ניחוחות של קיץ

כמו בעולם האופנה, גם בתחום התמרוקים ישנן עונות וקולקציות מתאימות. יצרני הבשמים משיקים כעת את הניחוחות המיוחדים והקלילים שלהם עבור הקיץ הנוכחי. כמה טיפים שיסייעו עליכן את הבחירה

כנהוג בעולם הטיפוח, חילופי עונות הם הסימן גם לחילופי קולקציה, ובענף הבשמים בהתאם, משיקים המעצבים את גרסאות הקיץ שלהם ומציגים מהדורות מוגבלות של בשמי קיץ מיוחדים. ללא ספק, עונת החום והלחות היא הזדמנות מתבקשת לדבר על החוש הפרימיטיבי והעוצמתי מכולם, חוש הריח.

מכירות את ההרגשה? בחור שאנחנו לא מכירות חולף מולנו ברחוב ודי בריח האפטר שייב שלו כדי להחזיר אלינו בשנייה את האקס המיתולוגי וכל מה שקשור בו. ריחות תמיד קשורים בזכרונות ויש לכך סיבה. הריח מגיע למוח מהאף דרך רצפטורים שמעבירים אימפולסים ישר אל תאי הזכרון, וכך כל זכרון מלווה בריח.

בעבר היו אלה ריחות הגוף הטבעיים שהטריפו אותנו, אותם פרומונים שעוררו פרצי תשוקה. לא תמיד זה היה נעים. במאה ה-18 בצרפת אנשים פשוט לא התקלחו והבושם נועד להסוות את התוצאה. גיבור הספר "הבושם" של זיסקינד מבלה את חייו בחיפוש אובססיבי אחר הריח האולטימטיבי ובסופו של דבר מפיק אותו מגופן של נערות. הפתרון פרברטי, אבל גם היום משקיעות חברות הקוסמטיקה משאבים עצומים בחיפוש אחר הניחוח האולטימטיבי. מדובר בתעשייה מדעית ממש.

בשמים מגיעים בריכוזים שונים. הפרפיום הוא המרוכז ביותר, אחריו האו דה פרפיום, האו דה דואלט, והחלש ביותר הוא האו דה קולון. בהרכבו הפנימי של בושם קיימים תווי ריח שונים. התווים העליונים מורגשים מיד עם ההתזה ומתנדפים תוך 20 דקות. הם מאופיינים בקלילות, ריח פרי הדר למשל. התווים המרכזיים נשארים על העור עד ארבע שעות והם מגדירים את משפחת הבושם: פרחוני, אוריינטלי, רענן. התווים הבסיסיים מורגשים לאורך שעות. רכיבים כמו תבלינים למשל, הם תווים בסיסיים והם מה שנחשב נשמת הבושם.

את הבחירה של הבושם כדאי לעשות בשעות הבוקר, כשהחושים ערים ולא להתיז על העור יותר משלושה סוגים בכל פעם. כדאי גם להסתובב קצת עם הבושם לפני שקונים ולהתאים את סוג הבושם לסוג העור.

ככל שהעור שמן יותר כך הריח מחזיק עליו יותר ולכן בעלות עור שמן יכולות להסתפק באו דה טואלט. לבעלות עור יבש מומלץ להעדיף את האו דה פרפיום או לחילופין להזין את העור בלחות לפני התזת הבושם. לבעלות עור כהה יתאימו הבשמים הכבדים יותר. ככל שגוון הבושם כהה יותר כך ריחו כבד יותר. גם למזג האוויר יש השפעה ובקיץ כדאי להעדיף את הניחוחות הקלילים בשל הזיעה ולהתיז במקומות שאינם חשופים לשמש. זאת, כיוון שאלכוהול במגע ישיר עם השמש יוצר צריבה וכתמים.

ריח הוא גם עניין של אופנה. בעבר הייתה חלוקה ברורה של ריחות נשיים וריחות גבריים, כשהנשים קיבלו בשמים פרחוניים מתוקים והגברים ריחות ספורטיביים מחוספסים. גל היוניסקס ששטף את העולם הביא אתו בשמים שמתאימים לשני המינים גם יחד. נשים גילו את הבשמים הגבריים כאלטרנטיבה מרעננת ולעומת זאת בשמים חדשים לגברים מכילים כעת רכיבים שבעבר נחשבו נשיים כמו וניל.

הבושם המפורסם ביותר בהסטוריה הוא ה"שאנל 5" של קוקו שאנל המיתולוגית. כשהבושם הושק ב-1922 הוא נחשב פורץ דרך בהרכבו ובעיצובו. בניגוד לדעה הרווחת שבושם שמים בנקודות הדופק בגוף לשם הפצת הניחוח, קוקו שאנל אמרה שאשה צריכה לשים בושם בכל מקום שבו היא רוצה שינשקו אותה. 40 שנה אחרי, מרילין מונרו אמרה שכשהיא הולכת לישון היא לובשת רק שאנל 5.

הקשר בין בושם לסקס הפך בוטה יותר עם השנים, כאשר ז'אן פול גוטייה יוצר בשמים המשדרים את הקשר אפילו בעיצוב הבקבוק. הקיץ הוא משיק גרסאות מיוחדות לבשמים ותיקים שלו. נשים מקבלות את Eau d'ete, מי קיץ בעברית- בושם נטול אלכוהול שלא צורב את העור בשמש ומכיל ורדים, הדרים, יסמין, וניל ויילנג יילנג. לגברים גוטייה מספק מי קולון חדשים לבושם המוכר "לה מאל", המכילים מנטה וג'ינסנג ויוצרים אפקט של קירור. היילנג יילנג בבושם הנשי הוא שמן אתרי שנחשב כמעורר תשוקה והוא גם אחד המרכיבים העיקריים בשאנל 5.

איסי מיאקי התפרסם בזכות בשמים בעיצוב נקי וריח רענן. הבושם החדש שלו לקיץ מקבל השראה מערבוביה של עלים, גבעולים ודשא ירוק. בגרסא הנשית הוא מכיל נרולי, פרזיות, שושנת העמקים וניחוח עץ עתיק, ובגרסא הגברית הוא מכיל לימון, עשבי תיבול, זעפרן ומושק.

גם בלנקום משנים הרכבים לקראת החום הגדול ומשיקים את Hypnose Sheer, הבושם המוכר בגרסה שקופה המורכבת מפירות הדר וגויאבה. כן, גויאבה, אותו פרי שניחוחו מושמץ, ולא בצדק, קיבל סוף סוף הקיץ את הכבוד המגיע לו.