חמים וטעים

בעז שרעבי – אם את עדיין אוהבת אותי (4:04)

מילים: עמית צח
לחן: עמית צח ובעז שרעבי

בועז שרעבי בדרך לאלבום חדש, סיון שביט סטייל, כלומר עשר שנים מאז אלבומו האחרון. בדרך הוא הספיק לקבל פלטינה מחומשת על האוסף "את לי לילה" ועכשיו הוא חוזר עם שיר חדש. עמית צח, שחתום של 75% אחוז מהשיר הזה, הצליח להוציא משרעבי את מה שכל פזמונאי שמכוון ללב המיינסטרים יכול לאחל לעצמו. הצהרות אמונים, חלומות בהקיץ, עולם רומנטי, אהבה מפוספסת, כלי מיתר, שני בתים, קטע מעבר ופזמון חוזר.

ברמה האמנותית אין כאן משהו חדש שלא קיבלנו עד עכשיו מהזמר הענק הזה לדוגמא, מ"כשאת נוגעת בי" ובשירים אחרים. לשרעבי יש כבוד בזמר העברי, ובתור אחד שעומד להוציא אלבום חדש באביב 2007, מגיע לו שאפו על התעוזה, ויש להמר שהוא גם ימכור לא רע בכלל. יש לו קהל שאוהב אותו, אפילו אם הוא שר על דברים שהוא כבר שר עליהם, בלי כוונה לגרד קצה קרחון של עולם חדש ("אל תחפשי מילים נסתרות, תני לשמיים לפתוח דלתות, רק אם עדיין, אם את עדיין, עדיין אוהבת אותי").

הדרמטיות בתוכן המילולי כאן והשילוב המוסיקלי, יוצרים בלדה מתקתקה שיכולה לעניין כל עורך מוסיקלי שנאמן לתרבות השטיחים המוסיקליים שמנוגנים בתחנות הרדיו השונות. לפחות עכשיו, לא נראה שבוזי הולך להמציא את עצמו מחדש ועכשיו נותר לקהל הרחב רק להתרפק.

שאנן סטריט – נעלי הבית (4:15)

מילים: שאנן סטריט
לחן: אבי ליבוביץ'

זה מוצלח בגלל שני המרכיבים הבאים: קודם כל, שאנן סטריט כמובן. כשיצא "בעזרת הג'אם", האלבום האחרון של הדג נחש, כולם יצאו במחולות ואני הזלתי דמעה שהסולן הנהדר של הלהקה הזאת לקח צעד אחורה לטובת תפיסת הפקה חדשה שקבעה שכל חברי הלהקה שווים בשירה. אני התגעגעתי לשאנן. יש לו איכויות בתור סולן, למרות שהוא אולי לא ווקאליסט מי יודע מה. יש לו נוכחות טובה, ושיר הבכורה מאלבום הסולו שלו מחדד את הקביעה הזאת.

המרכיב השני המוצלח כאן הוא אבי ליבוביץ'. מי שלא תפס עד עכשיו את מופע האורקסטרה שלו הפסיד. פשוט חוויה מוסיקלית. ליבוביץ' משתף פעולה באלבום עם שאנן, כמפיק מוסיקלי וכמלחין עיקרי. יציאה לקריירת סולו של סולן להקה היא צעד מובן ולעתים גם מתבקש. לא תמיד אפשר להגיד לבד כשנמצאים כולם ביחד. וסטריט הוא מוסיקאי נהדר. הטקסט מחויך, מעניין, הביצוע טוב, הלחן של ליבוביץ', ההפקה המוסיקלית. הכל. פשוט וטוב. מי ייתן וזה יהיה אחד מאלבומי הסולו הכי מעניינים של שנת 2007.

אריאל זילבר – פוליטקלי קורקט (3:39)

מילים: שלום פליסר
לחן: אריאל זילבר

אריאל זילבר נחשב אחד הילדים הרעים של המוסיקה הישראלית בשנים האחרונות. פרובוקטור לעת צרה. תוכנית ההתנתקות תרמה המון לתדמית האידיאליסט הבלתי מתפשר שלו. לא כולם יתחברו לדעות, אבל אי אפשר שלא להעריך את הרעל בעיניים.

השיר החדש שלו נכתב ע"י ד"ר שלום פליסר, רופא שיניים במקצועו, וזה גם הדבר הכי נועז כאן. הטקסט חמוד, והקריצה כאן מובנת, אפילו ההפקה סבירה והביצוע נחמד. אבל רף הגירוי של זילבר עבר לאחרונה כמה קווים אדומים, אפילו אם הם אמנותיים, ויש בשיר הזאת מן הרגשה של פיוס דרך הומור בגובה העיניים, ניסיון להתנחמד על הכלל. אין כאן אמירה של ממש, ועננה א-לה דידי מנוסי מרחפת מעל הכל. אני נגד. יש משפט כזה: עדיף שכולם ישנאו את מי שאתה, מאשר שיאהבו את מי שאתה לא. לשיקולכם.

כנסיית השכל – אוטוביוגרפיה (5:43)

מילים: שמעון אדף
לחן: רן אלמליח

כנסיית השכל עומדים לשחרר בקרוב אלבום אוסף כפול, פרי עבודה של עשרה חודשים ועבודה עם עשרות מוסיקאים. הקונספט: עיבודים חדשים למיטב השירים שלהם. ללא ספק, אחת הלהקות החשובות והמעניינות של שנות ה-90, שמסכמת בימים אלה 14 שנים של פעילות.

לרגל האלבום המיוחד הוציאו חברי הלהקה סינגל כפול, שכולל בהתחלה את שיר הנושא של אלבומם האחרון "ידיים למעלה", בעיבוד באמת מקסים. הרצועה השנייה היא "אוטוביוגרפיה" (המובא כאן להשמעה), שירו של שמעון אדף שגם יככב כשם האוסף הקרוב. השיר בוצע לראשונה באלבום "קח שירים" שיצא בשנת 1994 וכלל שירי משוררים. צריך לברך את חברי הלהקה על הצעד האמיץ, שנראה בלתי כלכלי בעליל. בדרך כלל, אלבומי אוסף כוללים השקעה מרובה של עורך מוסיקלי חרוץ, ואולי איזה סינגל מנומס לרדיו (לפעמים במעטה של שיר חדש). אבל כשאתה איכותי, זה כנראה נדבק בך עד הסוף. שני הביצועים כאן משאירים רושם רב, ואני מצרף את האלבום הזה לרשימת הציפיות של 2007, יחד עם שאנן סטריט.

שרון הולצמן – אל תפסיקי לאהוב (2:33)

מילים: שרון הולצמן
לחן: ארי קטורזה

שרון הולצמן בדרך לאלבום חדש. מאז שנות ה-90 הוא מפנק את הרדיו בשירים רבים ("בוקר טוב עולם", אשה אשה", "סיכוי קלוש" ועוד, לצד "אין לי מה לומר לך" ושירי איגי וקסמן נוספים). "אל תפסיקי לאהוב" לא היה יכול להיות קצר וקולע יותר, ועבר בקטנה את קו השתיים וחצי דקות (ממש בשלוש שניות). באלבום הקרוב משתף הולצמן פעולה עם ארי קטורזה, מוסיקאי ועיתונאי (ynet) וגם חבר קרוב, וברשותכם אני אפתור את עצמי מרשימה נוספת בעניין. הקליפ מצורף, שפטו בעצמכם.

יציאת חרום – עף עם הרוח (3:49)

מילים ולחן: אלכס טופל

"יציאת חרום" הוציאו את אלבום הבכורה שלהם לפני עשר שנים, אך ההצלחה המסחררת סירבה מלהגיע. זה לקח קצת זמן, והמוסיקה של חברי הלהקה עשתה את שלה מחוץ לגבולות המולדת, בדרום אמריקה, במזרח ובאוסטרליה, ובקרב מטיילים ישראלים נוספים. אסוציאציית בית הבובות מובנת כאן לחלוטין, למרות שהם היו פה קודם.

בשנה האחרונה חזרו חברי הלהקה לעבוד על אלבום חדש, שני במספר (כן, גם סיון שביט סטייל וכו'), גם לאור ההפתעה שבהופעות הלהקה, הקהל המגיע מכיר את כל המילים בע"פ. ואיך השיר החדש? חמוד, נעים, טקסט חביב, לא יותר מזה. לא משהו שיכול לערער את נפשת הפלייליסט, וגם לא בועט מדי כדי להיחשב כאבן דרך. הפקה טובה, ביצוע טוב. אבל אני נשאר בינתיים עם "נהדרת", עם "אלפי ילדים מוכים" (המצוין) ועם "אלימות" מהאלבום הקודם.