, לא ניתן יהיה להמשיך ולייצר את האמנה בין המדינה לאזרחיה באופן בר קיימא בעתיד. לכן, חובה על נבחרי הציבור ומשרתי הציבור להכניס לכל חקיקה ומדיניות אופרטיבית ובוודאי לחוק תקציב המדינה ולחוק ההסדרים יעדים מדידים להצלחה. שכן, כמו בכל תוכנית: מה שאי אפשר למדוד, אי אפשר לשפר.

עו"ד אלי מוגילבסקי הוא מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com