שמח לעידו

לאלבום הבכורה שלו בחר עידו מוסרי לקרוא "משחקי פחד", שם אפל ומסקרן, שונה בתכלית מהתדמית הקומית של מי שהחל את דרכו בעולם הבידור בתכנית "תופסים ראש" ובהמשך התעסק עם אדם סנדלר. באלבום החדש חושף מוסרי בכנות ראויה לציון תחושת בדידות עמוקה, אכזבות מרות וצמא לאהבה.

מוסרי, שכתב והלחין את כל השירים, לא חושש להוריד את החולצה ולחשוף לב שבור. הוא לא מתחכם, לא מנסה להשמע כמו דבר מלבד אדם ששר את עצמו, וזה עובד. ברגעיו הטובים, האלבום בהחלט מצליח לגעת ולרגש. מעניין להווכח כיצד אלבום פופ נטול יומרות שכזה יכול להיות חשוף, אמין ומקורי בהרבה מאלבום כמו "2" של אריק ברמן, שמתהדר בנוצות פולק ואלטרנטיב.

מוסרי אינו זמר ענק, אבל יכולותיו כשחקן באות לידי ביטוי בביצועים ורסטיליים. הוא מצליח להגיש באופן משכנע טווח רחב של גוונים ואווירות, ממלנכוליה עצובה ועד להומור אירוני. ב"משחקי פחד" מספר ניכר של שירים מוצלחים, כשדווקא סינגל הבכורה "הודעות" הוא בין השירים החלשים באלבום.
השירים של מוסרי הוזנקו בעזרת עיבודים מוצלחים והפקה מוזיקלית מצוינת של משה לוי. לא קשה להבחין שמוסרי גדל על דני סנדרסון, מתי כספי, שלמה גרוניך ויוני רכטר. השירים משופעים בנגיעות ג'אז, מוזיקה קברטית ובקריצות אינטיליגנטיות. אם אתם תוהים את מה מזכירה לכם פתיחת השיר "מחשבות על בית", האזינו ל-"Goodbye Stranger" של סופרטראמפ. ב"משחקי פחד" – השיר הטוב באלבום, שנכתב יחד דן תורן, ניתן לשמוע השפעות אפילו מסיגור רוס האיסלנדים. בולט גם ל"מסתבר ש" שמצטיין בהרמוניות יפהפיות ובעיבודי כלים מעניינים.

ב"משחקי פחד" מתגלה עידו מוסרי כזמר מגוון, ככותב שירים רגיש וכמלחין מוכשר. אלבום הבכורה שלו אמנם לא ישנה את פני המוזיקה הישראלית - הוא לא ענק או חדשני, אבל הוא אינטימי מאוד ומהנה. הפעם כדאי להתעסק עם הזוהן.

"משחקי פחד" - עידו מוסרי / הד ארצי

יש גם אכזבות טובות

אם ווליום גבוה לא מפחיד אתכם ודיסטורשן עושה לכם נעים, אז אכזבות' היא להקה ישראלית שאתם חייבים לעצמכם היכרות מעמיקה אתה. הם יוצרים מוזיקה מבריקה, מרתקת ומחרישת אוזניים, המנוגנת בווירטואוזיות מרשימה. הסגנון שלהם נע בין ספיד מטאל לאלטרנטיב מטאל ופרוג מטאל. כך או כך, התוצאה משובחת. אחד מהדברים המענגים ביותר במוזיקה של אכזבות', הוא השילוב בין סדר לאי סדר. חברי הלהקה יוצרים הרמוניות רק בכדי שיוכלו לשבור אותן, בנגינה מוקפדת להפליא הם מפיקים צלילים צורמים שמתמזגים זה בזה.

הלהקה נוסדה לפני כשנתיים והופעותיה במועדון הבית שלה, "הפטיפון", התפרסמו בסצינת ההבי מטאל המקומית באיכותן ובאנרגיות הנדירות שלהן. את אלבומה הראשון הוציאה בלייבל העצמאי "דג במים".

קשה שלא להבחין באיכות הנגינה הנדירה של חברי אכזבות': התיפוף של יוני בן דור יכול להפיל לסתות, וגם נגינת הגיטרה של דניאל זיידנשטדט לא מאכזבת. הם כותבים לא פחות טוב מכפי שהם מנגנים - לחני הרצועות מורכבים ומשובצים במעברים ובחילופי מקצבים מפתיעים. בניגוד ללהקות הבי מטאל מקומיות רבות, אכזבות' יוצרים בעברית, דבר שהופך את ההאזנה אליהם למרתקת אפילו יותר. לאלבום החדש הזה ולתשע רצועותיו אין שמות, אבל זה תרגישו בחסרון של אלה מהרגע שהדיסק יתחיל להתנגן במערכת הסטריאו שלכם.

Achzavoth FITW Records