ששים אלי קרב

"עוד אח אחד ירד אל הקבר / ומאמא בוכה היא בצעקות שבר / עוד אח אחד ירד אל הקבר / את זעקות אבא שומעים מכל עבר / בן אדם למה לבך כמו קרח / האם אתה נהנה להיות לרוצח?" – הטקסט האנטי מלחמתי הזה, המורכב משיר של פישי הגדול עליו הוסיף שאנן סטריט, מתנגן כבר כמה שבועות בראש מצעד גלגלצ – אחותה הקטנה של תחנת הרדיו הישראלית הצבאית, כחלק מ"עוד אח אחד" - הסינגל הראשון מאלבומם החדש של הדג נחש.

את המסרים האנטי מלחמתיים הכניסה "הדג נחש" לתחנת הרדיו הצבאית וללב הקונצנזוס, במה שנשמע כמעט כמו תחבולה. מילות המחאה הקשות עטופות בלחן קליט של פישי הגדול ובהפקה רכה סטייל מאנו צ'או. בביצוע הדג נחש, "עוד אח אחד" הוא סינגל כל כך קליט ונעים, עד שאתם עלולים למצוא את עצמכם מזמזמים אותו מבלי להבחין שאתם שרים על שפיכות דמים ומות ילדים. הניגוד הזה, שבין הטקסט הקשה למלודיה הממכרת, משקף בצורה מצמררת את האסקפיזם הישראלי בו מרבים הדגים לעסוק באלבומם החדש, והופך את "עוד אח אחד" לשיר קורע לב.

"הדג נחש" הם אולי הלהקה הכי הישראלית בשטח. לפני כשנתיים הם זכו לחשיפה בינלאומית בזכות התנגנות שיריהם בפסקול "אל תתעסקו עם הזוהן". בעקבות זאת, אלבומם החדש "6" (מדובר באלבום האולפן החמישי, והשישי במספר של הלהקה), כולל גם שירים באנגלית. ובכלל – נדמה שבאלבום החדש התמתחה הלהקה לכיוונים הטבעיים לה, והעמיקה את צבעים שבהם נגעה לפני כן: הFאנק יותר Fאנקי, הגרוב יותר גרובי, לראשונה תשמעו ביצירה שלהם צבעים אירופאים כמו אלו שב "Many Lights" הטריפ-הופי והמצוין וצבעים אפריקאיים בולטים (שמעו את "מערבולת של מזל"). הגוונים הערביים באלבומם החדש בולטים מתמיד. לגיוון המענג של האלבום הזה אחראים שיתופי פעולה רבים המשולבים בו, ביניהם, אל תחמיצו את נגינת הגיטרה הים תיכונית המצוינת הנהדרת של יהודה קיסר ב"שיר נחמה" ואת הראפ הנפלא בערבית שסוגר את "בסלון של סלומון".

טקסט פוליטי במקום סטיקרים

בין הגוונים, השפות וההשפעות – "6" הוא האלבום הישראלי והטוב ביותר שהוציאו הדג נחש עד כה. למרות שהאלבום מתפרס לכיוונים רבים, הוא מלוטש ומהודק להפליא בזכות הפקה מוזיקלית חלקלקה של יוסי פיין. הנחשים תמיד עסקו בתכנים חברתיים, אך מסריהם באלבום החדש בוטים מתמיד. בטוחים במעמדם, הם מוותרים על כל ניסיון לעדן את דעותיהם ומשמיעים כבר ברצועה השנייה טקסטים פוליטיים כמו: "אני מאמין שנכון להיום חלקנו באי השגת השלום משמעותי וגדול לא פחות מחלקן של כל המדינות השכנות" ("אני מאמין"), בהמשך הם שרים על הניוון שבתרבות הצריכה ("זה לא מספיק" המצוין), ובאסקפיזם הישראלי ("שיר נחמה"), על הפער שבין מפגשי הסלון הישראליים ("בסלון של סלומון") לאש התמידית שבה עולה המזרח התיכון. הם לא פוסחים גם על עיסוק בגירוש עובדים זרים ונוגעים בנושא ב"מערבולת של מזל" הנהדר, שאת מילותיו כתב גלעד כהנא, שנגע בנושא גם באלבומו האחרון.

השיר "I'm Just a Little Man" מבהיר מדוע מצליחה הדג נחש לשמר את עניין הקהל לאורך זמן כה רב. הם עושים את המוזיקה שלהם מצוין, האוזניים שלהם תמיד כרויות החוצה, הם לא מפסיקים להתפתח, ועברו תהליך התבגרות אמיתי. הדחקות ששמענו באלבומיהם הקודמים פינו את מקומן לעיסוק אמיץ בנושאים בוערים. אבל מעבר לכך - הדג נחש מיטיבים יותר מכל הרכב אחר בשטח לתאר את הלך רוחם של צעירים ישראלים ממוצעים – כאלו שגדלו בישראל, שמרגישים כחלק מהעולם המערבי אבל קלועים במלחמה עקובה מדם במדינה ענייה בלב המזרח התיכון.