השורדת האחרונה • איך האלבום החדש של בריטני?

צריך להגיד את זה - בריטני ספירס בכלל לא היתה אמורה להיות עדיין בסביבה. אחרי הגירושים, ההתמוטטות, האשפוז, הקרחת, הסמים, אף אחד לא האמין שיש לה עוד מה להציע לעולם. בדרך כלל, קריסות בחיים האישיים גוררות גם הדרדרות מקצועית. הדוגמאות הברורות לכך מהתקופה האחרונה הן מל גיבסון, לינדזי לוהן ואם אתם מתעקשים, גם צ'רלי שין (למרות שהטוויטר שלו מצחיק בהרבה מהסיטקום הדלוח הזה שהוא השתתף בו). מה שהכי מפתיע בסיפור של בריטני, זה שלעומת סלבס-טראש אחרים, אף אחד לא ממש רוצה לראות אותה סובלת. לא מדובר רק במעריצים שלה - כל העולם בקבוצה שלה ומעודד אותה מהצד.

הסלחנות של העולם כלפיה מאפשרת לבריטני להמשיך לעבוד רגיל. היא לא צריכה להוציא אלבום יוצא דופן כדי לחזור לעניינים, היא תמיד בעניינים. היא לא זקוקה ללהיט ענק, רק לסינגל או שניים מוצלחים. ואכן, זה מה שהיא עושה בשנים האחרונות, ומפורגנת מכל כיוון. לא בטוח שמספיק, אגב. מאז "Toxic", לא היה אף שיר שמשך תשומת לב מצד הקהל והמבקרים וגרם לאנשים עם טעמים מאוד שונים להתאחד סביב קונצנזוס.

אלבום מהודק, אבל משהו חסר

הדיבור על "Femme Fatale", מאז שהוא דלף, הוא שמדובר באלבום הטוב ביותר של בריטני. די פשוט להבין למה - הוא ממש מהודק - סופרלטיב מצוין כאשר מדברים על פופ שמיועד בעיקר לתקלוטים, ובריטני נשמעת בו במיטבה. בתור אלבום שלם, הוא אחיד ומונוטוני מדי, ולא נותר אלא לפרק אותו ולהשמיע כל שיר בנפרד. אין עם זה בעיה, כי מדובר באלבום שמכוון באופן מאוד ברור למועדונים ולא להאזנה פרטית. יחד עם זאת, חסר בו את האקסטרה-משהו הזה שהיה ב-"Blackout", אלבום פוסט ההתמוטטות שלה, שתפס את כולם לא מוכנים. בתקופה ההיא, התקשורת והקהל עדיין התעסקו בפצצת הזמן שהיא הפכה להיות, ולא שמו לב שבעצם מדובר באלבום המעניין ביותר שהיא הוציאה.

חוזרים להתעסק במוזיקה של בריטני

וזה לא שלגמרי אין במה להאחז ב-"Femme Fatale". די ברור מהשמיעה הראשונה ש-"How I Roll" הוא הדבר הכי טוב שיש לאלבום להציע. המקצב פה שונה לחלוטין מבשאר השירים, ובריטני סקסית מתמיד ונשמעת לחלוטין בשליטה (זה בכלל משהו שמאפיין את האלבום. נשמע שהשפיות שלה חזרה). מה שהכי חשוב הוא שהשיר הזה מדבק בטירוף, ברמה כזו שזה בכלל לא משנה שהוא לא מוצלח כמו "Gimme More" או אפילו "Circus", כי הוא קליט יותר משניהם יחד. מהצד השני יש את "Big Fat Bass" הזוועתי, שממש נשמע כמו פארודיה. זה לא מפתיע בכלל, אם לוקחים בחשבון את העובדה שויל איי אם, השטן ששואב מזמרות את סקס האפיל שלהן, אחראי לקטע הזה.

דבר אחד ברור - "Femme Fatale" הוא לא האלבום הטוב ביותר של בריטני. פשוט לקח לנו זמן לחזור להאמין בה לחלוטין ולהתעסק שוב באיך המוזיקה שלה נשמעת, במקום לחכות שהיא תכנס למוסד גמילה במקרה הטוב ותתפגר במקרה הרע. הקריירה של בריטני ספירס, כנגד כל הסיכויים, נשארה יציבה לכל אורך השנים, והיא בעצם לא הוציאה אף אלבום רע. שירים רעים, כן, אבל זה כבר ענין אחר. אפשר לאמץ זוית צינית ולהגיד שישנם מספיק אנשים חזקים וחכמים מסביבה שיודעים איך להמשיך לשווק אותה ולחבר אותה למפיקים הנכונים, אבל העובדה היא שמעטים האמנים שמצליחים לשמור על עצמם רלוונטיים כל כך הרבה זמן.