בית הקלפים: מבוא לאינטרוויזיה 101

האינסטינקט הראשון שעולה בזמן ולאחר צפייה בפרק הראשון של "בית הקלפים" הוא למצוא את הפוליטיקאי הישראלי המקביל לדמותו של פרנסיס אנדרווד (וכמה קשה לכתוב "אנדרווד" ולא להשלים אוטומטית ל"אקהרט", כפי שהדמות הראשית נקראת בגרסה הבריטית של הסדרה). מדובר באינסטינקט שגוי שכן רוב הפוליטיקאים הבכירים בישראל, בניגוד לדימוי שדבק בהם, לא מנסים לשפר את מצבם האישי אלא פועלים, בדבקות משיחית מטרידה, לשנות את פניה של מדינת ישראל.

"בית הקלפים", הניסוי הטלוויזיוני הגדול של נטפליקס שעלה לפי דיווחים כ-100 מיליון דולר, היא עיבוד לסדרה בריטית משנות התשעים שנשאה את אותו השם ולספרו של הפוליטיקאי מייקל דובס. הסדרה עוקבת אחרי פרנסיס אנדרווד (קווין ספייסי), חבר קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית, שמחליט לנקום בנשיא הנבחר החדש לאחר שזה חזר בו מהבטחתו למנות את אנדרווד למזכיר המדינה.

צופים שנהנו מהמקור הבריטי, יגלו כי העיבוד של דיוויד פינצ'ר לא סוטה מהקו הכללי שהתווה המקור ולא עושה עוול ליצירת המופת הבריטית. במשפט אחד: "בית הקלפים" היא פשוט סדרה טובה. אפילו מאוד.

ובכל זאת, הגרסה האמריקאית כן שונה מאחותה הבריטית. פינצ'ר ואנשי "בית הקלפים" לוקחים סיכון לא קטן כשהם מציבים לכאורה מראה מול הפנים של הפוליטיקאים בארה"ב. מראה שלא קיימת לעיתים קרובות ביצירות טלוויזיוניות שמתעדות את מה שמתרחש בוושינגטון. לרוב, הצופה האמריקאי הממוצע נחשף לפוליטיקאים שמקדמים אידיאולוגיה ולא את עצמם. "בית הקלפים" משנה את המפה שכן היא פונה לדור חדש לגמרי של מצביעים שלא היו בסביבה לפני עשרים שנים. מצביעים שמאמינים בתקווה וביכולת לשנות את המצב הקיים. קווין ספייסי, בתצוגת משחק מרשימה, נועץ סיכה בחלום.

אין לנו פרנסיס אנדרווד ישראלי. פשוט אין לנו

יותר מהכל, "בית הקלפים" היא ניסוי מרתק שעם תזמון טוב עשויה לשנות את כללי המשחק בתעשיית הטלוויזיה. נטפליקס העלתה לאוויר את 13 פרקי העונה הראשונה של הסדרה בו זמנית ואפשרה לכל מנוייה לצפות בה בזמנם הפנוי. נניח, בזמן סופת שלגים שתוקפת את מזרח ארה"ב ומאלצת את האנשים להסתגר בבתיהם. רוצה לומר, בהחלט יכול להיות ש"בית הקלפים" פיצחה את השילוב המנצח של הטלוויזיה והאינטרנט: יצירת תכנים איכותיים ולא תלויי צנזורת ברודקאסט הזמינים לצפייה בכל מועד.

בחזרה לישראל. הרצון לצעוק "שחיתות" גובר על כל רצון אחר אבל אין לנו פרנסיס אנדרווד ישראלי. פשוט אין לנו. רוב הפוליטיקאים הבכירים בישראל, בין היתר בגלל שטיפת מוח קשה שעברו ביחד עם שאר אזרחי המדינה באדיבות מערכת החינוך, מציבים את המדינה לפני האג'נדה האישית שלהם. הן מצטלבות לעיתים, אולם מבט מעמיק יותר יראה כי המדינה באה לפני האג'נדה האישית.

לכן לצופה הישראלי יהיה קל יותר לקבל את "בית הקלפים" שמתארת מערכת שלטונית חולה במדינה אחרת. השאלה היא כמובן האם הצופה הישראלי יפנים את הלקח וימנע את התפשטות המחלה גם במערכת השלטונית בישראל. הנגיף קיים, אפשר לעצור את המחלה.

("בית הקלפים" זמינה לצפייה בשירות ה-VOD של yes ו-HOT. משודרת בערוץ yes OH וב-HOT3)