הזדמנות היסטורית: הצהרת טראמפ עשויה לפתור את בעיית הפליטים

אולי מדובר בשליפה, אולי זו פנטזיה מוזרה אולי זו עסקת נדל"ן ואולי זו השיטה: דונלד טראמפ מאיים במשהו אחד, מכס, חרם או פינוי הרצועה כדי להשיג דבר אחר. במקסיקו וקנדה הוא השיג הידוק פיקוח על הגבול, אך מה הוא מנסה להשיג במקרה של רצועת עזה? מה התוכנית, והאם ישראל הניחה תכנית משלה?

אולי מדובר בספין, בסחריר תקשורתי מושלם. ראש הממשלה בנימין נתניהו בא לבית הלבן כדי לרתום את טראמפ לתקיפת איראן, אך הנשיא סירב. הוא רוצה עסקה עם משטר האייתוללות. איך עוטפים את הסירוב לנטרל את האיום בכוח? חיבוקים, כבוד, מחמאות ורעיון הגירה שספק אם יתממש. כולם עוסקים בעזה, ואיראן נדחקת הצידה.

בין אם בכוונה ובין אם במקרה, הפצצה של טראמפ על הטרנספר והריביירה בעזה מאלץ את כל השחקנים באזור לקבל אחריות: מצרים שלא מוכנה לעשות דבר ודחפה את תושבי עזה לשליטה ישראלית בהסכמי קמפ דייוויד, ירדן שהתנתקה מהעניין הפלסטיני באינתיפאדה הראשונה - וגם אנחנו שהקמנו בעזה מדינת חמאס וחשבנו שזה פתרון טוב.

הנשיא טראמפ מדבר על מיליון ושמונה מאות אלף עזתים למרות שבעזה יש יותר משני מיליון - מאיפה המספר? זה מספר הפליטים הפלסטינים על פי האו"ם, ששימר את מעמד הפליטות בניגוד לכל מקום אחר בעולם. בעזה קמה זעקה - זה הבית שלנו. לא נעזוב לעולם. מדובר במצב טוב עבור ישראל, זה בדיוק מה שנדרש כדי להיפטר מטמטום ועוול הפליטות. מי שרוצה להישאר ישוקם ומי שרוצה להיפלט - ימשיך למקום אחר.

ולסיום, קושיה אחרונה על ארץ אבותינו. טראמפ מציג סיכום - ישראל תילחם, חיילים ישראלים יהרגו - ואז נעביר את השטח לארצות הברית. מה עם מצפה ח'אן יונס של אורית סטרוק? אלוני רפיח של דניאלה וייס? האם יש מקום להתנחלות בשטח אמריקני? האם ראש ממשלה ישראלי ויתר על שטח ארץ ישראל הקדושה והתגובה היא שתיקה של הסכמה?

השורה התחתונה: גם אם זה רק מהלך תקשורתי הצהרתי שמחפה על ההחלטה לא לתקוף באיראן ולא להכניס כוחות אמריקניים לשינוי האזור - יש פה הזדמנות. לישראל אין תכנית מעשית לרתום את הרוח הזו, יש פה אפשרות למהלך משפטי הסברתי בינלאומי לביטול עוול הפליטות, ואולי סוף לרוח המשיחית המסוכנת של התיישבות מחודשת בעזה. בואו נתיישב ונחזק את הישובים שנפגעו, שנעקרו, שפונו. צניעות ומעשיות.