חידון האשליות

יאיר שכטר העביר את הזמן בכיף עם "נער החידות ממומביי". כן, עוד ספר שתוכלו לקחת לטיול במזרח

אין ספק שבכל ספר אנחנו הקוראים מעוניינים להיחשף לעולמות חדשים ומשונים. כמה שיותר מוזרים, כמה שיותר רחוקים ועם זאת כאלו שחושפים את המנגנונים הבסיסיים הקרובים אלינו. כך ניתן לקרוא ספר שידבר ברובו על השכנה ממול ועדיין יהיה מרתק ביותר ברמה הסימבולית שלו.

ויקאס סווארופ מתאר בנער החידות ממומביי סיפור פשוט למדי, אקזוטי ועדיין מעניין בתיאורים הריאליסטים שהוא מספק. החל מריחות השוק ולבוש האנשים, ועד לאופי המעמדות בהודו ולעוני המחפיר ששורר שם. הסיפור מסופר בגוף ראשון על-ידי ראם מוחמד תומאס, ילד מקומי עני ויתום, וכדי להעצים את ההרגשה המציאותית הוא מתחפש לסיפור המסופר בזמן הווה ואפילו מתחיל במילים "הם באו לעצור אותי אתמול".

מוחמד תומס נעצר לאחר שזכה בחידון טלוויזיה בסכום מדהים של מיליארד רופי (100 מליון שקל). הוא עובר עינויים על-ידי המשטרה ההודית, שמטרתה להוציא ממנו הודאה בדבר זיוף החידון - הרי לא הגיוני שילד חסר השכלה כמוהו הצליח לענות לבדו על כל השאלות. הוא ניצל מהעינויים על-ידי עורכת דין שרוצה לעזור לו להוכיח את חפותו ולזכות בכסף שמגיע לו. הסיפור מתחיל בהבנה שראם באמת ילד חסר השכלה, אך כזה שנשאל בדיוק את השאלות הנכונות.

המבנה של הרומן עוקב אחר השאלות והוא מחולק לשלוש עשרה פרקים. בכל פרק ראם ממשיך לגולל את סיפור חייו ובכל פרק, באורח פלא, דווקא האירועים המוזרים והמזוויעים בחייו הם אלה שהביאו אותו לענות נכונה על השאלה הבאה. כשראם מספר את סיפור חייו, הקורא נלקח איתו אל תהומות החברה האנושית, אל סיפורים מזעזעים וגם אל כמה מרגעי האושר שבחייו. אך בעיקר נלקח הקורא אל תוך מציאות חייהם היומיומית של ההודים, אל התרבות ואל המנהגים, כשהמספר אינו חוסך בפרטים והסברים.

הבעיה העיקרית בסיפור היא שהוא קורס תחת המבנה שלו. הקורא הופך להיות מתוכנת לדרכו של הסופר, הוא צופה את המתקרב לבוא ואפילו מחכה לו. קל לנחש שהסיפור מתקדם תוך שהוא נע מן הפח אל הפחת, בכל שאלה נראה שהגיבור מוצא עצמו במקרים יותר ויותר מצערים וקשה להתרפק על רגעי האושר שבחייו מהציפייה לאכזבה שתגיע לפני סופו של הפרק.

למרות ש"נער החידות ממומביי" הוא ספר שלא יורד למשמעויות סימבוליות או לעומקים פסיכולוגיים, אלא מתאר מציאות ריאליסטית גרידא, ניתן לומר שהוא ספר מהנה וקליל לקריאה, כזה שמאפשר להכיר את הרחוב הצפוף של הודו ומעמת את מי שכבר היה שם עם העוני והשחיתות שקיימים בכל מקום. סיפור ריאליסטי ושטחי בקלילותו (וזו מחמאה), שבסופו אפילו כמה הפתעות שלא היו מביישים ספרי מתח מלאי אווירה.

"נער החידות ממומביי" ויקאס סווארופ