כוכב נולאנדה

בזכות גילום דמותו המהפנטת של הקצין הנאצי הנס לאנדה ב"ממזרים חסרי כבוד", כריסטוף וולץ הכמעט אלמוני הצליח לפרוץ לתודעה ולמצב את עצמו כאחד המתמודדים הבולטים לאוסקר

כל מי שעוד לא ראה את הסרט "ממזרים חסרי כבוד" מן הסתם שואל את עצמו מדוע טרחו אריק בנדר וכריסטוף וולץ, שני הדודים החביבים שעומדים ליד קוונטין טרנטינו בכל התמונות מהביקור המתוקשר שלו בארץ, להתלוות לבמאי הנערץ. למי בכלל אכפת מהשחקן הראשי או המפיק כשהבמאי הוא דמות צבעונית ומסקרנת כמו טרנטינו? אבל כל מי שיוצא מהסרט כבר שר שיר אחר לגמרי. עם כל הכבוד לבמאי, השחקן כריסטוף וולץ הוא הנכס החשוב ביותר שיש לסרט הזה, הישג לא מובן מאליו בכלל עבור שחקן אנונימי לחלוטין, וכמו כל שחקן גדול, מרגע שראית אותו בפעולה, לעולם לא תשכח את פניו שוב.

בדיוק בשלב בו טרנטינו נואש מלמצוא את השחקן המתאים לדמותו הזדונית של קולונל הנס לאנדה, קצין אס אס מעודן וסדיסט עליו הצהיר טרנטינו כי הוא אחד מגדולי הישגיו כתסריטאי, ושקל לבטל את הפקת הסרט כולו, ניגש לאודישן כריסטוף וולץ, שחקן מוכר מאוד באוסטריה וגרמניה, בעיקר מתפקידיו בטלוויזיה, אך אנונימי לחלוטין בארה"ב ומערב אירופה. וולץ בן ה-52 גייס לתפקיד את כל שנות ניסיונו כשחקן והפך כל שניית מסך לתענוג צרוף על ידי שליטתו המופלאה במבטאים, בשפות (איטלקית, צרפתית, אנגלית וגרמנית) ובדיקציה, כמוה ניתן למצוא רק במדינות אירופאיות בעלות מסורת של מאות שנים, ועל ידי שפת גוף מחושבת ומדויקת, מימיקה מופתית והכרות עמוקה עם התרבות ממנה מגיעה הדמות.

וולץ, דור רביעי של שחקני תיאטרון במשפחתו, התחיל את דרכו כשחקן בלימודי משחק בבית הספר המפורסם של לי שטרסברג, שעם בוגריו נמנים גם ג'יימס דין, פול ניומן, וגיבורו האישי של וולץ - מרלון ברנדו, והספיק להשתתף באינספור הפקות קולנועיות וטלווזיוניות בשפה הגרמנית, בין השאר גם בתפקיד הבמאי. בדרך הספיק וולץ להתחתן ולהתגרש, לגדל שלושה בנים, לפגוש את זוגתו הנוכחית לחיים, ולהוליד עוד בת ביחד אתה. אחד מבניו מאשתו לשעבר הוא רבי שגר בישראל, שאותו כבר ביקר וולץ מספר פעמים בתקופות אנונימיות יותר בחייו, ושאיתו התייעץ גם טרנטינו פעמים מספר לגבי תרגום מילים ידשאיות.

לתפקיד של לאנדה התגלגל וולץ במקרה, ולמרות שכבר בקריאה הראשונה היה לו ברור כי התפקיד מצוין, היה לו קשה עם התסריט הלא שגרתי. "כולנו מהונדסים לתסריטים סטנדרטיים" הסביר וולץ בראיון לאתר First Showing, "ולכן התגובה הראשונה שלי כשקראתי את התסריט היתה - הם איבדו את שפיות דעתם. אבל אחרי צפייה כרונולוגית בכל סרטי טרנטינו, פתאום התסריט נראה הגיוני יותר". וולץ מוסיף ומספר כי טרנטינו שאל אותו אם הוא רוצה שהוא ימליץ לו על סרטים וספרים שיעזרו לו לעבוד על התפקיד, אותו מגדיר וולץ כאחת הדמויות הגדולות שנכתבו, אבל וולץ העדיף לוותר, וטרנטינו לא לחץ. "לא הייתי צריך השפעות חיצוניות, רציתי לצאת מהתסריט. לא רציתי גם לעשות אימפרוביזציות, גם בגלל שאני שונא את זה, גם בגלל שאני גרוע בזה, אבל בעיקר כי לא רציתי להוסיף לתפקיד משהו ממני, אלא לחשוף את מה שיש בו מקוונטין".

בביקורו הנוכחי בארץ הותקף וולץ בלא מעט שאלות לגבי המשמעות של הסרט בקונטקסט יהודי בכלל, ושל תפקיד הנאצי הארכיטיפי אותו הוא מגלם בפרט, שאלות להן וולץ עונה באלגנטיות וללא היסוס: "תפקידי כשחקן הוא להפוך את לאנדה לבשר ודם, להבין כיצד הופך אדם ליישות מעוותת שכזאת". לאנדה בהחלט מצליח להשתלב במסורת של הנבלים הכריזמטיים, שהתחילה עוד ב "ריצ'רד השלישי" של שייקספיר, ולמרות שדמותו מאגדת לתוכה את כל הסטריאוטיפים על הנאצים והאס.אס, הצופה רק רוצה לראות עוד ועוד מהדמות המרשימה והמשעשעת אותה מייצר וולץ.

נראה שסיפור הסינדרלה של וולץ רק מתחיל. באזז האוסקר ההולך וגובר סביב וולץ מאז זכייתו בפרס המשחק של פסטיבל קאן האחרון בחודש מאי לבטח פותח עבור השחקן הוותיק אינספור הזדמנויות, כשאחת מהן לפחות כבר התממשה לליהוק של ממש ב"The Green Hornet", סרטו החדש של מישל גונדרי בו משתתפים גם קמרון דיאז וסת' רוגן, שצילומיו עומדים להתחיל בשבוע הבא. אוסקר או לא אוסקר, אין ספק שאת פרצופו של וולץ אנו עומדים לראות לא מעט בשנים הקרובות, וכי השחקן המוכשר עומד להוות תוספת מכובדת לרשימה ההולכת וגדלה של שחקנים שחבים את הקריירה שלהם לעין של טרנטינו ולכישרון הליהוק האגדי שלו.